בכל שנה כבישי הארץ ורחובותינו מלאים, הקניונים והחנויות המציעים את מרכולתם מלאים לעייפה. הוויכוח הניצחי היכן נעשה את ליל הסדר? תוהים ובודקים לאיזה אתרים עדיף לטוס בעולם לתקופת החג.
עורכים סדרים משפחתיים המונים, הבית לובש אווירת חג, מפות נפרשות על השולחן המתרחב, הסרוויסים היפים יוצאים ונמזגים 4 כוסות. על השולחן מטעמים משלל המסורת לצד ספרוני ההגדה והמצות. והצעירים שבחבורה פוצחים בשירת "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?".
אך כן, השנה הזו כל כך שונה מהשנים שעברו. לא רק בשל הסדר המצומצם בחיק המשפחה הגרעינית או עריכת הסדר עצמו ע"י אפליקציית הזום. לא רק בשל הסגר בו אנו מצויים והגבלת החופש שלנו שנפגעה בחג החירות, דבר שהעולם המערבי לא ראה או חווה כבר יותר משבעה עשורים של איסור תנועה גורף לכולם. השנה השוני הוא בעיר החרדית הגדולה בני ברק שנצבעה בצבעי הקשת.
חיילי הצנחנים עם הכומתות האדומות, חיילי פיקוד העורף והכומתות הכתומות, חיילי מג"ב וכומתותיהם הירוקות, לצד השוטרים במדים הכחולים, אשר שמרו על העיר ואכפו ביד קשה התקהלויות אסורות. נרתמו לחלק מזון ותרופות לקשישים, סייעו למשפחות חרדיות להפטר מהחמץ והכל במטרה אחת, שלא יצאו מבתיהם ושלא ידביקו איש את רעהו.
הציבור החרדי גילה שצה"ל, צבא הגנה לישראל משרת את כולם ללא יוצא מהכלל, אשכנזים ובני עדות המזרח, דתיים וחילונים, צעירים וקשישים, עולים חדשים וותיקים. גילו כי צה"ל הוא צבא העם, והוא בעצם כור היתוך של החברה הישראלית, הם גילו שלא בגלל שצה"ל נכנס לרחובותיהם הוא מנסה להעבירם מדת ישראל או גורם להם לעזוב את תורת ישראל.
אלא והחשוב הוא ביותר שצה"ל הוא הפסיפס החברתי ישראלי, בו משרתים מכל קצות הארץ, בעלי דעות ימניים או שמאלים, שמרנים לצד ליבראליים, חיילים לצד חיילות. אשר בשעת אמת נכנסים תחת האלונקה, נרתמים ומשנים את היעוד הצבאי לסיוע לאוכלוסייה אזרחית בשעות הקשות.
לפי דעתי, נגיף הקורנה אשר התפרץ לפני מספר חודשים שונה במהותו משאר הנגיפים אשר היו עד כה, ראשית בדרך העברתו ועמידותו לעומת השפעת הספרדית, הסארס, האבולה או הזיקה. השוני השני, הוא שהצליח לחבר את החברה הישראלית, שגם ברחובותיה של בני ברק צה"ל נכנס ומסייע, מבלי לעסוק בפוליטיקה או במספר מנדטים, אלא בדבר אחד אחדות העם וליכודו בזמנים קשים.
מובטחני כי, התופעה הזו עוד תדובר ותילמד בחברה החרדית. הילדים אשר ישבו על מרפסות בתיהם וצפו בחיילנו עושים עבודת קודש, אפילו לפעמים במחיר של סכנת הדבקות. לדעתי זה יוביל לשינוי חברתי גדול ועמוק בחברה החרדית.
ולכן בשנה הבאה, אותם ילדים אשר יגדלו לצד הוריהם המתבגרים יספרו על אותו פסח מיוחד שנת 2020, בו חיילי צה"ל בכל צבעי הקשת עזרו וסייעו להם לעבור את הפסח כהלכתו, וצה"ל איינו בהכרח כצעקתה.