משבר החינוך המיוחד בתקופת הקורונה, שנחשף לראשונה בערוץ 7 נמשך, ולידי הערוץ זורמות עדויות קשות של הורים המסתגרים בבתים עם ילדיהם ללא מסגרת מתאימה.
אם ממעלה אדומים כותבת "מאז שבני יצא לחופש יש רגרסיה מטורפת. הוא לומד במסגרת שלוש שנים והייתה התקדמות נהדרת. הוא התחיל כבר שילוב בבית ספר רגיל. מאז שיצא לחופש הכפוי הוא חזר להכות את האחים שלו, לקלל בלי סוף, שובר דברים בבית, לא מקשיב ומתחצף. ממש ממש קשה.
יש לנו פסיכולוגית מטעם הרווחה שליוותה אותנו בעבר וקיבלנו את האפשרות להתייעץ איתה פעמיים בהשתתפות כספית קטנה. אבל היא לא באמת מבינה מה עובר עלינו בבית. זה הגיע למצב שבעלי חושב על לאשפז אותו. עד כדי כך. האפשרות שהוא יכול לצאת מעבר ל-100 מטר מאוד עוזרת. אבל זה לא מספיק. הוא צריך מסגרת. הוא צריך לדעת מתי זה נגמר.
הוא נוסע לבית ספר שלו שעתיים פלוס לכל כיוון. והוא עושה את זה כי הוא יודע כמה הם עוזרים לו. מאוד עצוב שזה המצב עכשיו. אין לי מושג אם וכמה זמן יקח לנו ולהם להחזיר אותו למה שהיה."
אם אחרת מהרצליה כתבה "קשה לתמצת את הקושי שלנו בשלושה השבועות האחרונים, אבל אנסה. בני בן 14, גר בהרצליה ולומד בבית ספר לחינוך מיוחד בתל אביב. כמו כל ילד מיוחד, בני זקוק למסגרת כמו אוויר לנשימה. הוא כלוא בתוך הבית ומשתוקק לשגרה קבועה עם חברים. הוא כל היום מבקש לצאת החוצה ולפגוש חברים. לצערנו יש רגרסיה בהתנהגות כולה, הרבה יותר כעסים והתנגדויות, פגיעה עצמית וכמו כן רגרסיה חמורה מאוד וחרדות בשינה בלילה.
לנו מאוד היה עוזר אם היה אישור בינתיים למסגרת קטנה עם מספר ילדים מצומצם כפי שנותנים לילדים של צוותי הרפואה. וכמובן מצפים להחזרת ילדי החינוך המיוחד לבתי הספר בהקדם האפשרי. נציין לטובה את עיריית הרצליה שפתחה עבורנו לשעה את הספורטק כדי לאוורר קצת את הילדים וכמו כן שלחו חבילה נחמדה עם הפתעות הביתה.
לצערי ביקשנו שיעשו מאמץ להשיג אישור לקיים קבוצה חברתית אליה הילד משתייך כבר כמה שנים, מסגרת קטנה של כ 5 ילדים. לצערי אמרו שאין ביכולתם לאשר זאת."
עדות אם מתל אביב, "אני אמא לבן 13, מאובחן על הרצף בתפקוד נמוך, זקוק לעזרה ותיווך כמעט תמידיים, יש לו שני אחים בני 9 ו 4.5. אני כבר שלושה שבועות בחל"ת, בעלי לשמחתי עדיין עובד.
במהלך שלושת השבועות האחרונים אנחנו רואים רגרסיה הדרגתית אצל הילד, מפלס החרדה שלו עלה, זה מתבטא בבכי פתאומי, בעיות שינה שחזרו לאחר תקופה ארוכה שבה לא היו קיימות, התעסקות עם הצרכים בשירותים, וצורך כפייתי שלו במספר מקלחות ביום.
יחד עם החרדה הגיעו בהדרגה גם ההתפרצויות (שמוכרות לנו, אבל היו בסוג של תרדמת), הן מתבטאות בבכי, צווחות, הטחת הראש בקירות וברצפה, (קירות הגבס אצלנו בבית מחוררים לגמרי), זריקת חפצים לכל עבר, ומה שמלחיץ אותנו בעיקר זו האלימות כלפי עצמו , שכוללת הכאה עצמית קשה, והאלימות הגוברת כלפינו, כרגע עוד לא מתקרב לאחיו הצעירים, אבל גם אני וגם בעלי חבולים ושרוטים. כרגע משתמשים בקנאביס רפואי להרגעה, זה כמובן פתרון נקודתי. אני מרגישה שהילד שלי נטרף יותר ויותר, וגם אנחנו."
אתמול, דווח על התקדמות בתיאום בין משרדי הממשלה למתן מענה להחזרת המסגרות לאחר הפסח, בכפוף לתנאים הבריאותיים ולהגנה מפני הקורונה.
ממטה ההורים למען חינוך מיוחד בתקופת הקורונה נמסר "אנו מברכים על ההתקדמות. חשוב לנו לציין כבר בשלב זה: אנחנו והמורים באותו צד! הבריאות חשובה מאוד. ובריאות הילדים והמורים תלויה בערבות ההדדית ובשמירה על נהלים ברורים. יש דיבור על שלב א' של פתיחת 2400 גני ילדים של החינוך המיוחד ועוד 426 בתי ספר, ובסה"כ כ-52000 תלמידים של החינוך המיוחד יחזרו ללימודים בקבוצות קטנות.
השאלות שעולות מההורים הן אילו גנים? האם כלל הגנים המיוחדים או רק גנים מסויימים? ומה קורה עם הכיתות הקטנות והשילוב? חשוב לנו, מטה ההורים, לוודא שכל ההורים והילדים יקבלו מענה מושכל - עד האחרון שבהם".