"יליד שרונה אייכמן מנהל את השמדת יהודי אירופה" (המשקיף, 24.12.1943). כותרות ודיווחים מעין אלה, המציגים את אדולף אייכמן כבן המושבה הטמפלרית שרונה, התפרסמו לאורך תקופת מלחמת העולם השנייה בעיתונות העברית ביישוב היהודי בארץ-ישראל. אינני חוקר שואה אבל בשורות הבאות אנסה להשיב בקצרה כיצד נוצרה והשתרשה האגדה, שהצורר הנאצי אייכמן "הוא יליד ארץ-ישראל".
אוטו אדולף אייכמן נולד ב-19.3.1906 ב-זולינגן, גרמניה. הוא עמד בראש מחלק היהודים בגסטפו והיה מהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במהלך השואה. במאי 1960 נלכד על ידי המוסד בארגנטינה והובא למשפט בישראל. הוא הורשע על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, נידון למוות בתלייה, והוצא להורג (31.5.1962). ב- 2.10.1937 הגיע אייכמן לביקור חשאי בארץ ישראל יחד עם הרברט האגן, מפקדו הישיר בסוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית (אס דה). השניים הגיעו לחיפה באוניה "רומניה" בזהות בדויה, אך נאלצו לעזוב למחרת, משום שלא קיבלו אישור שהייה מהשלטונות הבריטים שחשדו בהם. בביקור זה תכננו אייכמן והאגן לבחון תכנית להגירת יהודי גרמניה לארץ-ישראל, כדרך לסילוקם מגרמניה. כחצי שנה לאחר-מכן (12.3.1938) התבצע "האנשלוס", שבו סופחה אוסטריה לרייך השלישי וכך מצא עצמו אייכמן משרת בווינה כפי שדיווח "הארץ":
"בבית הגאסטאפו בווינה...מושל עתה צעיר, יליד פלשתינא, שומע ודובר עברית ובבית הקהילה [היהודית] בווינה ובמשרד הארצישראלי הסמוכים לו, יושבים כמה ילידי פולין, שלשון הנביאים סתומה להם...והשליט שבבית הגאסטאפו, נולד בשרונה אשר בארץ ישראל, מצאצאי נוצרים חרדים [טמפלרים], שחזון נביאי ישראל עקרם לפני כמה עשרות שנים מארץ אבותיהם [גרמניה] והעלם ל'ארץ מולדתו של אבי הנצרות'. ועתה בא בן בניהם של נוצרים גרמנים אלה ורואה את גורלו בהיטלר, ומשרונה בא לווינה, לבצע שם את גזרת השמד והכליה שגזר 'גואל האומה הגרמנית' על יהודי אוסטריה" (הארץ, 27.11.1938)
בשנה שלאחר מכן הוסיפו להתפרסם בעיתונות ידיעות על אייכמן, שנודע בכינוי "הגרמני משרונה". כחודשיים לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה (נובמבר 1939) הוזמו דיווחים אלו בעיתון "הבוקר" שפרסם טור שבו הוכח כי "הנאצי אייכמן אינו ממוצא ארצישראלי":
"בימי כיבוש אוסטריה, בשעה שהשם אייכמן הופיע לראשונה על דפי העתונות, והוא צויין כיליד א"י, התעניין בדבר הקונסול הגרמני הכללי בארץ [ישראל], ולאחר חקירה...הודיע לגיאסטאפו שאייכמן לא נולד בארץ ישראל ובין המתישבים הגרמנים [הטמפלרים] אין משפחה בשם זה". (הבוקר, 20.11.1939)
למרות זאת בכל תקופת המלחמה, נקשר שוב ושוב שמו של אייכמן בפרסומים בעיתונות כיליד ארץ-ישראל ובן המושבה שרונה. עם הזמן הפכה ידיעה זו לעובדה מוגמרת. במשפטי נירנברג שנערכו בסיום המלחמה נזכר קשר זה פעם נוספת בעדויות ומסמכים משפטיים "...אדולף אייכמן, הצורר משרונה הגרמנית בארץ ישראל. אייכמן שהיה ממונה על השמדת היהודים הודה כי 4 מליונים הומתו במחנות השמדה ועוד שני מליונים בדרכים אחרות...". במסגרת זו אף נודע "...שנעלם מברלין בסוף המלחמה" (הארץ, 16.12.1945, 6.8.1946). במהלך החיפושים אחריו בשנים הבאות נזכר שוב כי מוצאו בשרונה, אך בחלק מהפרסומים נטען כי מדובר שמועות והובאו תימוכין לכך (דבר, 11.8.1948). רק לאחר תפיסתו של אייכמן התגלתה האמת ששמה קץ לאגדה אודותיו, אולם במהלך משפטו בישראל שב ועלה הנושא. כך למשל בעדותו של חסיד אומות העולם, הכומר הגרמני ד"ר היינריך קארל גריבר:
"לשאלה אם הוא זוכר שיחה על מוצאו של הנאשם [אייכמן] אמר העד, כי התהלכו שמועות, שהנאשם נולד בשרונה ובכך הוסברה ידיעתו במנהגים יהודיים ובשפה העברית. העד העלה פעם נקודה זו בשיחתו עם הנאשם וזה לא הכחיש את השמועה, וכך סבר העד עד הזמן האחרון, כי אמנם נולד אייכמן במושבה הארצישראלית שרונה". (על המשמר, 17.5.1961)
בעדותה של פרידה מזיא על גטו סוסונוביץ' היא נזכרה "בסיפור אימים שהתהלך באותם הימים בעיר על אחד שהיה יליד המושבה הגרמנית בארץ [ישראל] והיודע עברית ואידיש. בשעה שהיה מגיע לעיר הרחובות היו מתרוקנים והאנשים במקומות העבודה שיכלו להימלט עשו זאת מיד". כשנשאלה העדה בשם המושבה, שבה נולד, השיבה: "שרונה" (מעריב, 4.5.1961)
בפני חוקריו הכחיש אייכמן את השמועות הללו והסתבר כי ידענותו בעברית אינה עולה על כמה עשרות מילים. בתוך כך עלתה סברה כי האגדה אודותיו נולדה במושבה הגרמנית בחיפה בתקופת 'המרד הערבי' כאשר נפטר אחד מהטמפלרים בעל שם משפחה זהה (הבוקר, 26.5.1960). לפי גרסה אחרת ביקש אייכמן להרשים את ראשי הקהילה היהודית בווינה בבקיאותו הרבה בענייני ארץ-ישראל, בשפה העברית ובבעיה היהודית וטען בפניהם "שהוא בן למשפחת טמפלרים בחיפה. על כן הסביר, לא יוכל איש ללמדו דבר בעניני ארץ ישראל. כך הופצה אגדה זו בחוגים יהודיים, והיא גרמה תמיד הנאה רבה לאייכמן" (מעריב, 18.6.1954).
אישוש לכך נמצא בעדותו במשפט אייכמן של מוריס פליישמן, שהיה מראשי יהדות אוסטריה. לדבריו בשלהי מרץ 1938 נפגש אייכמן עם משלחת המנהיגים היהודים במלון מטרופול בווינה, ששימש למפקדת הגסטפו. בפגישה זו העיר אייכמן כמה הערות בעברית, באומרו לשומעיו המשתוממים "אין להתפלא. אני מדבר עברית ואידיש על בורין, כי אני יליד שרונה" (הצופה, 27.4.1961)
(הכותב, ד"ר דותן גורן, הוא חוקר תולדות ארץ-ישראל בעת החדשה)