נגיף הקורונה הוביל למגיפה עולמית שגרמה לחשב מסלול מחדש בכלל המישורים: בכלכלה, בחברה, בעבודה, במשפחה ועוד.
על פי פרסומים בכלי תקשורת שונים, נראה כי יחסית לעולם, מדינת ישראל מתמודדות במשבר זה בצורה טובה ואף זוכה לתשבחות ממנהיגים בעולם.
אין ספק שמחלה זו מורכבת מאד ולומדים אותה תוך כדי תנועה. כל כמה ימים משרד הבריאות מפרסם הנחיות מסודרות לציבור, זאת לאחר שהתייעץ עם מומחים באוצר, במערכת הביטחון, רופאים מקצועיים ועוד. בזכות הנחיות אלו אנו מצליחים אט אט להשתלט על המגיפה הנוראה. נכון שעוד רבה הדרך, אך נראה שהממשלה נוקטת בצעדים הנכונים.
כאשר הסגר הודק, אחד מהדברים האחרונים להיסגר היו התפילות במניין. באותה העת הופץ גרף ברשתות ובקבוצות ווטסאפ שטען כי מקום ההדבקה הגדול ביותר היה בתי כנסיות. מנגד, אתמול בלילה, האנליסט נחמיה גרשוני-איילהו פרסם את הדו"ח של מכון גרטנר, בו הוא מרסק ומפריך את הטענה שמקום ההדבקה העיקרי הוא מוסדות הדת ומראה שמקומות העבודה, ואירועים שונים, הם מקורות הדבקה בשיעור דומה.
בזמן הקרוב מדינת ישראל תצטרך להיכנס לשגרת החיים, עד כמה שניתן. אנשים יתחילו לחזור לעבודה בהדרגה, יפתחו חנויות, מרכזי קניות ושאר צרכים חיוניים.
לדעתי, בנוסף לרשימת הצרכים הגשמיים החיוניים של אזרחי המדינה, יש להתיר בהדרגה מנינים במרחב הפתוח ולאט לאט לחזור לתפילות בבתי הכנסת.
חזרה זאת תצטרך להיות מהודקת בהנחיות מדוקדקות, בתיאום עם משרד הבריאות, הרבנות הראשית, רבני הערים ורבני הקהילות.
המתפללים יצטרכו להיות עם מסיכה ולשמור על מרחק ראוי. התפילה במניין, מלבד זה שהיא מצווה גדולה היא גם צורך רוחני חיוני לקהילות השונות.
אם צורך זה היה סותר את הנחיות הבריאות אז ברור שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, אך אם המדינה מחליטה שאין פיקוח נפש בפתיחת חנויות, שידורי תקשורת באולפן צפוף, נסיעה בתחבורה ציבורית , אז גם אין סיבה שיהיה פיקוח נפש בתפילה במניין.
אמנם יהיו כאלה שיאמרו שהדתיים והחרדים ידביקו את כולם והם לא יודעים להישמע להנחיות משרד הבריאות. אך זו הוצאת שם רע. הציבור הדתי והחרדי ברובו מקפיד מאד על מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", יחד עם השגחה של הרבנים והגבאים ניתן לחזור לשגרה בתנאים שונים. אין סיבה שיסדירו את השגרה הגשמית ולא יסדירו את השגרה הרוחנית.
ספר התורה תמיד היה, ועודנו, עוגן רוחני וחיזוק האמונה. בזמן התנ"ך ביציאה למלחמה ארון הברית והלוחות בתוכו יוצאים למלחמה, גם בתקופות מאוחרות יותר חכמינו קבעו שבזמן שיש צרה על הציבור קובעים תענית ומוציאים ספר תורה לרחובה של עיר ומתפללים בציבור. המחלות, המגיפות והמלחמות, לא באות רק בגלל שינויי אקלים בדרך הטבע אלא בעיקר בעקבות ההתנהלות הרוחניות הלקויה שלנו. חכמים תמיד ידעו שלא מספיק ללכת רק לרופא או לחזק את הכח הצבאי, אלא בנוסף להשתדלות הגשמית החשובה, צריכה להתלוות תשובה רוחנית של "תשובה תפילה וצדקה" שהיא משנה את רוע הגזרה.
התמונות של חרדים ודתיים ממקומות שונים שהתפרסמו בערוצי התקשורת תוך התעלמות של התקהלויות מגוש דן, יצרו מצג שווא כאילו הדתיים והחרדים לא ממושמעים ולא ניתן לסמוך עליהם.
זה נכון שיש מיעוט שלא שומע, וגם לא ישמע להנחיות. אך הוא יוצא מן הכלל שלא בא ללמד על הכלל. למשל בערים כמו פתח תקוה, גבעת שמואל ואצלנו ברחובות שהציבור ממושמע לא היו כמעט הדבקות בבתי כנסת, למרות שהמשיכו המניינים ע"פ הנחיות משרד הבריאות (עד שנאסרו).
ההתקהלות של הציבור למניינים הוא חלק מריפוי המחלה העולמית. חזרה לשגרה הדרגתית רוחנית לא חשובה פחות מהחזרה לשיגרה כדי לשקם את הכלכלה. הן אל כביר ולא ימאס, תפילה בציבור (כמובן, על פי הנחיות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם")
הכותב: הרב אבי שיש קהילת משכן ישראל קרית משה, רחובות