מותר לבטל חוזים בגלל נגיף הקורונה?

תקציר המאמר:

א)- הגדרת מכת מדינה היא: אונס כללי הבא על אנשי העיר, וכתוצאה מכך נגרם הפסד בלתי נמנע. לאור זאת, הנחיה של רשויות המדינה לסגור עסקים לא חיוניים, ולסגור את מוסדות הלימוד - נחשבת למכת מדינה. (מהר"ם פדואה סימן פו).

ב)- לפי פוסקים רבים, יש לחלק בין דיני אונס ובין דיני מכת מדינה. אומנם יש מהפוסקים, שהשוו את דיני אונס לדיני מכת מדינה, לכן נביא את תמצית דיני אונס:

1- עבודה שהופסקה באונס - העובד לא זכאי לקבל את שכרו, אא"כ המעסיק היה רשלן, כגון שידע על האונס והעובד לא ידע. (שו"ע שלד, א), או אם מדובר על אונס מאוד לא מצוי, (מחנה אפרים שכירות ח), או אם העובד מחזיק בשכר. (פתחי תשובה שלד ב, חזון איש, ב"ק כג,יג).

2- בית שנפל (שו"ע שיב יז), או שכירות מטלטלים שהופסקה באמצע (שו"ע שי ב) - השוכר ישלם רק על השימוש בפועל, ולא על כל התקופה.

3- שוכר שנפטר - לפי הבית יוסף (שיב כב), יורשי השוכר ישלמו עד סוף התקופה, ולפי הרמ"א (שלד א), יד המוחזק על העליונה.

ג)- ישנם מספר תנאים להגדרת מכת מדינה:

1)- מכת מדינה נחשבת רק כאשר יש הפסד מלא, ולא בהפסד חלקי. (רמ"א שכא א).

2)- אין אפשרות חלופית לפתור את הבעיה. (רמ"א שכא א).

3)- פגיעה חיצונית ועקיפה לעסק - לא נחשבת למכת מדינה, רק כאשר יש פגיעה ישירה בדבר המושכר, ניתן להחשיבו למכת מדינה. (ראנ"ח סימן לח).

4)- היקף הפגיעה - אם הפגיעה היא ברוב השדות - יש לראות בכך מכת מדינה. (שו"ע שכב, א). אומנם י"א (מהר"ם פדואה סימן פו), שדין מכת מדינה שייך רק אם המכה באה על כל בני העיר. וי"א (קצות שכב א) במכת מדינה על קרקעות - מספיק שהמכה תהיה על רוב השדות, אך במכת מדינה על אנשים - צריך שתהיה על כל אנשי העיר.

5)- זיכוי כספי ולא ביטול חוזה - מכת מדינה מאפשרת זיכוי כספי על התקופה בה יש מכת המדינה, אך היא לא מאפשרת ביטול ההסכם. לכן לאחר סיום מכת המדינה - החיובים בחוזה חוזרים. (רמ"א שכא א).

ד)- גובה תשלום השכירות במכת מדינה - במכת מדינה על כל האיזור - שוכר בית זכאי לקבל החזר כספי על התקופה בה יש מכת מדינה. (רמ"א שיב יז). וי"א (ראב"ן צח) שאם רק רוב העיר ברחו (כמו בזמן מלחמה) - יש לשלם חצי מהסכום (וכ"פ מהר"ם מרוטנבורג [סימן שפח], שאם מכת המדינה היא על כל העיר - יש פטור מלא לשוכר, אך אם מכת המדינה היא רק על רוב בני העיר - יש לפשר ולשלם חצי מעלות השכירות). ולדעת הקצות (שכב א), אם מכת המדינה חלה על כל האנשים, (וכן במכה על רוב הקרקעות) - יש פטור מלא מתשלום, ואם המכה חלה על רוב האנשים - המוחזק מרוויח.

