סיפורו של חיים ארביב
אבא קרא תהילים, היו דפיקות חזקות על הדלת

כל משפחה קיבלה שטח קטן בצריף, ורק מחיצות סדינים הפרידו בין משפחה למשפחה. המזון היה מועט, וכלל בעיקר לחם מעופש.

ערוץ 7 , כ"ז בניסן תש"פ

חיים ארביב נולד ב-1934 בעיר בנגאזי בלוב, אז תחת שלטון איטליה. הוא היה בן זקונים למשפחה מסורתית בת תשע נפשות. בשלהי 1940 כבשו הבריטים את לוב מידי האיטלקים, אך לאחר מספר חודשים, ב-1941, כבשה גרמניה את האזור והחזירה את השלטון לאיטלקים.

בעת הקרבות היו חיים ואמו נמלטים ברגל מהעיר ומחפשים מחסה מפני ההפצצות. לאחר חידוש השלטון האיטלקי הורע היחס ליהודים, משום שהשלטונות והאיטלקים המקומיים ראו בהם משתפי פעולה עם האויב.

יהודים בבנגאזי נעצרו, נאסר עליהם לעסוק במסחר, ורכוש יהודי רב הוחרם. בשנת 1942 גורשו חיים ובני משפחתו למחנה הריכוז ג'אדו, מרחק 1,200 ק"מ מבנגאזי.

כל משפחה קיבלה שטח קטן בצריף, ורק מחיצות סדינים הפרידו בין משפחה למשפחה. המזון היה מועט, וכלל בעיקר לחם מעופש. בני המשפחה השתמשו במטבעות זהב מוברחים כדי לקנות לחם מהבדואים בסביבה. המסחר היה כרוך בסיכון, כי לעתים היו השומרים יורים במי שהתקרב לגדרות המחנה.

מאות מהיהודים במחנה ג'אדו גוועו ברעב ובמחלות. עם השחרור בידי הבריטים בתחילת 1943 שבו בני המשפחה לבנגאזי.

ב-1949 עלו חיים ומשפחתו לישראל. בזכות שליטתו בערבית שירת חיים בחיל המודיעין בתפקידי איסוף, מחקר וחקירת שבויים. חיים מלמד שחמט בהתנדבות בגני ילדים ובמועדוני קשישים. לחיים בן, בת וחמישה נכדים.