לכולנו יש חלומות, לפעמים הם נראים לנו קשים להגשמה יש כאלו שמתייאשים מהם ויש אחרים שמשקיעים ומתאמצים יש להם כוח וסבלנות והם עושים דברים גדולים אבל כמה אנשים אתם מכירים שהספיקו להתחיל לממש אותם עוד לפני גיל עשר?
הכירו את סיון גולדשטיין בת העשר שכתבה ואיירה בעצמה עד כה עשרה ספרי ילדים, בזמן שרוב בני גילה עוד לומדים קרוא וכתוב. הכל כדי להשיג את החלום שלה, להצליח להשיג מספיק כסף כדי לקנות את הבית שעליו היא חולמת.
סיון, המתגוררת ברחובות ולומדת בבית הספר בן צבי מספרת לנו מה גרם לה להתחיל לכתוב בגיל כל כך צעיר את הספרים.
"כשהייתי בגן חובה חלמתי לקנות בית וניסיתי לחשוב על דרכים יצירתיות להרוויח כסף. אחרי שאמא שלי פסלה את הרעיון למכור את כל מה שיש לי בחדר ומכירת הצמידים שהכנתי לא נתנה לי הרבה רווח, הגעתי למסקנה שכתיבת ספרים זה רעיון מצוין להתחיל להרוויח כסף וככה התחלתי בכיתה א' לכתוב ספרים".
איך החלטת על מה לכתוב?
"כתבתי סדרה על חלומות של ילדים, חמישה ספרים על בנים וחמישה ספרים על בנות. גיבורי הספרים עצמם הם ילדים אמיתיים שפגשתי וסיפרו לי מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים".
איפה את מוכרת את הספרים?
"בהתחלה מכרתי את הספרים שלי בפארק אבל כשהגיע החורף התחיל להחשיך מוקדם ולהיות קר ופחות ילדים הגיעו, חשבתי לעשות שעות סיפור לילדים כדי שיכירו את הספרים שלי וירצו לקנות אותם. המקום הכי מתאים לזה היה הספרייה העירונית כי לשם באים ילדים שאוהבים לקרוא ולשמוע סיפורים. הכנתי סרטון שיזמין את הילדים לשעת סיפור ובאמת זה הצליח".
ההצלחה גררה הצלחה?
"כן, לאט לאט הזמינו אותי לעוד ספריות ולגני ילדים ואפילו לשכת ראש העיר ושרת התרבות הזמינו אותי לביקור".
מה ההרגשה כשאת רואה ספר שעבדת עליו מגיע מהדפוס?
"אני מתרגשת ושמחה כל פעם שספר יוצא לאור, אני מרגישה שיצרתי משהו וכבר מדמיינת איך ילדים יהנו לקרוא אותו".
מה מייחד את הספרים שלך?
"כל הספרים שלי מודפסים בפונט גדול ומנוקד, ומתאימים במיוחד לילדי הגן או לקוראים מתחילים. בנוסף,חלק מהספרים מודפסים בשחור לבן, ומגיעים במארז עם עפרונות צבעוניים, כך שהילדים יוכלו לצבוע בעצמם את האיורים המשעשעים, וזה מעסיק אותם גם אחרי שהם מסיימים לקרוא".
האם בעתיד תרצי להיות סופרת?
"אני ארצה לעסוק במקצוע אחר אך כמובן שתמיד אמשיך לכתוב".
לסיום יש איזה מסר שאת רוצה להעביר לקוראים שלנו?
"אני רוצה שתדעו שהדרך להצלחה אינה קלה ותמיד יש מכשולים בדרך, אבל כשיש לכם חלום - אל תוותרו. לדוגמא, לפני חודש הייתה לי שעת סיפור מתוכננת בספרייה העירונית והגיעו רק 4 ילדים. הייתי מאוד מאוכזבת ואפילו חשבתי לבטל וללכת הביתה אבל החלטתי שלא, המשכתי את השעה כרגיל ואני בטוחה שהם נהנו כמו שאני נהניתי ושבעתיד יגיעו יותר".