במצב הקורונה - אין דין מכת מדינה בשכירות בתים, כי ניתן לגור בבית ללא כל הגבלה. (אדרבה, יש איסור לצאת מהבתים ללא סיבה מוצדקת). כך שלמעשה דין מכת מדינה בשכירות בתים - שייך בצימרים או בתי מלון וכד', שמכיוון ולא ניתן להתארח במקומות אלו - השוכר פטור מלשלם. וכן באולם שמחות - ככל ויש הנחיה לא לפתוח אולמות אירועים, חלים על כך דיני מכת מדינה, והשוכר פטור מלשלם לבעל האולם. אך יש חיוב על הוצאות שהושקעו בפועל, אם הביטול היה ברגע האחרון. (שו"ע שלג ח).

ה)- גובה התשלום לעובדים במכת מדינה - אם יש מנהג מדינה הוא קובע, (שו"ע שלא, א-ב), ואם אין מנהג מדינה: לדעת הרמ"א (שכא א), הט"ז (שם) והש"ך (ס"ק א) - במכת מדינה - ההפסד יחול על המעסיק, שיצטרך לשלם את כל שכרו של העובד. אבל לדעת הסמ"ע (שכא ו) במכת מדינה - ההפסד יחול על שני הצדדים, לפיכך העובד יקבל רק חצי משכרו. ולדעת הגר"א (שכא ז) והנתיבות (שלד א), העובד לא זכאי כלל לקבל את שכרו. 

למעשה, בגלל המחלוקת בתי הדין מפשרים בין המעסיק לעובד. לדוגמא: עובד שנמצא בחל"ת, הוא זכאי לקבל סכום מסוים מביטוח לאומי, ולגבי הפער בין שכרו קודם החל"ת ובין שכרו לאחר מכן - יש לפשר, כך שעם סיום משבר הקורונה והחזרה לעבודה - העובד יקבל החזר מסוים על החלק שנגרע ממנו. כל זה לגבי התקופה שהעובד לא מגיע לעבודה, אבל לגבי חופשת פסח - נראה שמגיע לעובד הוראה שכר מלא על החופשה, כי בכל מקרה עובדי הוראה היו מקבלים בשנה זו שכר על זמן החופשה גם בלי לעבוד.

ו)- תשלום שכר לימוד - באופן כללי נראה, ששכר הלימוד מתחלק למספר חלקים: 1)- תשלום על מזון, ציוד וכד' שהתלמיד מקבל. 2)- תשלום על שכירות מקום לתלמידים השוהים בפנימייה. 3)- תשלומים קבועים של המוסד שלא משתנים גם כאשר אין תלמידים. 4)- השתתפות בתשלום שכר העובדים במוסד. לגבי תשלום על מזון וציוד, וכן לגבי תשלום על שכירות מקום - אין חיוב תשלום במכת מדינה החלה על כל אנשי המדינה, (כמו שיש עם נגיף הקורונה). אומנם לגבי התשלומים הקבועים, ולגבי החלק של שכר העובדים - יש לפשר כפי האמור לעיל.

למעשה, מכיוון שהחישוב הנ"ל קצת מורכב, יש להגיע לפשרה בין המוסד ובין ההורים שיפחיתו סכום מסוים משכר הלימוד. צריך להעיר, שיש חיוב על ההורים לשלם למוסדות הלימוד שכר מלא על זמן חופשת פסח, כי בכל מקרה הייתה חובת תשלום על זמן החופשה, למרות שמוסדות הלימוד סגורים.

ז)- אדם שחתם על הסכם שבו הוא מתחייב לשלם גם אם יארע אונס - ההתחייבות לא כוללת את הזמן בו יש הסגר בגלל הקורונה, כי מדובר במציאות קיצונית ונדירה, והצדדים לא העלו בדעתם להתחייב על כך, ולכן בכל המקרים בהם יש פטור מתשלום - הפטור יחול גם אם בחוזה כתוב שיש חובת תשלום באונס. (הרמב"ם הלכות מכירה פרק יט הלכות ד-ו).

