צורות לא מסורתיות של העסקה הפכו זה מכבר להיות למגמה מתגברת ומתרחבת במהירות בשווקי העולם.
חשיבותם הכוללת הלכה וגדלה בשני העשורים האחרונים במדינות מתועשת ובמדינות מתפתחות גם יחד והיא ממשיכה ומתפשטת במהירות על פני יותר ויותר מגזרים כלכליים ומקצועיים.
הצמיחה של צורות לא סטנדרטיות של העסקה, היא התוצאה של כוחות מרובים ושונים, טכנולוגיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. הגלובליזציה וטכנולוגיות המידע והתקשורת (אינטרנט), הם הידועים שבהם. אבל לשינויים חברתיים (דור ה-Y), יש השפעה לא פחות משמעותית.
העולם עומד מזה זמן, על סיפו של עידן חדש שונה לחלוטין מזה המוכר לנו היום בכלל ובארץ בפרט. מגפת הקורונה, והשפעתה הדרמטית על צורת העבודה של כולנו, עשויה להתברר כדחיפה האחרונה ורבת העוצמה אשר תעביר את עולם העבודה את הסף, אל תוך עולם אחר, שונה מזה שאליו התרגלנו.
אמנם, מובע בנו החשש ואף הפחד מהלא מוכר והלא נודע, בעיקר כשזה נוגע למרכיב חיוני כל כך בחיינו. עם זאת, נראה שיש בשינויים הצפויים גם יתרונות לא מועטים.
ראשית לכל, ההתפתחות הטכנולוגית של עולם - התקשורת והמידע.
מעטים העריכו בראשית שנות התשעים, את משמעותו והשפעתו של האינטרנט., אך מזה שנים, ברור, כי עבודה בעולם הגלובלי מתבססת על טכנולוגיות התקשורת (אינטרנט, מייל, תקשורת מחשבים, מחשוב נייד וכו') ויצרה פלטפורמות לשיתוף ולהעברה מקוונת של חומרי גלם (של מידע) ונתונים והפקת תוצרי עבודה במרחב הסייבר ספייס חסר הגבולות והמגבלות.
יותר ויותר מטלות עבודה יכולות להתבצע בכל מקום ועבור כל מקום. כך, כדבר שבשגרה, כבר שנים רבות אני מנהלת שיחות מקצועיות עם לקוחות ברחבי העולם. נותנת ייעוץ משפטי ללקוחות שמעולם לא נפגשתי איתם פנים אל פנים, אלא אך באמצעות טכנולגיות התקשרות.
בחודש האחרון, נוכחנו מבלי שהתכוונו או התכוננו לכך, שניתן לתקשר ולהתקשר גם בעולמנו החברתי והמשפחתי, ללא. מפגש פרונטלי. כך שיחות משפחתיות ת כדוגמת - 'שבת שלום' 'נכדים' ואפילו 'סדר' באפליקציית ה'זום', הפכו להיות מרכיב בסיסי במסורת החברתית והדתית שלנו.
אך לא רק התקשורת. התפתחות טכנולוגית המידע – קיבולת המידע המאוחסן, קטלוגו ונגישותו לכל אדם בכל מקום, מאפשרת זה מכבר, הנגשת יידע רחב ומגוון לכל. העולם עובר מתבנית של ממומחים בודדים להמון היודע כל, בהקשת שאילתה במנועי חיפוש ( google).
כמובן שהכלכלה והעולם העסקי, הושפעו ראשונים. התפתחה בנקאות שהיא וירטואלית לחלוטין, 'ארנקים' אלקטרוניים באמצעות מספר רב והולך של אפליקציות למכשיר הסלולרי שלנו. מאמזון ועליבבא ועד רכישת חלב וירקות, הכל ניתן לרכישה מקוונת מבלי לקום מהכורסה ומבלי לצאת מהבית.
ורק נראה היה, שעולם העבודה והתעסוקה נשאר קפוא ומתחפר בתבניות המסורתיות שהתפתחו בתקופת המהפכה התעשייתית לפני יותר ממאתיים שנים. תבניות של מעסיקים גדלים והולכים באמצעות רכישות ומיזוגים, עובדים במשרדים ענקיים ומאוגדים ומוגנים באמצעות חקיקה, תקינה ופסיקה כאילו הם עדיין מועסקים בסדנאות היזע ( Sweatshops) של ראשית המאה ה-19.
עובדים הנוסעים כל יום שעות לעבודה וממנה, רק כדי להתיישב ליד שולחן, לעבוד על מחשב ולתקשר במייל או טלפון, בדיוק כמו אלו שיש להם בבית.
הגלובליזציה הפכה את העולם לקטן, ומקושר. חברות בינלאומיות מתפרשות על פני כל הגלובוס. מתקיימת זליגת עבודה מארצות מפותחות לארצות מתפתחות כדי לחסוך בעלות העבודה. מזה שנים מרכזי שרות ותמיכה בארצות המתועשות (ארה"ב לדוגמא) מופעלות על ידי מרכזי פנייה ותמיכה (call center ) במדינות מתפתחות כמו הודו ובנגלדש.
כאשר אתה מתקשר למרכז תמיכה, קרוב לוודאי שהמספר עם הקידומת האמריקאית מפנה אותך לעובד בהודו או בנגלדש. גם בתעשיית עתירת הידע, חברות תוכנה וטכנולוגיה מוציאות יותר ויותר עבודת פיתוח לבתי תוכנה באוקרינה, הודו, רומניה ועוד. התקשורת מאפשרת למפתח במרחק אלפי קילומטרים לעבוד מרחוק על מערכת, כפי שהוא היה יושב בחדר הסמוך.
