ניצולת השואה פנינה חפר (לבית וויס) מספרת בראיון לערוץ 7 על התמודדות עם ''בדידות הקורונה'' ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ועל סידור התפילה שקנתה תמורת מנת לחם.
פנינה נולדה בהונגריה (טרנסילבניה). אביה היה רב האזור ומשפחתה היתה גדולה, חמה ומאושרת. באפריל 1944 גורשה המשפחה לגטו שומלוצ'היי ואחרי שלושה שבועות הוסעו ברכבות משא להובלת בקר במשך חמישה ימים ולילות, בלי מזון, ללא תנאי היגיינה, עד שהגיעו לאושוויץ-בירקנאו, שם הופרדו באכזריות.
"בשבילי כל השנה זה יום השואה", מספרת פנינה, "וזה לא עוזב אותי כל השנה. מה שביום השואה מיוחד הוא שאני מרגישה שכל העם איתי מה שאני לא יכולה לדרוש כל השנה. גם היום כמו כל יום בשנה אני מוקפת במשפחה וחברים טובים והמון זיכרונות".
על מגפת הקורונה אומרת פנינה כי ''ה' יעזור. צריך לעשות כל מה שהשלטונות אומרים ולא להתחכם. בחיים שלי לא חשבתי שנצטרך שוב להתמודד עם בידוד. כמו אז בתקופת השואה גם את התקופה הזו נעבור. אני מקווה שלא יהיו עוד גזרות קשות על עם ישראל ועל העולם כולו".
פנינה שרדה סנקציות, עינויי גוף ונפש והצליחה עם אחותה בלומה ז''ל לרכוש תמורת מנת הלחם הדלה סידור תפילה מאחד האסירים במחנה. הסידור ליווה אותה בכל שנות האימה, גם כאשר נשלחו לברגן בלזן. באמצע חג סוכות הועברו למחנה זלצווידל (גרמניה), שם הועבדה בעבודת כפייה במפעל נשק עד ששוחררה בר"ח אייר 1945.
בערב יום השואה השתתפה פנינה במפגש זום מרגש ומיוחד עם קבוצת בוגרות מחזור מ"ט 1980 מבית הספר "משואות" בבני ברק. פנינה הייתה המחנכת שלהן במשך חמש שנים מכיתה א' ובמשך כל השנים הן שמרו על קשר.
מה המסר המרכזי שרציתי להעביר לתלמידות שלך ולדור הבא של מדינת ישראל?
"צריך הרבה אמונה והרבה ביטחון ולהתכונן פיזית ורוחנית לכל תרחיש אפשרי. יש לנו מדינה, צבא, מוחות ותעוזה וניצחנו במלחמות''.
האמונה היא שהחזיקה והצילה אותך?
"הייתי יכולה להשיב לך מיד כן. אמונה זה דבר שצריך לשמר ולעבוד עליו יום יום. כמו אותו היום שקניתי תמורת לחם את סידור התפילה".
יש חשש משואה שנייה? אולי שוב ינסו להשמיד את העם היהודי?
"זו שאלה גדולה ואני מקווה שלא אבל אני לא מבטיחה. יש חשש שלי. צריך להיות מוכנים לקראת כל התרחשות. אנחנו תמיד צריכים להיות מוכנים''.
מה הכי מסמל את הניצחון שלך על הנאצים?
''הניצחון שלי הוא שיש לי משפחה מקסימה. כשאני מתיישבת ליד שולחן שבת ואני רואה מסביבי את הילדים ואת הנכדים שלי זה הניצחון שלי על הנאצים".
פנינה עלתה ארצה בעלייה הבלתי לגאלית באוניית המעפילים כנסת ישראל שנתפסה ע"י הבריטים, גורשה לקפריסין ועלתה ארצה בערב סוכות 1945. פנינה למדה בירושלים בסמינר למורות, התחתנה עם יעקב חפר וביחד הקימו משפחה לתפארת.
"בהתקדש יום הזיכרון ולקראת יום העצמאות חשוב לי להזכיר לכולם את חשיבות המדינה העצמאית שלנו,חשיבות האחדות, אהבת ישראל, החריצות וחשיבות המשפחה. אני מאחלת לכל משפחתי, תלמידיי, תלמידותיי ולכל עם ישראל נחת מהצאצאים, בריאות טובה ושנתחזק כולנו באהבת חינם".