מגפת הקורונה בישראל החלה רשמית ב- 27 בפברואר עם זיהוי חולה הקורונה הראשון. המחלה התפשטה במהירות ובתוך 42 ימים זוהו כבר כ- 9000 חולים.
ניתן להניח שקיימים שני גורמים עיקריים המשפיעים על קצב התפשטות המחלה: הראשון – מספר הנמצאים במגע קרוב עם חולה קורונה, והשני - הסיכוי להידבק במחלה כאשר נמצאים במגע קרוב עם החולה.
את השפעת הגורם הראשון ניתן להפחית באמצעות סגרים ובידוד החולים, כשהגורם השני אינו בשליטתנו מאחר שהסיכון להידבק כשנמצאים במגע עם נשא קורונה תלוי ביכולת ההדבקה של הווירוס.
במסגרת מחקר שערכנו לזיהוי שני גורמי הסיכון להדבקה, הסתמכנו על כך שההדבקה בקורונה בימים שלפני הסגר בישראל הוכפלה מידי שלושה ימים. קצב הדבקה זה מעיד על כך שכל 100 חולי קורונה מדביקים מידי יום 26 חולים חדשים, כך שלאחר שלושה ימים יהיו 200 חולים. מכאן שכל חולה מדביק בממוצע 0.26 אנשים מידי יום.
במודל הסתברותי זיהינו כי חולה קורונה פוגש מידי יום שלושה אנשים בממוצע בקרבה המסכנת אותם בהדבקה, ושההסתברות של אדם הנפגש עם חולה קורונה להידבק במחלה היא 8.7 אחוזים. בתנאים אלו קיים מידי יום סיכוי של 76%, שבמפגש עם חולה אף אדם לא יידבק, סיכוי של 22% שיידבק אדם אחד, סיכוי של 2% שיידבקו שני אנשים וסיכוי של 0.07% שיידבקו שלושה אנשים.
בנוסף, נבדקו סיכויי ההדבקה בתנאים שבהם אדם פוגש בין שלושה לשבעה אנשים ביום, ובכל התסריטים נמצא שהסיכוי להדביק מידי יום שלושה אנשים או יותר שואף לאפס.
מתוצאות המודל ניתן לקבוע שאין הבדל אם אדם יפגוש שלושה או שבעה אנשים ביום, שכן בכל אחד מהמצבים הוא יוכל להדביק לכל היותר עד שלושה אנשים. עם זאת, ככל שחולה קורונה יפגוש יותר אנשים ישתנו סיכויי ההדבקה, כך שבין היתר יפחת הסיכוי שלא ידביק אף אדם ויגדל הסיכוי שידביק שלושה אנשים.
בנוסף, נבדק היקף ההתפשטות של המגיפה הצפוי בתאריך 14.05.20 בחלוף 39 ימים מהחמישה באפריל, ונמצא שבתנאים שבהם לא יוטל סגר בישראל, כלל האוכלוסייה צפויה להידבק בנגיף. לעומת זאת, אם יוטל סגר שיפחית את מספר המפגשים של חולה קורונה עם אזרחים בריאים לשניים בלבד, מספר חולי הקורונה ב- 14 במאי 2020 יגיע לכ- 2.9 מיליון אנשים.
במידה שמספר המפגשים של חולה קורונה יקטן למפגש עם אדם בריא אחד ביום בלבד, יגיע מספר חולי הקורונה ב-14 במאי 2020 לכ- 184 אלף חולים. מובן שצעדים דרסטיים שיתבטאו בזיהוי חולי הקורונה ובידודם המוחלט, בידוד חלקים מסוימים באוכלוסייה הנמצאים בסיכון גבוה וצעדי מנע אחרים, יפחיתו את מספר המפגשים הממוצע של חולה קורונה אל מתחת לאחד ולפיכך מספר החולים בעוד 39 ימים יהיה נמוך משמעותית.
אם בתחילת המגפה בישראל היו ננקטים צעדים מידיים שהיו מפחיתים את מספר המפגשים הממוצע של חולה קורונה משלושה לשניים ביום, מספר החולים בישראל בתאריך ה-5 באפריל 2020 היה יורד מכ- 8000 חולים ל- 511 חולים.
לסיכום, קיימת חשיבות לזיהוי הקשר בין הפעולות הנעשות לאיתור חולי קורונה, והטלת סגר על קבוצות אוכלוסייה שונות, לבין מספר המפגשים הממוצע של חולי הקורונה עם אנשים בריאים. הפחתת המפגשים ניתנת להשגה באמצעות זיהוי מהיר של החולים באוכלוסייה ובידודם, ולאו דווקא באמצעות סגר על כלל האוכלוסייה שמשמעותו נזק כלכלי עצום. לפיכך,
על הרשויות להשקיע מאמץ מידי לבדיקת כלל האוכלוסייה על מנת להצליח לבודד את החולים מן הבריאים ובכך להפחית את קצב התפשטות המגיפה.
הכותבים ועורכי המחקר הם נשיא האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד ואופק בן דוד, סטודנטית למדעי המחשב