פרוייקט חינוכי חדש, 'החממה', מציג אלטרנטיבה ללימוד המקוון של משרד החינוך שסופג ביקורת קשה בשבועות האחרונים מאז יצא לדרך.

דניאל וייל, מיוזמי 'החממה', מספר לערוץ 7 כיצד נולד הרעיון. "לשני השותפים שלי ולי יש חברה שעוסקת בחדשנות חינוכית. רוב העבודה שלנו היא בחו"ל בדרך כלל וקצת לפני הקורונה אמרנו שאנחנו רוצים להסתכל יותר לעומק ולהיות מעורבים בפעילות החינוכית בארץ".

"התחלנו בשיחות עם מנהלי בתי ספר, הורים ותלמידים כדי להבין איזה ערך מוסף אנחנו יכולים לתת. שבוע אחרי תחילת השיחות פרץ משבר הקורונה והבנו שצריך להיות כאן משהו אחר. פרסמנו פוסט שביקש לגבש את 'המדריך ללמידה בבידוד'. היתה היענות מדהימה של 250 בני אדם שישבו וכתבו יחד מסמך משותף עתיר ידע לגבי מה אפשר לעשות בבידוד. הבנו שנושא התוכן הוא לא הכאב המשמעותי, אלא דווקא השאלה איך מייצרים למידה שהיא משמעותית ורלוונטית בתקופה כזו", הוא מוסיף.

ומכאן בעצם הכל החל. "גזרנו את התובנה הראשונה שלנו של למידה מתוך סקרנות. מה שקרה בקורונה הוא שהשליטה עברה מהמורים, שתמיד היו יכולים להעביר את הידע כשהתלמידים חייבים להקשיב, לידיהם של התלמידים שיכולים לכבות את המצלמה, לסגור את הזום או אפילו לטעון שאין לו אינטרנט בבית. לכן, הלמידה חייבת לענות על הצרכים של התלמיד ומה שמעניין אותו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בחממה".

איך הלמידה מתבצעת בפועל? "יש לנו היום כמאה לומדים. אחרי שהם נכנסים ועושים תהליך קצר של קליטה הם בוחרים אתגרים. את האתגרים הללו עיצבו מנחים או תלמידים ותיקים יותר. התלמיד נרשם לאתגר שמעניין אותו וברגע שהוא מתחבר לאתגר הוא נכנס לקבוצה של עד עשרה ילדים. לקבוצה יש מלווה מקצועי לאתגר ומנחה שאחראי על הצד הרגשי-חברתי.

״התלמידים מתחילים יחד לפרק את האתגר, להבין מה התוצר שהם רוצים להשיג וכיצד יעבדו בצוותי המשימות. העבודה שלהם בעצם מתרחשת מתוך סקרנות ועניין והם כל הזמן עובדים על זה ובתוך זה. אחרי שבוע יש להם הצגת תוצרים מול כל הלומדים ואז התלמיד מחליט אם הוא רוצה להמשיך באתגר הנוכחי או לעבור לאתגר חדש".

מקצועות קלאסיים לא תמצאו בפרוייקט 'החממה', אבל זו כנראה גם לא המטרה שלו. "השבוע מעלים פרוייקט שמדבר על למידה סביב אחד האתגרים – כיצד עוזרים לעסקים במשבר – שבו עסקו גם תלמידים מארה"ב וגם תלמידים מישראל. אז יש בו למידה באנגלית, יש חשיבה על מיומנויות שקריטיות להיום. אין את הלמידה הפורמלית כמו שרובנו מכירים ורגילים לחשוב על בית ספר. מצד שני, אני יכול להגיד שאני בשיחות עם צוותי הוראה, שגם הם מחפשים פתרונות להפיכת לומד לעצמאי. הדבר הזה לא יעבוד בשיטה הנוכחית לעד, בצורה של שינון חשבון ועברית בדרך המוכרת".

'החממה' מנסה לצפות את פני העתיד ולא להביט אל החינוך של העבר. "אני חושב שחינוך אמיתי שאמור להכין לאתגרים של העתיד חייב לעבוד בצורות דומות למה שאנחנו עושים. בסוף, אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם. על הירידה בכמות המשרות והאוטומציה של כל התעשיות. הילדים של היום יצטרכו להתמודד בעולם שרוב המקצועות בו עוד לא הומצאו, אבל הם לומדים במסגרת שנועדה להכשיר פועלים במאה ה-19. הדיסוננס בין הדברים גדול ולכן יש כאן הזדמנות מאוד גדולה לשינוי משמעותי", אומר וייל.

לצד הלימוד הוירטואלי יש תקווה למסד את דרך החינוך הזאת. "אנחנו מאמינים שחינוך ולמידה משמעותית, חייבת ללמוד חלק משמעותי של מפגש אישי, שהוא לא רק וירטואלי. איך בדיוק זה יקרה, תלוי בהנחיות שיהיו בהמשך תקופת הקורונה. כל הדבר נבנה על בסיס פלטפורמה טכנולוגית שמאפשר לנו לגדול מאוד מאוד מהר ולתחקר ולמדוד את הלומדים שלנו ולהבין איך אנחנו מעניקים להם את הערך הכי גבוה".

"כדי להמחיש זאת אספר שהלומדים הראשונים בפרוייקט החלו לפני שלושה שבועות וביום שישי האחרון כבר עשינו הכשרת מנחים לפרוייקט – וחלק ממי שהינחו את המנחים – היו התלמידים עצמם. התלמידים הם אלו שלפיהם הכלל נמדד, אם הצלחנו לייצר אצלם עניין ורצון להמשיך", מוסיף וייל.

הוא מציין גם כי "כל הפרוייקט נעשה בהתנדבות. אנחנו כמעט 200 איש שעובדים עליו והוא ניתן ללא עלות. הוא נבנה כקוד פתוח כדי שיוכל להיות מוטמע במקומות אחרים בלי מסחור של הידע".