"אנחנו הרי לא מטומטמים. מטרתנו היא להצליח בבחירות ולכן אם שריד לא היה פופולרי על סמך הבדיקות שלנו ודאי לא היינו מציבים אותו בראש הקמפיין". כך טוען ד"ר שחר ראש הצוות האסטרטגי של מרצ בכתבה נרחבת שפורסמה ב"הארץ", שעיקרה בחינת מנהיגותו של יו"ר מרצ יוסי שריד.
באופן רשמי יוסי שריד הוא מנהיגה הבלתי מעורער של תנועת מרצ אך בכתבה מובאים קולות אחרים המעלים ספקות באשר לטיב הנהגתו של שריד וליכולתו להוביל את מרצ אל מטרותיה.
בין הקולות המובאים בכתבה הוא קולה של "פעילה ותיקה בתנועה" האומרת "ביומיים האחרונים אני מוצפת טלפונים מעיתונאים שרוצים לעשות כתבה על כמה יוסי שריד לא אהוד או מקלקל את הבחירות למרצ, ויש לי תחושה כאילו מתבשל איזשהו עליהום עליו ודרכו על מרצ. מה שמפריע לי בעיקר זה שהעיתונאים שמתקשרים הם לאו דוקא ימניים, והם מצטטים דברים ששמעו בכל מיני שיחות עם חברים ומכרים שגם הם ברובם בשמאל או שמאלה למרכז, ושיש סיכוי סביר שבסופו של דבר יצביעו למרצ".
את הכתבה של נרי לבנה פותח דוקא הציטוט הבא: "מרצ זה שריד. כל גלריית האנשים המרשימה שממוקמת מאחוריו ברשימה לכנסת אינה משנה את הזיהוי האוטומטי הזה. לכן גם כל התלונות והטענות שמתעוררות סביב הדרדרותה של מרצ בסקרים נתלות בדמותו של שריד. הבון טון בשיחות שמאל שגרתיות כיום הוא לקטר על יוסי שריד: הוא מתנשא, הוא מתחכם, הוא נפוח, הוא מנוכר, הוא בטחוניסט. בקיצור, נמאס ממנו. האם ייתכן שהמנהיג הוותיק הכריזמטי, הרהוט והשנון של המפלגה הולך ונהפך מנכס לנטל?".
"פרשן פוליטי" אומר על שריד כי "מבחינה אישיותית דמותו של שריד איננה תואמת את דמותו של מנהיג מפלגה שאמורה, על פי התשדירים, לחולל מהפכה".
ממשיך אותו "פרשן פוליטי": "הוא לא נראה מהפכן, הוא כבר מבוגר ונראה עייף ויש לו הבעה של חוסר נחת מתמדת והדבר שהכי מקומם אצלו זה הטון שלו, שבו הוא תמיד משהו כמו 'אמנם כבר הסברתי לכם את הענין 7000 פעם ולא הבנתם אז עכשיו אני אסביר לכם שוב, לאט לאט, ואולי תבינו למרות שסביר להניח שלא', מין טון של חכם שמאוכזב מהטמטום סביבו. והטון הזה מופנה לא רק למתנגדים אלא גם לתומכים. סביר להניח שכל אחד ברשימה של מרצ וגם כל אחד מהבוחרים חושש שעוד רגע הטון הזה יופנה גם אליו".
אילן גילאון המוצג בכתבה "כגדול מתנגדיו של שריד" תולה את תחושת חוסר הנחת של מצביעי השמאל דוקא ב"טבעם המיוחד" של מצביעים אלו: "בשמאל יש כל מיני סדיסטים ומזוכיסטים. והם תמיד ישמיצו את מרצ ובסוף יצביעו למרצ. וכששונאים את מרצ אז קודם כל שונאים את מי שעומד בראש. מה, את שולה (שולמית אלוני) הם לא שנאו? זאת מין תופעה כזאת בשמאל. ישנאו אותך ויעשו לך את המוות, אבל בסוף יצביעו בשבילך".
אחת הטענות הנשמעות מקרב השמאל כלפי שריד היא שהוא בטחוניסט מידי. "אחת הטענות נגד נטייתו של שריד לבטחוניזם מחזקות כמה דוגמאות: שריד כמו רוב מכריע מבין חברי מועצת מרצ הצביע לפני 4 שנים בעד ההחלטה הרואה את ירושלים כעיר שלמה. שריד התנגד ליציאה חד צדדית מלבנון בטענה שיפלו קטיושות ועל כן, כדי להביע הזדהותו עם נפגעי הקטיושות העתידיים גם עבר להתגורר במושב מרגליות", נכתב בכתבה.
