דב לנדאו הצליח לשרוד חמישה מחנות בהם אוושויץ וברקינאו וגם את צעדת המוות באפריל 1945. בתקופת השואה איבד דב את משפחתו, כאשר שני הוריו, סביו, אחיו ומעל 50 בני משפחה נוספים, נרצחו.
הוא עלה לארץ ישראל ולחם בגוש עציון ואיזור ירושלים. עם תחילת מלחמת השחרור הוא נשבה ונשלח לכלא ירדני, שם נאלץ לשהות במשך כ-11 חודשים עד אשר שוחרר. בהמשך הקים משפחה, הפך אב לשלושה ילדים וזכה לנכדים ולנינים רבים.
נינו קצין השיריון איתן ואן לואן הזמין את סבא רבא שלו להעביר הרצאה לחיילים צה"ל על התופת שעבר בימי השואה ועל המסר החשוב לדור הצעיר.
איתן כתב שיר לכבודו לרגל יום השואה המצוין היום בעולם היהודי.
סבא .
סבא שלי.
שלושה דורות מפרידים,
מעידים-
המדים.
על צביונם של חוטים,
על נקמת האודים,
על פער הממדים.
פסי השמד על כותנתך הדלוחה
הפכו פסי משמר על כתף מבטיחה
את ריח הכבשן חרוך הזכרון,
ניצחה הזיעה מהאימון האחרון.
ואת קעקוע המספר
שאין לו מסנגר
היום הוא מספר אישי בחוגר.
זכרונות חלודים,
ללא מוצא-
התחלפו לנוכח חיוך צאצא.
ובעומדך ברכבת סבידור,
בהמולת צעירי הדור,
אוזניך יעידו. הלב יזכור
כי גברת
על רעש רכבת. על פחד קיטור.
הסנה בוער,
92 שנים.
והסנה איננו אוכל.
