הרב פייקובסקי עם אחיו
הרב פייקובסקי עם אחיוצילום: האלבום המשפחתי

לפני כמה שנים נסעתי עם אחיי לטיול שורשים באירופה. אבי ז"ל נולד בעיירה וורוונה הנמצאת במשולש הגבולות פולין רוסיה ובלרוס. שם, במקום הזה שבו אבי נולד וגדל, הצלחתי להבין במעט את הזוועות שמשפחתי עברה במלחמת העולם השנייה, בתקופת השואה. 

אבא גדל במשפחה חמה ואוהבת, בתוך קהילה יהודית ענפה, עם היסטוריה מפוארת. בגיל 24, בשנת 1936, אבי בחר לעזוב את העיירה ולעלות לארץ ישראל שהייתה אז חלומם של הרבה יהודים.

לימים אבי אמר לי שסבי, אבא שלו, ביקש ממנו להשאר עוד חצי שנה ואז לעלות לארץ ישראל, אלא שההחלטה של אבי לעלות מיד ב-1936 הוכיחה את עצמה והוא הצליח לברוח רגע לפני שהנאצים ימח שמם תפסו אותו.

משפחתו ליוותה אותו לתחנת הרכבת, כולם חשבו שיגיעו ימים טובים יותר והאנטישמיות תוריד ראש ואז יהיה אפשר להפגש שוב. אלא ששם על הרציף, כשאבי על הרכבת בדרך לארץ ישראל, נפרדו הוא ומשפחתו לעולם. אבא איבד את אמו ואביו, ועוד חמישה אחים שלו, דודים שלי שנרצחו בשואה. קהילת וורוונה ספגה מכה קשה כאשר אלפים נרצחו ורק בודדים מאוד הצליחו לברוח ליערות, או לעלות ארצה לפני שהנאצים תפסו אותם. 

ביקרתי בגיא ההריגה, הסמוך לביתם של סבי וסבתי הי"ד, 2500 יהודים נרצחו בגיא ההריגה הזה, מספר שאי אפשר לתאר, נשחטו ממש. החוויה היא מאוד קשה, אבל ספגתי גם עידוד, הנה אנחנו, הצאצאים של סבא וסבתא, שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם, עומדים מעל גיא ההריגה, עם דגל ישראל ואומרים קדיש, בכיתי, אחיי בכו, אבל אבא בכה יותר מכולם. הוא בכה אל משפחתו שלא שבה מהתופת, אוד מוצל מאש. 

ערב יום השואה והגבורה, לא רק השואה, הייתה שם הרבה גבורה, אנחנו לא מצליחים בכלל לחשוב ולדמיין כמה גבורה הייתה אצל האבות שלנו, הם לא הובלו כצאן לטבח, הם נהרגו כיהודים גאים, לא השפילו ראש, אהבו את הקדוש ברוך גם בימים הקשים ביותר, והיו מלוכדים.

אין שום עם בעולם שהיה מצליח לקום מהתופת ולבנות מדינה כזו, מדינה לתפארת שעל דלתותיה מתדפקים מנהיגי העולם כדי לבקש עזרה וסיוע. רק לפני כמה ימים סיפר סבסטיאן קורץ, קאנצלר אוסטריה כיצד הוא נעזר בראש הממשלה בנימין נתניהו במלחמתו בקורונה. ערב יום השואה, קאנצלר אוסטריה, המדינה ממנה יצאה המפלצת הגדולה ביותר שהמציאה האנושות אדולף היטלר, מבקשים עזרה מראש הממשלה הישראלי. זה הניצחון שלנו, זו הגבורה.

יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.