"פעיל מרכזי בקמפיין של מרצ" מצוטט באומרו: "הבעיה של מרצ היא דווקא שהיא מפלגה יותר שמאלנית מהבוחרים שלה. אם ביחס לבוחרים היא שמאלנית מידי אז ברור שבקמפיין שנאבק לא על הבוחרים אלא על המתלבטים שהם עוד יותר ימניים מהבוחרים, יש דווקא לשריד יתרון גדול".
"'שריד', אומר רמי לבני, 'משקף את הדיסונאנס הנפשי של בוחרי המפלגה, בין הנאמנות השבטית למחנה הפרוגרסיבי לבין הספקות שמתחילים לכרסם בנו. התחושה היא שמרצ לא מתאמצת מספיק להתאים את עצמה לתנאים החדשים – שקיעת האליטות, השבר במגזר הערבי, עליית המזרחיים".
דדי צוקר מי שהיה ח"כ מטעם מרצ וכיום תומך במצנע אומר כי "למרות שחוגים בשמאל בטוחים שאצלם הצבעה היא ענין רציונלי ואידיאולוגי אהבה היא ענין מרכזי גם בהצבעה של השמאל. ואני חושב שלאנשים קשה לאהוב את שריד כי קשה מאד לאהוב אנשים לא אופטימיים ואי אפשר לרכוש אהבה באמצעות ביזוי ולעג שהם הכלים המרכזיים של שריד. כל מי שצופה בשריד או מאזין לו הוא יעד ללעג או מרירות או התנשאות".
שריד נכתב בכתבה נפגע מהעיסוק ברמת הפופולריות שלו ודוקא על ידי אנשי שמאל.
"אני לא מעונין לעסוק בנושאים האלה. מי שחושב שאני מתנשא או יהיר זו כנראה בעיה שלו ויערב לו. אני מניח שיש הרבה אנשים שלא אוהבים אותי, אבל אני לא רוצה להבחר בגלל אהבה. יש לי דברים אחרים להציע. מעבר לזה, אני לא מעונין לענות על שאלות מהסוג הזה", דברי שריד בכתבה.
באופן רשמי יוסי שריד הוא מנהיגה הבלתי מעורער של תנועת מרצ אך בכתבה מובאים קולות אחרים המעלים ספקות באשר לטיב הנהגתו של שריד וליכולתו להוביל את מרצ אל מטרותיה.
בין הקולות המובאים בכתבה הוא קולה של "פעילה ותיקה בתנועה" האומרת "ביומיים האחרונים אני מוצפת טלפונים מעיתונאים שרוצים לעשות כתבה על כמה יוסי שריד לא אהוד או מקלקל את הבחירות למרצ, ויש לי תחושה כאילו מתבשל איזשהו עליהום עליו ודרכו על מרצ. מה שמפריע לי בעיקר זה שהעיתונאים שמתקשרים הם לאו דוקא ימניים, והם מצטטים דברים ששמעו בכל מיני שיחות עם חברים ומכרים שגם הם ברובם בשמאל או שמאלה למרכז, ושיש סיכוי סביר שבסופו של דבר יצביעו למרצ".
את הכתבה של נרי לבנה פותח דוקא הציטוט הבא: "מרצ זה שריד. כל גלריית האנשים המרשימה שממוקמת מאחוריו ברשימה לכנסת אינה משנה את הזיהוי האוטומטי הזה. לכן גם כל התלונות והטענות שמתעוררות סביב הדרדרותה של מרצ בסקרים נתלות בדמותו של שריד. הבון טון בשיחות שמאל שגרתיות כיום הוא לקטר על יוסי שריד: הוא מתנשא, הוא מתחכם, הוא נפוח, הוא מנוכר, הוא בטחוניסט. בקיצור, נמאס ממנו. האם ייתכן שהמנהיג הוותיק הכריזמטי, הרהוט והשנון של המפלגה הולך ונהפך מנכס לנטל?".