הקדמה

הגדרת מכת מדינה היא: אונס כללי הבא על אנשי העיר בהיקף רחב, וכתוצאה מכך נגרם הפסד בלתי נמנע. (צריך לציין, שמדינה הכוונה למחוז או לעיר גדולה, כפי שמבואר בהערה). לאור זאת, הנחיה של רשויות המדינה לסגור עסקים לא חיוניים, ולסגור את מוסדות הלימוד - נחשבת למכת מדינה. (מהר"ם פדואה סימן פו).

יש הבדל בין דיני אונס (אונס פרטי), ובין דיני מכת מדינה (אונס כללי).  בדיני אונס אנו בוחנים באשמת מי נגרם האונס, כך שיכול המוחזק בכסף לומר לצד השני, מזלך גרם, כלומר האונס אירע בגללך, כך שלא מגיע לך תשלום. וככל ויש ספק מזלו של מי גרם לאונס - אין חובת תשלום, כדין המוציא מחברו המוחזק שעליו הראייה. אומנם במכת מדינה, האונס הוא כללי, כך שלא ניתן לטעון שהמזל של צד מסוים גרם לאונס, כי גם אם המקום היה ברשות המשכיר - מכת המדינה הייתה פוגעת בו, ומכיוון שבוודאות האונס לא בא בגלל מזלו של השוכר, לפיכך יש לפטור את שוכר מלשלם את דמי השכירות, בכל התקופה בה יש מכת מדינה.

לשון אחרת: בדיני אונס - האונס הוא על אדם מסוים, שהוא הגורם לאונס (מזלו גרם), אך בדיני מכת מדינה - האונס איננו על אדם מסוים, אלא על האפשרות ליישם ולהפעיל את הדבר עליו סוכם בחוזה.

במכת מדינה הכללים משתנים. אנו לא בוחנים אשמה (כפי כללי אונס), אלא אנו בוחנים על מי פגעה המכה בצורה כזו שהוא לא יכול לקיים את ההסכם. במכת מדינה יש צד שמעוניין לקיים את ההסכם, מבחינתו הוא רוצה לעבוד לפי ההסכם, אך הוא לא יכול בגלל מכת המדינה שפגעה בצד השני שלא מאפשרת את מימוש ההסכם. במצב זה אנו אומרים שמי שהיה מוכן ויכול לקיים את ההסכם - יזכה, והצד השני שלא יכל לקיים את ההסכם - יפסיד, כי מכת המדינה פגעה בו, שהוא לא יכול ליישם ולהפעיל את ההסכם.

א)- מכת מדינה בחקלאות - במשנה (בבא מציעא קג ב) נאמר: "המקבל שדה מחבירו (בחכירה), ואכלה חגב או נשדפה, (סערה הרסה את התבואה) - אם מכת מדינה היא - מנכה לו מן חכורו". (אם יש מכת מדינה, החוכר יכול להפחית מהכמות שהוא התחייב להעביר למחכיר). וכ"פ השולחן ערוך בסימן שכב סעיף א. מכת המדינה פגעה במחכיר, הוא לא עמד בתנאי שלו להחכיר שדה שמסוגלת להוציא תבואה. לעומתו החוכר היה מוכן לבוא לעבודה, ולכן החוכר פטור מלשלם.

ב)- מכת מדינה בשכירות בתים - הרמ"א בסימן שיב סעיף יז פסק: "נשרף כל העיר - הוי מכת מדינה". מכת המדינה פגעה במשכיר, ביתו נשרף יחד עם בתי כל העיר. השוכר מצידו היה מוכן לגור בבית, אך המכה פגעה במשכיר, ולכן השוכר פטור מלשלם.

ג)- מכת מדינה בעובדי הוראה - הרמ"א בסימן שכא סעיף א פסק: "מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה, וכל ההפסד על בעל הבית". מכת המדינה פגעה בתלמידים, יש הנחיה לא ללמד את התלמידים. המלמד מצידו מוכן לבוא וללמד, לכן מגיע לו שכרו.

