אל תתנו לצה"ל לנצח

אם ניתן לצה"ל את השליטה המוחלטת על המאבק בקורונה ישראל תפסיד. עתה צריכה להיות שעת הכושר של השלטון המקומי והשלטון המרכזי האזרחי.

עודד רביבי , כ"ב בניסן תש"פ

אל תתנו לצה"ל לנצח-ערוץ 7
עודד רביבי
צילום: מרים צחי

בישראל כמו בעולם כולו מתמודדים מזה תקופה עם התפרצות נגיף הקורונה.

בימים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות המבקשים להעביר באופן מוחלט את האחריות לצה"ל כדי לנצח את הנגיף. חלק מהקריאות באות ממשרד הביטחון אחרות מתוך מי שלא נערכו למצבי חירום.

אם ניתן לצה"ל את השליטה המוחלטת על האירוע ישראל תפסיד! ראשי רשויות שמתכללים בגזרתם יהפכו לא רלוונטיים, מערכי עבודה שנכתבו מאז 2006 לגורמים האזרחיים ייגרסו. אי יכולת של המערך האזרחי להוביל את ההתמודדות יביא לכך שצה"ל במלחמה הבאה ייאלץ להיות גם בעורף וגם בחזית. עתה צריכה להיות שעת הכושר של השלטון המקומי והשלטון המרכזי האזרחי. אם ניתן לצה"ל לנצח, הפסדנו!

"מודל אפרת" הוא מושג בשלטון המקומי שנולד בימי הקורונה הראשונים. המודל נבנה תוך כדי תנועה, במועצה בראשותי נתגלו ימים בודדים אחרי פורים מספר חולים מאותה שכונה, על רקע מספר החולים שגדל פנינו לתושבים וביקשנו כי יוותרו על הסודיות הרפואית מתוך אחריות ציבורית וערבות הדדית.

רובם הסכימו, כך יכולנו מהר יותר לפרסם לתושבים מי החולה ובמקביל לפרסם באיזה מרחב ציבורי שהה. עשינו זאת בתוך שעות בעוד למשרד הבריאות לפרסם תחקיר שכזה לוקח מספר ימים. כיום ברור לכולם כי לרשות המקומית יש את הידע והכלים בד"כ להתמודד עם האתגר. הבעיה שהשלטון המרכזי אינו מאמין מספיק בשלטון המקומי ומעדיף להתבסס על צה"ל.

צה"ל אומנם יכול לספק כוח אדם, אולם לרשות המקומית כוח מקצועי, בעל הכשרה רחבה ויתרונו הגדול- הוא מכיר את האוכלוסייה היכרות מוקדמת. הוא יכול לנווט ברחבי העיר ללא מפה, תצ"א או עזרי נייוט, הוא מכיר כל בית אב כל מצוקה וכל צורך פרטני. קחו למשל את העובדים הסוציאליים שמלווים מידי יום את אוכלוסיית הקשישים, הם מכירים זה את זה, יודעים היטב למי יש משפחה תומכת ומעורבת וכלפי מי נדרשת יותר תשומת לב.

מדובר בצוות מקצועי שדווקא בעת הזו חבל לוותר עליו, איש פיקוד העורף על אף ליבו הגדול ומסירותו, כיצד ידע לנהוג נכון במשפחה שנמצאת במשבר גירושין?. התפיסה ההפעלתית צריכה להיות שונה, השלטון המרכזי ייתן הנחיות, השלטון המקומי בסיוע המשטרה יפעל בשטח למימוש ההנחיות. במקום שבו ראש רשות יתרשם שאינו מסוגל להתמודד עם האתגר רק אז הוא יפנה אל השלטון המרכזי שיקצה לו סיוע צבאי.

במסגרת אותה האצלת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי יש דרכים לייעל חלק ניכר מהמהלכים למניעת התפשטות הקורונה.

משרד הבריאות יכול להעביר אל הרשות המקומית את שם החולה, הרשות תשלח מטעמה מי שיעשה חקירה ותדע להוציא הודעה לתושבים. צעד שכזה יפחית את הנטל ממשרד הבריאות ויתרום לזירוז הליכי החקירה. כיום בשל ריבוי החולים משרד הבריאות כבר הפסיק לפרסם את מסלולי החולים דוגמא נוספת היא התלות באמבולנסים של מד"א להעברת ערכות הבדיקה, אנשי מד"א מטפלים באירועים שוטפים, מתמודדים עם חולי הקורונה וגם את משימת שינוע הבדיקות הפילו עליהם. באפרת למשל גייסנו את מתנדבי מד"א בישוב לקחת את הבדיקות אבל הבאנו אותם למעבדות בירושלים באמצעות רכבי מועצה, חסכנו זמן יקר. נכון שלא הכול מושלם ואנחנו גם עושים טעויות, אבל אין קריסה של השלטון המקומי. להפך ראשי הרשויות מבקשים להיות מעורבים, לקבל סמכויות ולפעול.

מי מכיר טוב מהם את האזרחים? בעבודת המטה המשותפת לכלל גופי החירום בהם רח"ל פיקוד העורף השלטון המקומי ועוד נכתב כי "העירייה "לבנת היסוד לטיפול בעורף" וככזו היא אחראית לספק לאוכלוסייה שירותים חיוניים בשגרה ובחירום. לצורך זה עומדים לרשותה משאבי כוח אדם ואמצעים אשר יהוו בעתות חירום רכיב חיוני בהספקת השירותים החיוניים. לראש העיר סמכויות נרחבות בחירום מתוקף היותו ראש העיר הנבחר וסמכויות נוספות בהיותו גם יו"ר ועדת המל"ח העירונית, בהתאם לקבוע בסעיף 149א לפקודת העיריות ".

אם לא תתנו לנו לפעול על פי הסמכויות , אם השלטון המרכזי לא יאמין בשלטון המקומי. אם המערכת תתגייס כדי לאפשר לצה"ל לנצח, צה"ל יפסיד, המערכת האזרחית תפסיד, התושבים יפסידו. אל תתנו לצה"ל לנצח, תנו זאת לראשי הרשויות.