גם לשינויים דמוגרפיים ובעיקר הגדלת השתתפות נשים בשוק העבודה, תוך שהן מבצעות חלק הולך וגדל של עבודה מהבית, יש משמעות הולכת וגוברת. 'משרות אם', יכולות וצריכות לעבור שינוי ממשרה המוגבלת בשעות העבודה, בשכר ובקידום, למשרות המבססות על שעות עבודה גמישות ומרחוק.
גורם השפעה רב עוצמה נוסף, אינו טכנולוגי או כלכלי אלא חברתי תרבותי. לדור ה-Y השקפה אחרת על המשוואה של עבודה, קריירה וחיים אישיים. המודל המסורתי של המוטיבציה לעבודה כמקור פרנסה, אינו שולט יותר. דור ה-Y מונע בעבודה, בצורתה ובבחירת הקריירה כדרך לסיפוק סיפוקים אישיים. דור ה- Y שואף להישגיות אישית ולאו דווקא אירגונית, לאינטראקציה חברתית בעיקר בממד הווירטואלי (רשתות חברותיות), עצמאות, להיות מעורך על הישגיו ויכולותיו, להיות מתוגמל ברמה האישית ולא הקיבוצית / ארגונית. דור ה- Y מחפש הרבה פחות יציבות תעסוקתית ויותר עצמאות והישג אישי. .
כלכלת החלטורה (Gig economy), האהובה במיוחד על דור ה-Y, משנה את התבנית המסורתית של עובד-מעסיק. שליחי וולט, מטעיני אופנים, מוניות אובר ודומיהם הפכו לתופעה נפוצה בכל רחבי העולם ובישראל.
משבר הקורנה צפוי להיות קטליזטור בתהליך זה. אנחנו מגלים שניתן לעבוד מרחוק וביעילות גדולה ומבלי לבזבז שעות על הכבישים. אכן, לרבים קשה לעבוד מהבית אם בשל הרגלים או ילדים, אבל זה בראש וראשונה עניין של הרגל, של ההורים ושל הילדים. בנוסף חללי עבודה משותפים אם יוקמו בפרברים ובערי השדה במקום במרכז תל אביב, יהיו זולים יותר ויעילים יותר מאשר מגדלי המשרדים הצומחים לשמיים בלב אזורי משרדים צפופים.
קשה לצפות את קצב התהליכים והיקפם. עם זאת הוצאה של למעלה ממיליון עובדים לחופשות כפויות שאינן בתשלום, סגירה ממושכת של קניונים ומרכזי קניות, מעבר המוני לרכישות מקוונות, יאיצו ללא ספק את המעבר לתבניות העסקה ועבודה שונות, שכבר קיימות הלכה למעשה.
העסקה למשך זמן קצוב (קצר), כולל העסקה למשך פרויקט מסוים ואף מטלה מסוימת בפרויקט. עבודה עונתית, עבודה למספר קצוב של שעות או ימים. העסקה במשרה חלקית או ע"פ הצורך ( on call). העסקה עצמית – freelance ועבודה במסגרת קהילות שיתופיות, הן מה שניתן להעריך, צופה לנו העתיד.
עולם דיני העובדה, יהיה חייב להערך לשינוי. החקיקה המסורתית של דיני עבודה אינה מתאימה לעולם העבודה העכשווי, ובוודאי שאינה מתאימה לעולם העתידי. נדרשת התאמה מיידית. ניקח לדוגמא נושא בסיסי כמו שעות עבודה,. ברור שחקיקה משנות ה-50 אינה יכולה לספק פתרונות לעולם העבודה החדש. יהיה הכרח לתת פתרונות משפטיים לשאולות רבות: כיצד מודדים שעות עבודה מהבית? האם יש עדין משמעות לקביעה קטגורית של שעות עבודה יומיות או שבועיות של עובד בעולם גלובלי שמתקשר עם חו"ל במהלך הערב והלילה? האם יש צורך בהגדרה של שעות גמישות, כשהעובד קובע את שעות עבודתו? או אולי שוק התעסוקה יעבור לתגמול על פי תוצרים ולא זמן עבודה? האם השינוי יחול גם על העוסקים בתעשייה המסורתית, וכיצד? ועוד ועוד שאלות.
לעתיד הזה, חובה להיערך מיידית! אך, למרבה הצער, נסיון העבר מלמד כי על אף הצורך וההכרח בשינוי חקיקתי מיידי, להסדרה הרגולטורית קצב משלה, שאינו מדביק את קצב השינוי. יש להניח שאת החלל החקיקתי ימלאו הסכמות, בין אם בין עובד כפרט למול מעסיקו ובין אם הסכמות בין מעסיקים או ארגוני מעסיקים לבין ארגוני העובדים.
כמו כל שינוי, ההפנמה והיישום מלווים בפחדים ובקשיים. אך נדמה לי, כי תקופת הקורונה, וההתנסות של כולנו תאיץ תהליכים אלו. יש רק לקוות כי נשכיל ליישם את השינויים תוך הדגשת היתרונות הכלכליים – עסקיים, ומבלי לשכוח את היתרונות החברתיים והמשפחתיים. אין לי ספק כי יישום כזה יביא את עולם התעסוקה לעתיד טוב יותר. וגם אם זו תהיה התועלת היחידה ממשבר הקורנה -דיינו.
הכותבת: עו"ד יעל דולב, מומחית בדיני עבודה. שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה, משרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות'