מה בין המים שהציפו את ביתה של אביבה שרעבי משיכון ותיקים בחולון עד לגובה של מטר וחצי, אסון וורסאי, הסכמי אוסלו והתמוטטותו של גשר המכביה? ד"ר רון בריימן מומחה לניהול בטיחות וסיכונים העומד גם בראש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי אומר בשיחה לערוץ 7 כי בין כל האירועים שמוזכרים יש גורם משותף והוא חוסר הערכת סיכונים והיערכות אליהם.
הכלל העיקרי בניהול בטיחות הוא הערכת סיכונים מראש, אומר בריימן ומוסיף כי הערכה זו מאפשרת היערכות מבעוד מועד בכל תחום שהוא ובמדינת ישראל אין עושים זאת מספיק.
לדבריו יש לבצע בכל תחום שהוא, ממערכות ביוב, חוות הגז ועד לתהליכים מדיניים וכלכליים, הערכת סיכונים על ידי מומחים הנוגעים לדבר. בריימן מציין כי קיומן של הערכות אלו אינו מחייב קבלתן באופן אוטומטי על ידי הדרג המדיני והניהולי, אלא הן נועדו להביא למודעות לסיכונים האפשריים ולאפשר למקבלי ההחלטות להחליט אם כל התכנית תבוצע או רק חלקה.
אם תכנית תבוצע יתוכננו בהתאם למימצאי הועדה גם הפתרונות לסיכונים שזוהו בהתאם לחומרה ולהסתברות. לכך יש לקבוע סדר עדיפויות בטיפול בסיכונים וגם לקבוע אחראים לביצוע אמצעי מניעה תוך הקצבת תקציבים מתאימים לנושא, אומר בריימן.
פרופ' יואל דן מומחה לתורת הקרקע אומר לערוץ 7 כי ההצפות שגרמו לנזק בגוש דן נובעות מבנייה צפופה ומשטחי האספלט המכסים את הערים ומונעים ממים לחלחל. בעבר אומר דן הגשמים חלחלו לאדמה וכיום כשמרבית ערי החוף כמו כפר סבא ראשון לציון ורעננה, שצפיפות הבנייה בהן מתקרבת ל 100% , המים אינם מחלחלים אלא מציפים את הבתים. במקומות כמו פרדס חנה הוא מציין נשמרים מרווחי קרקע בין הבתים ואותן קרקעות חמרה וחולית סופגות את המים הזורמים למי התהום.
עוד מוסיף דן כי ההתייחסות וההתחשבות בנושאי קרקע אינם חלק מתכנון בניה בערים ועל כך נוספים ה"נדל"ניסטים" כלשונו הרוצים לבנות כמה שיותר. כך מתחסלת בערים כל פיסה ירוקה היכולה גם לספוג את מי הגשמים.
מחירה של הבניה הצפופה אומר דן הוא אטימת מאגר המים של מישור החוף אקויפר החוף הניזון ממי תהום המגיעים ממי הגשמים המחלחלים. כך מי הגשמים לדבריו אינם מגיעים לתעודתם באקויפר אלא לבתים בגוש דן.
דן מוסיף כי קיים פתרון חלקי שיגרום למים לזרום אל האקויפר וגם ימנע באופן חלקי את הצפת הבתים. מדובר בכריית בורות בעומק של שלושה ארבעה מטרים תחת מרזבי הבתים. הבורות יעברו דרך שכבת הקרקע הפחות חדירה ויגיעו אל מי החול והכורכר שביסוד אזור מישור החוף. משם יזרמו המים ויחלחלו אל מי התהום.
הכלל העיקרי בניהול בטיחות הוא הערכת סיכונים מראש, אומר בריימן ומוסיף כי הערכה זו מאפשרת היערכות מבעוד מועד בכל תחום שהוא ובמדינת ישראל אין עושים זאת מספיק.
לדבריו יש לבצע בכל תחום שהוא, ממערכות ביוב, חוות הגז ועד לתהליכים מדיניים וכלכליים, הערכת סיכונים על ידי מומחים הנוגעים לדבר. בריימן מציין כי קיומן של הערכות אלו אינו מחייב קבלתן באופן אוטומטי על ידי הדרג המדיני והניהולי, אלא הן נועדו להביא למודעות לסיכונים האפשריים ולאפשר למקבלי ההחלטות להחליט אם כל התכנית תבוצע או רק חלקה.
אם תכנית תבוצע יתוכננו בהתאם למימצאי הועדה גם הפתרונות לסיכונים שזוהו בהתאם לחומרה ולהסתברות. לכך יש לקבוע סדר עדיפויות בטיפול בסיכונים וגם לקבוע אחראים לביצוע אמצעי מניעה תוך הקצבת תקציבים מתאימים לנושא, אומר בריימן.
פרופ' יואל דן מומחה לתורת הקרקע אומר לערוץ 7 כי ההצפות שגרמו לנזק בגוש דן נובעות מבנייה צפופה ומשטחי האספלט המכסים את הערים ומונעים ממים לחלחל. בעבר אומר דן הגשמים חלחלו לאדמה וכיום כשמרבית ערי החוף כמו כפר סבא ראשון לציון ורעננה, שצפיפות הבנייה בהן מתקרבת ל 100% , המים אינם מחלחלים אלא מציפים את הבתים. במקומות כמו פרדס חנה הוא מציין נשמרים מרווחי קרקע בין הבתים ואותן קרקעות חמרה וחולית סופגות את המים הזורמים למי התהום.
עוד מוסיף דן כי ההתייחסות וההתחשבות בנושאי קרקע אינם חלק מתכנון בניה בערים ועל כך נוספים ה"נדל"ניסטים" כלשונו הרוצים לבנות כמה שיותר. כך מתחסלת בערים כל פיסה ירוקה היכולה גם לספוג את מי הגשמים.
מחירה של הבניה הצפופה אומר דן הוא אטימת מאגר המים של מישור החוף אקויפר החוף הניזון ממי תהום המגיעים ממי הגשמים המחלחלים. כך מי הגשמים לדבריו אינם מגיעים לתעודתם באקויפר אלא לבתים בגוש דן.
דן מוסיף כי קיים פתרון חלקי שיגרום למים לזרום אל האקויפר וגם ימנע באופן חלקי את הצפת הבתים. מדובר בכריית בורות בעומק של שלושה ארבעה מטרים תחת מרזבי הבתים. הבורות יעברו דרך שכבת הקרקע הפחות חדירה ויגיעו אל מי החול והכורכר שביסוד אזור מישור החוף. משם יזרמו המים ויחלחלו אל מי התהום.