הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל הלך לעולמו והשאיר את כולנו כואבים ומצטערים על לכתו בעיצומם של ימי הפסח.
חז"ל למדו אותנו שצדיקים במיתתם נקראים חיים, הכיצד אפשר לומר שאדם שטמון כעת בקברו נקרא חי, יש רק דרך אחת להבין זאת, כאשר מורשתו של אותו נפטר צדיק ממשיכה גם לאחר פטירתו הוא בעצם ממשיך לפעול בעולם ונקרא חי.
הרבה מידות טובות של ענווה, צניעות, טוב לב ומסירות לעם ישראל אפשר לקחת מהרב בקשי דורון זצ"ל, אפשר גם ללמוד מתורתו ומפסקיו, אבל ישנה עוד צוואה אחת שהותיר לנו הרב והיא מאבק עבור הזכות הבסיסית של כל יהודי ויהודייה לבקר בקברי סבא וסבתא שלנו, במערת המכפלה.
לפני יותר מיובל שנים חזרנו הביתה, היה זה הרב שלמה גורן שפרץ את הדרך לחברון והגיע לבד, הוא ונהגו למערת המכפלה, כמה יריות בדלת והנה שבו בנים לגבולם.
הגיע אלוף פיקוד מרכז עוזי נרקיס ואתו אלוף רחבעם זאבי ומחקו את חרפת המדרגה השביעית וסוף סוף אחרי אלפיים שנות גלות יכול כל יהודי להתפלל ולשפוך את לבו אצל אברהם ושרה, יצחק ורבקה יעקב ולאה.
כל יהודי אמרתי? אז זהו, שלא ממש כל יהודי, כלומר כל יהודי אם הוא לא נכה, קשיש, אימא עם עגלת תינוק, בקיצור מערת המכפלה פתוחה לכולם חוץ מבעלי מוגבלויות.
גם הם מורשים להיכנס כמובן אך יצטרכו להיעזר בחסדיהם של עוברים ושבים או חיילי מג"ב כפי שראיתי בעיני את הרב בקשי דורון זצ"ל נאלץ לעלות במדרגות מערת המכפלה כשהוא על כיסא גלגלים וחיילי מג"ב סוחבים אותו אל הכניסה שבקומה השנייה.
בישראל ישנו חוק המחייב הנגשת מבני ציבור, כל תיאטרון או מוזיאון מחויבים בו וכך ראוי שיהיה, רק באתר הלאומי ההיסטורי הקדוש ביותר לעם ישראל אחרי הר הבית, עדיין לא בוצעה הנגשה כנדרש.
במשך שנים היה זה הוואקף המוסלמי שאיים ביום זעם כללי אם רק נעז אנחנו, מדינת ישראל, הכביכול ריבון בשטח, להתקין מעלית שתשרת את כלל הבאים להתפלל במערה.
כעת ישנו תכנון, ישנו תקציב ואפילו לו"ז לביצוע כבר היה על השולחן.
את המעלית למערת המכפלה יש להתקין מיד לאחר הפסח ולחנוך אותה ביום השלושים לרב בקשי דורון זצ"ל ואם יורשה לי להציע לקרוא לה על שמו "מעלית אליהו".