שליחות השואה

מה עובר בראש של יהודי המטייל להנאתו על אדמת ניכר הספוגה בדם רק משום שהמילקי זול בברלין, או הנדל"ן הצופה על כיכר המשלוחים בוורשה

טל בראון , כ"ז בניסן תש"פ

הכתובת "העבודה משחררת" בשער מחנה אושווץ
הכתובת "העבודה משחררת" בשער מחנה אושווץ
צילום : חיים צח לע"מ

חלק ניכר מבני משפחתי נספה בתקופת השואה על אדמת פולין, לאחר שהובלו לשם מכל רחבי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם.

פעמיים בלבד הייתי בפולין, בתפקיד כחלק ממשלחות עדים במדים. כקצין צה"ל צעדתי זקוף קומה, לאחר פציעה, על אדמת פולין, הנחשבת בעיניי כבית הקברות הגדול ביותר של העם היהודי בעת החדשה ואולי בכלל. מצויד בספר תורה ובדגל ישראל, מוקף במיטב מפקדי ומפקדות צה"ל מכלל החילות, מלווה בבני משפחות שכולות וגיבורי מלחמות ישראל.

פעמים רבות בחיי סירבתי לדרוך על אדמת גרמניה או פולין, משום שלא היה זה בשליחות מדינת ישראל או מטעמה. פעמים רבות הוצע לי לצאת את הארץ לטיול ונופש בגרמניה ב"יער השחור", לטייל ברחובות ברלין או במחוזות נוספים בארץ לא לי ולא לשכמותי.

סירבתי לצאת לפולין ואינני מבין עד לעצם היום הזה כיצד יהודי, נצר לשורדי שואה, יכול בכלל להעלות על דעתו לעזוב את ארץ ישראל בכדי לשוב ולהתבסס עם משפחתו בגיא ההריגה ולצד בתי המטבחיים, שאפרם וזיכרונם של יהודים עודם ניכרים בהם. האם בכדי לעשות "שופינג", לבלות בבתי קפה או במועדוני ריקודים זו סיבה טובה? האם כך מתממשת לדידם האימרה " לזכור ולא לסלוח"? האם מצפונם מושקט על ידי שכנוע עצמי בזוי ומוטעה, שלכאורה הם ההוכחה שהעם היהודי ניצח?

לא ברור לי מה עומד בבסיס ערכיו של יהודי, היודע על עצם קיומה ומשמעותה של מדינת ישראל, החוזר להשתקע מרצונו החופשי ושלא למטרת שליחות מטעם המדינה, במחוזות האנטישמיות שלא חלפה לה מעולמנו. מה בדיוק עובר בראשו של יהודי וישראלי שעה שהוא מטייל להנאתו על אדמת ניכר מקוללת הספוגה בדם משפחותינו, רק משום שמחיר המילקי זול בברלין, או שהנדל"ן והעסקים בוורשה, הצופים על כיכר המשלוחים, מאפשרים חיים קצת יותר נוחים...לעת עתה.

יום השואה הוא יום זיכרון לעם היהודי בראש ובראשונה. זהו יום שמעבר לזיכרון המשפחות השלמות שנרצחו על ידי הצורר הנאצי ועוזריו, נועד להזכיר לכולנו כי מדינת ישראל היא בית לאומי לעם היהודי בראש ובראשונה. שזכותנו כיהודים לחיות כאן כעם חופשי, ריבוני וחזק אינה בחסדו של שום עם אחר, אף מדינה זרה, ישות מוזרה או היתר זה או אחר. זוהי זכותו הטבעית של עם ישראל ששב לארץ אבותיו בחלוף 2000 שנות גלות, למרות השואה וחרף כל סוג של עוולה שבוצעה כנגדו לאורך ההיסטוריה האנושית כולה, בכדי לקומם את ביתו ולקיים את מורשת אבותיו כמצוות השם.

לקראת יום העצמאות הקרב ובא, הגיעה השעה שעם ישראל יניף את הדגל בגאון וכריבון, מעל פני הארץ כולה, מדן ועד אילת מבקעת הירדן ועד הים, בזכרו את הקורבן הרב שנמסר למען קיומנו בזכות כעם, על אדמת אבותינו מאז ולתמיד!