דב גרונר הי"ד
דב גרונר הי"ד צילום: ארכיון

מכון ז'בוטינסקי יציין היום (חמישי) 74 שנים לפריצת האצ"ל לתחנת המשטרה הבריטית ברמת גן, אירוע בו נהרגו שלושה לוחמים ואחד, דב גרונר, נלכד ולאחר מכן הועלה לגרדום.

את אירוע ההנצחה מקיים המכון יחד עם מספר גופים נוספים בהם ברית חיילי האצ"ל, מוזיאון האצ"ל של משרד הביטחון, בית קריניצי ברמת גן ועמותת "לתת פנים לנופלים". גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, מחזיר אותנו אל האירוע שגם בו הוצב מחסום בצומת רבי עקיבא, הכניסה לבני ברק, אך בסיטואציה שונה לחלוטין מימינו אלה.

"אפריל 46', לקראת תום תקופת 'תנועת המרי', מעין קואליציה של המחתרות ההגנה אצ"ל ולח"י שחברו ל'תנועת המרי' כשההגנה חוברת לאצ"ל וללח"י מהאכזבה והביקורת על הבריטים ומתאמים יחד את המבצעים הגדולים. זו תקופה שבה לאצ"ל ולאחרים אוזלים אמצעי הלחימה בעקבות ריבוי המבצעים ויש גל פשיטות על מחנות צבא בריטיים למה שהוגדר כ"רכש נשק".

"בגלל תפיסת כמה מחסני אמל"ח ובגלל ריבוי מבצעים נגמר האמל"ח. מחליטים לפשוט על משטרת טיגרט למרות שכבר אז ציר ז'בוטינסקי היה ציר מרכזי. להכנת המבצע נדרש איסוף מודיעין. חברו לאחד השוטרים בתחנה, שוטר בשם יוסף שהביא את תכנית הבניין, את פירוט האנשים ואת המיקום של הנשק שלא נמצא במחסן הרגיל אלא במחסן נשק במגדל הצפוני".

ממשיך מיטשניק ומספר את השתלשלות האירועים: "על פי המודיעין הכמעט מדויק תפרו את תכנית המבצע עם למעלה מארבעים לוחמי אצ"ל. שני כוחות ביצעו מחסומים בצומת רבי עקיבא ובצומת ביאליק ברמת גן, כדי למנוע הגעה משרונה ומפתח תקווה, ובמקביל היה כוח הסחה שנשלח לתחנת הרכבת בתל אביב לפעולה נוספת ושם נהרג ההרוג השליש בפעולה".

"כוח הפריצה מגיע לפתח תחנת המשטרה בצהריים, עוברים את הסמל אחרי שמשכנעים אותו להיכנס כשהתירוץ הוא שחלק מהלוחמים במשאית מחופשים לבריטים וחלק לערבים. מתחילים במהלך של מעצר הערבים ותוך כדי כך מתהפך העניין, העצורים הערבים שולפים אקדחים, כולאים את הבריטים לתא הכליאה ומתחיל שלב ההשתלטות על הקומה הראשונה עד שמתרחשות שתי תקלות. אחד השוטרים הערבים חושד, מתפרץ לעבר הכוח נורה ונהרג. השלב השני הוא שלב ההסתבכות עם האלחוטן היהודי של התחנה. נכנס אליו אדם הלבוש כערבי ושולף אקדח וכשהאלחוטן רואה "ערבי" עם אקדח הוא הודף אותו מחוץ לחדר האלחוט אבל מעביר מידע לאלחוטן שבמשטרת פתח תקווה על ההשתלטות".

שני כוחות החסימה מבצעים את תפקידם כראוי, אך קרב מתחיל בין הקומה השניה של התחנה לבין כוח הרתק שהתמקם ממול תחנת המשטרה. "חילופי אש כשהמקלען נהרג ו"בחילופי האש מתחילים להיפצע כאשר כוח הסבלים בראשותו של דב גרונר מתחיל בפריצה להעמיס את הנשק מחדר הנשק. בחילופי האש נפגעים רבים מאוד מכוח הסבלים אבל הם ממשיכים להוציא את הנשק. גם נהג המשאית נפצע. בשלב המשך המשאית עוברת לרחוב יהלום, לימים רחוב קריניצי. לנוכח מספר הפצועים הרב ומותו של מפקד כוח הפריצה, יעקב זלוטיק, מתקבלת החלטה לנסיגה. הושמעה, כך על פי הדיווחים, קריאת חצוצרה ומתכנסים כשאל המשאית שברחוב יהלום צריך להעביר את הנשק דרך גדר התיל".

"בשלב הזה דב גרונר מקבל החלטה לחזור כדי לקחת חומרי נפץ שנשארו וכשהוא חוזר הוא נפצע קשה בלסתו, מתגלגל לתעלה הסמוכה, המשאית יוצאת עם האמל"ח שמוסתר בפרדסים של רמת יצחק והלוחמים למעט הפצועים נטמעים בבתי התושבים. את הנשק ואנשי האצ"ל הבריטים לא מגלים למרות תגבורת רבה שמוזרמת לרמת יצחק".

בהמשך מועבר דב גרונר לטיפול רפואי "ובהמשך הוא נידון למוות ולאחר נאום חוצב להבות שלו נגד המנדט הבריטי וזכותם לשפוט אותו. מתחיל מאבק כולל חטיפת שופט בריטי וקצין בריטי, מעין סוג של מו"מ דרך עורכי דין ובמהלך המו"מ משוחררים השופט והקצין. הדברים מגיעים לפרלמנט הבריטי כאשר נשמעת ביקורת חריפה של צ'רצ'יל על הממשלה".

"יש סוג של מו"מ ודב גרונר חותם על הסכמה לבקשת חנינה לאחר שמטעים אותו ואומרים לו שהאצ"ל מסכים לחנינה. כשמתבררת לו ההטעיה הוא חוזר בו. ב-16 באפריל 47' גרונר ושלושה חבריו מהאצ"ל שנדונו למוות בעקבות ליל המלקות מוצאים להורג כששירת התקווה על שפתותיהם בכלא עכו".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו