בנצי פורגס, אברך חסיד בעלז מבני ברק, רואה עצמו בימים אלה כשליח ציבור. לאורך השנה הוא משמש כאח בבית החולים איכילוב ולפני שבועות אחדים הוא נדבק בנגיף הקורונה במסגרת עבודתו.
הוא הועבר למלון דן-פנורמה בתל אביב, החלים ושב לעבודתו – הפעם כ'שגריר החרדי' המעודד את ההיזהרות מפני הידבקות מהנגיף הקטלני.
בשיחה עם עיתון של חסידות בעלז 'המחנה החרדי' הוא מספר על החוויה הקשה, על ההתמודדות ועל תובנותיו לעתיד.
"זה תפס אותי 'קל'", הוא אומר. "ישנם כאלה שרק איבדו חוש טעם וריח או שסבלו מכאבי ראש חזקים, חולשה קיצונית ושיעול מלווה בכאבי גרון. אצלי זה בא לידי ביטוי בכאבי גרון ושיעול. עשיתי בדיקה ויצאתי 'חיובי'. בדיקה מאוחרת גילתה שנדבקתי בעבודה".
"שאר בני הבית ב"ה יצאו נקיים מקורונה ונאלצתי לעזוב את הבית והמשפחה בבני ברק ולעבור למלון דן פנורמה. הכאב לעזוב את המשפחה היה קשה מנשוא. אי אפשר לעמוד בזה כי אתה יוצא למקום שאתה לא יודע מתי חוזר, עם כל המראות המפחידים. הילדים ממש חששו מתי אחזור ומה יהיה. ואיך הבית יתפקד בהיעדרי. אנחנו כבר חודש לא יוצאים מהבית שומרים על כללי הסגר וההיגיינה. הידיעה שאני הבאתי את זה מהעבודה היתה פשוט אכזרית".
"הגעתי למלון ולמזלי שיבצו אותי עם חבר מהמיון שקירב אותי ועזר לי להתאקלם. הוא שוחרר ואני נשארתי לבד. ביציאתו, הוא זרק לעברי: 'אתה יודע יש לך אחריות על החולים במלון, נכון? אנחנו הצוות הרפואי של המלון'. ממש ככה הבנתי שגם כאן במלון 'אני בתפקיד' ביחד עם צוות נפלא נוסף. וכך למרות שהיינו אורחי המקום הפכנו ל'צוות הרפואי של המלון'".
"בימים הראשונים היה מאד קשה. האוכל לא ממש אכיל. אבל קל להתגבר על הכל כשיש אנשי צוות מסורים. בזמן שכולם היו בהסגר בדן פנורמה היתה קבלת שבת מרגשת, המקום היחיד בעולם שיש בו מנין ציבורי קרוב ל- 100 איש חולי קורונה שמתאספים יחדיו ומתפללים. זו הייתה תפילה מרגשת עם משמעות אחרת משבת רגילה. אחר כך התאספנו לשירי שבת ודברי תורה, כולם ביחד דתיים חילונים וחרדים, אהבת עם ישראל בעוצמתו. בדרך לעונג שבת עוצר אותי אורח חולה אחר במלון: "אתה אח... אשתי לא מרגישה טוב..." שוב פעם דילמת של החוסר בצוות מקצועי זמין עם ציוד זמין אבל אני יודע שאני בשליחות משתדל לעזור במה שיש.
"וזה ממשיך. שבת בבוקר תוך כדי תפילה שומעים נפילה, אדון עיוור לצערנו נמצא פה לבד ללא עזרה. הוא התמוטט ומיד נגשנו לעזור. בראשי עולה במחשבה איפה הציוד לבדיקת לח"ד, סוכר, סטורציה, דופק... שבת בצהרים בחור מתמוטט על הרצפה ומתחיל הקאות... שוב פעם אין צוות...
"במהלך השבת זכינו לדרשת שבת הגדול. לדעתי שום בית כנסת לא זכה לדרשת שבת הגדול רשמית. ובמוצאי השבת שוב פעם כל הישראלים באים להבדלה, שרים לכבוד אליהו הנביא. זו הייתה שבת מרגשת ועמוסת חוויות רוחניות. יחד עם זאת תחושות מאד קשות על הקופות חולים. לא מזמינים בדיקות כדי לשחרר אותנו. אנשים רוצים להגיע לבית לחגוג את חג הפסח ואנחנו צריכים להתחנן לקבלת תשובות. ההרגשה היא שכולאים אותנו בכלוב של זהב ואומרים לנו תגידו תודה שאתם במלון. יחס מאד משפיל...
"אבל הכל בראש גם כשאנחנו בכזה מקום צריכים לדעת להפיק את השמחה, להרים את המצב רוח, לחזק אחד את השני, אם הגענו לפה סימן שזה שליחות שיש לזה מטרה אחרת לא היינו נוחתים פה".
המסר שלו לציבור החסידים עליו הוא נמנה ברור ונהיר. "למרות הסגר הקשה בחודש האחרון והירידה בכמות הנדבקים בחודש האחרון יש עדיין חשש להידבקות. יש קבוצת סיכון מעל 60 פלוס ואלה שמוגדרים בקבוצות סיכון בשל השמנת יתר, יתר לחץ דם וסכרת וחייבים לשמור עליהם זו סכנה להסתובב בחוץ ללא הקפדה על כללי ההגיינה הבסיסיים. זו אינה החמרה אלא פשוט סכנת חיים, 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'".
בדבריו המחיש עד כמה המוות עדיין מכה בחלוננו. "אחד הנפטרים האחרונים בציבור החרדי התפלל במניין שלא על פי ההנחיות ונדבק מהסובבים אותו. שמרו על הכללים – זו הצלת נפשות פשוטו כמשמעו".