אל תשוו את הקורונה לשואה

את יום השואה הנוכחי, אנחנו נציין מתוך קושי. הקורונה שפגעה במחוזותינו גרמה לרבים מאיתנו להרהר על החיים עצמם ועל איכות החיים אליה התרגלנו.

החופש נלקח ממנו, לרבים גם היכולת לעבוד והפרנסה. החברתיות ואפילו תחושת המשפחתיות המורחבת נפגמו בצורה משמעותית. נכון, המצב קשה ולעיתים גם גורם להרגשת חוסר אויר ולקלסטרופוביה. 

יום השואה הזה מטבע הדברים יעלה הרבה אמוציות חדשות שאף פעם לא נפגשנו איתם. הקושי הגלובלי הוא מחבר בין הלבבות. אבל אנא,  אל תשוו את כל המצב והתחושות לשואה.

כדור שלישי לשורדי שואה שגדלה על ברכי סיפורי הרעב, המוות והאימה אני מתפחלצת לשמוע אנשים שמשווים בין המצב הזה לבין מה שסבא וסבתא שלי עברו לפני כמה עשורים. כשהמקררים שלנו מלאים והבידוד הכפוי הוא לצורך שמירה עלינו, כשיש לנו מדינה שפועלת ללא לאות על מנת לתת לאזרחים את הטיפול הטוב ביותר ולא מעט תקציבים זורמים לחשבונות הבנק על אף כל הקושי כיצד יש לנו זכות בכלל לכך?

הסתגרות בבתים היא לא הימחצות ברכבות משא. שהות עם הילדים זו לא הפרדה באמצעות סלקציה לחיים ולמוות. הרצון לראות עולם הוא לא צעדות מוות. שמירה על מרחק של שתי מטר בסופר זה לא גוויעה ברעב פשוטו כמשמעו. המסכות והכפפות שאנו נאלצים לחבוש הם לא הנעליים והמשקפיים שנשארו שם בערימות. החיטוי המקיף שאנחנו עושים כל כמה שעות הוא לא המקלחות בתאי הגז. הסגר שנכפה עלינו, הוא לא גטו. החיים המלאים שלנו, הטלויזיה וההופעות שהתרגלנו אליהם שונים בתכלית ובהוויה למה שעברו אלו ששרדו את השואה כדי לספר.

מעבר לכל זאת, בעצם ההשוואה של מצב כזה או אחר לשואה, אנחנו חוטאים למצוות הזכרון. סבא וסבתא שלי כבר אינם בחיים כדי לספר ולהנחיל את זכר הפרעות. ובכל שנה מחדש ידיעת המחוייבות שלי לספר את סיפורם גודלת. ההשוואה של מגיפת הקורונה למה שהם עברו מקטינה את מה שהנאצים עשו להם ולשאר בני עמינו. היא מגמדת את האכזריות, את האימה שהם חוו לתוך בועה קטנה של כמה שבועות שקשה לנו לשהות בהם בבית. הפורפורציות הן אחרות לגמרי בעוד שהקורונה היא תופעת טבע כזו או אחרת, השואה היא מעשה אדם. כפי שקצטניק אמר פעם, זוהי פלנטה אחרת שאני מקווה שלעולם לא נהיה בה.

ביום השואה הזה אני מבקשת, אל תחטאו לזיכרון השואה, אל תחטאו לנרצחים ולאלו ששרדו למרות הכל וחיו עם הזוועות במשך כל יום מאז. אל תחטאו למתים. לא נוכל לומר "לעולם לא עוד" כשאנו מסתכלים על מצבים אחרים וטוענים שהם דומים. אל תשוו בין הקורונה לשואה. זה יקבור אותה בדפי ההיסטוריה כסתם עוד אירוע שהשפיע על העולם. יש לנו מחוייבות לזכור ולא לשכוח בשבילם, בשבילנו ובשביל העם שלנו.

הכותבת הינה אפרת ברינר יועצת תקשורת במשרד ענבר תקשורת