"פרשן פוליטי" אומר על שריד כי "מבחינה אישיותית דמותו של שריד איננה תואמת את דמותו של מנהיג מפלגה שאמורה, על פי התשדירים, לחולל מהפכה".
ממשיך אותו "פרשן פוליטי": "הוא לא נראה מהפכן, הוא כבר מבוגר ונראה עייף ויש לו הבעה של חוסר נחת מתמדת והדבר שהכי מקומם אצלו זה הטון שלו, שבו הוא תמיד משהו כמו 'אמנם כבר הסברתי לכם את הענין 7000 פעם ולא הבנתם אז עכשיו אני אסביר לכם שוב, לאט לאט, ואולי תבינו למרות שסביר להניח שלא', מין טון של חכם שמאוכזב מהטמטום סביבו. והטון הזה מופנה לא רק למתנגדים אלא גם לתומכים. סביר להניח שכל אחד ברשימה של מרצ וגם כל אחד מהבוחרים חושש שעוד רגע הטון הזה יופנה גם אליו".
אילן גילאון המוצג בכתבה "כגדול מתנגדיו של שריד" תולה את תחושת חוסר הנחת של מצביעי השמאל דוקא ב"טבעם המיוחד" של מצביעים אלו: "בשמאל יש כל מיני סדיסטים ומזוכיסטים. והם תמיד ישמיצו את מרצ ובסוף יצביעו למרצ. וכששונאים את מרצ אז קודם כל שונאים את מי שעומד בראש. מה, את שולה (שולמית אלוני) הם לא שנאו? זאת מין תופעה כזאת בשמאל. ישנאו אותך ויעשו לך את המוות, אבל בסוף יצביעו בשבילך".
אחת הטענות הנשמעות מקרב השמאל כלפי שריד היא שהוא בטחוניסט מידי. "אחת הטענות נגד נטייתו של שריד לבטחוניזם מחזקות כמה דוגמאות: שריד כמו רוב מכריע מבין חברי מועצת מרצ הצביע לפני 4 שנים בעד ההחלטה הרואה את ירושלים כעיר שלמה. שריד התנגד ליציאה חד צדדית מלבנון בטענה שיפלו קטיושות ועל כן, כדי להביע הזדהותו עם נפגעי הקטיושות העתידיים גם עבר להתגורר במושב מרגליות", נכתב בכתבה.
"פעיל מרכזי בקמפיין של מרצ" מצוטט באומרו: "הבעיה של מרצ היא דווקא שהיא מפלגה יותר שמאלנית מהבוחרים שלה. אם ביחס לבוחרים היא שמאלנית מידי אז ברור שבקמפיין שנאבק לא על הבוחרים אלא על המתלבטים שהם עוד יותר ימניים מהבוחרים, יש דווקא לשריד יתרון גדול".
"'שריד', אומר רמי לבני, 'משקף את הדיסונאנס הנפשי של בוחרי המפלגה, בין הנאמנות השבטית למחנה הפרוגרסיבי לבין הספקות שמתחילים לכרסם בנו. התחושה היא שמרצ לא מתאמצת מספיק להתאים את עצמה לתנאים החדשים – שקיעת האליטות, השבר במגזר הערבי, עליית המזרחיים".
דדי צוקר מי שהיה ח"כ מטעם מרצ וכיום תומך במצנע אומר כי "למרות שחוגים בשמאל בטוחים שאצלם הצבעה היא ענין רציונלי ואידיאולוגי אהבה היא ענין מרכזי גם בהצבעה של השמאל. ואני חושב שלאנשים קשה לאהוב את שריד כי קשה מאד לאהוב אנשים לא אופטימיים ואי אפשר לרכוש אהבה באמצעות ביזוי ולעג שהם הכלים המרכזיים של שריד. כל מי שצופה בשריד או מאזין לו הוא יעד ללעג או מרירות או התנשאות".
שריד נכתב בכתבה נפגע מהעיסוק ברמת הפופולריות שלו ודוקא על ידי אנשי שמאל.
"אני לא מעונין לעסוק בנושאים האלה. מי שחושב שאני מתנשא או יהיר זו כנראה בעיה שלו ויערב לו. אני מניח שיש הרבה אנשים שלא אוהבים אותי, אבל אני לא רוצה להבחר בגלל אהבה. יש לי דברים אחרים להציע. מעבר לזה, אני לא מעונין לענות על שאלות מהסוג הזה", דברי שריד בכתבה.