במציאות של הסגר בגלל נגיף הקורונה, משרד הבריאות הורה לסגור את מוסדות הלימוד, התלמידים לא יכלו לבוא למוסדות הלימוד מחשש להדבקה המונית, מאידך המורים מצידם יכלו להגיע לפי ההיתר שניתן לעובדים חיוניים. אומנם למעשה יש ללכת אחר מנהג מדינה, כפי שיקבע משרד החינוך בתאום עם ארגוני המורים, כי בהנחיה זו יש החלטה כללית ואחידה לכלל עובדי ההוראה. אך ככל ואין הנחייה מצד הרשויות - יש לפשר.

לפי הסבר זה מתורצת קושיית הגר"א והנתיבות (שהובאו לעיל), דין מכת מדינה לא קובע פטור לשוכר בצורה גורפת, (שאז נקשה מדוע אין פטור למעסיק {המעסיק הוא השוכר כי המעסיק שכר את העובד. העובד הוא המשכיר, כי העובד משכיר את עצמו לעבודה אצל המעסיק}, שכן במכת מדינה כלל לא כתוב שיש פטור לשוכר, וכלל לא כתוב שיש פטור למחזיק וכד', אלא היסוד במכת מדינה הוא לבחון על איזה צד פגעה המכה בצורה כזו שהוא לא יכול ליישם את האמור בחוזה, ולפי מבחן זה לפעמים יש לפטור שוכר מתשלום, ולפעמים יש לחייב מעסיק בתשלום. 

לפי דברי הגר"א והנתיבות - מתקבלת התוצאה הבאה: עובד שיש לו אונס בגינו הוא לא עבד - הוא לא זכאי לקבל שכרו, וגם במכת מדינה העובד לא זכאי לקבל שכרו, א"כ מה הוסיף דין מכת מדינה מעבר לדיני אונס, הרי המשנה בדין מכת מדינה חילקה במפורש בין אונס לבין מכת מדינה. המשנה חידשה שבמכת מדינה הדין משתנה מדין אונס. כך מתבארים כל המקרים לעיל באונס ובמכת מדינה: בשכירות בתים ובחכירה - אם מדובר על דיני אונס רגילים - השוכר מחויב לשלם, אך במכת מדינה הדין משתנה והשוכר פטור מלשלם. בשכירות עובדים - אם מדובר על דיני אונס רגילים - העובד לא זכאי לקבל את שכרו, אך במכת מדינה הדין משתנה העובד זכאי לקבל את שכרו.

הגרז"נ גולדברג (שערי צדק, חלק ח עמוד 127) הוסיף: יש הבדל בין מכירה ובין שכירות. במכירה התשלום הוא מידי, כי ברגע שהלקוח מקבל את הסחורה שהוא רכש - הבעלות עוברת אליו, ולכן גם אם לאחר מכן תהיה מכת מדינה - אין בכך בכדי לבטל את המכירה שכבר חלה, אבל בשכירות, חיוב התשלום חל רק בסוף מועד השכירות, הבעלות על הבית לא עוברת לשוכר, אלא שיש לו זכות שימוש בכל תקופת השכירות, לפיכך התשלום על השכירות יחול רק בתום השימוש. במילים אחרות: במכירה התשלום הוא על קבלת הנכס, ובשכירות התשלום הוא על השימוש בנכס.

מכיוון שהתשלום בשכירות הוא על זכות שימוש, הרי שבהינתן ובגלל אונס כללי הקיים במדינה, אין אפשרות שימוש בנכס - השוכר פטור מלשלם.

צריך להוסיף על דברי הגרז"נ: גם לשיטות הסבורות שדין שכירות כדין מכירה לזמן מסוים, (כמבואר לקמן בכותרת: שוכר שנפטר), בכ"ז אין חיוב תשלום במכת מדינה, כי לשכירות מצטרף תנאי מכללא, שהשכירות תחול רק במידה ותהיה אפשרות לממש את ההסכם ולגור בבית, לכן כאשר אין אפשרות לגור בבית, בגלל שיש מכת מדינה - השוכר פטור מלשלם.

את המאמר המלא ניתן לקרוא באתר בית הדין של הישיבה במצפה יריחו.

לשאלות בדיני ממונות - ניתן לשלוח מייל אל: [email protected]