נתניהו וגנץ חותמים על ההסכם הקואליציוני
נתניהו וגנץ חותמים על ההסכם הקואליציוניצילום: דוברות

לא ברור על מה השמחה. במקום שעם ישראל יקבל ממשלה שתתאים לצורכי השעה הוא קיבל צפצוף אחד ארוך עליו ועליהם. במקום שעם ישראל יקבל ממשלה המשדרת צמצום וחיסכון הוא קיבל אוסף עסקנים סביב שולחן ארוך השומעים בתקשורת מה הם כביכול החליטו. במקום שעם ישראל יקבל ממשלה המכוונת אל המטרה הוא קיבל ממשלה ששכחה את המטרה. בקיצור: מרוב שרים לא רואים את היעד!

עם ישראל משלם מחיר מופקע תמורת ממשלת "אחדות" של מי שאינם מאמינים זה לזה, של מי שהשמיצו זה את זה, של מי שזנחו את מחנותיהם ואת גושיהם כדי לחלק ביניהם את השררה, את הרהב, את הרעבתנות ואת הראוותנות. אפילו נתניהו – גדול המסבירים – לא יוכל להסביר מדוע לא ניתן היה להסתפק ב- 18 שרים במקום ב- 36, ולחלק ביניהם את השררה לפי אותו יחס בין המפלגות המשתתפות בחלוקת עור הדוב. בינינו: גם 12 שרים היו מספיקים!

ראש הממשלה נתניהו משלם מחיר מופקע תמורת מחלקת הטירונים של רב–טירון גנץ, שלהם הובטח תפקיד שר לכל טירון, ועם ישראל ישלם מחיר כבד עבור שכר הלימוד של הטירונים במשרדים המיותרים. אפילו מפקד המחלקה הוא חסר ניסיון מיניסטריאלי או פרלמנטרי כלשהו. ראש הממשלה נתניהו משלם מחיר מופקע עבור ממשלה שוויונית ורוטציונית כאשר היחס של 58 חברי גוש הימין בממשלה מול 19 חברי גוש השמאל בממשלה אינו מצדיק ממשלה כזו. בקיצור: אין לנו שלגיה ושבעת הגמדים, אבל קיבלנו גנץ ואוסף הטירונים. זה מה שיש ועם זה ננצח?

ראש הממשלה נתניהו משלם מחיר מופקע ומפקיר את תיק המשפטים בידי החתול ניסנקורן, בתקווה שהלה ישמור על השמנת שנמסרה לו. בעשותו כך בועט נתניהו בדלי החלב שהחלו להפיק תיקוניהם של שרי המשפטים האחרונים (איילת שקד ואמיר אוחנה) במערכת הכל-יכולה. גם תיק הביטחון, גם תיק החוץ, גם תיק המשפטים ועוד ועוד, האם סביר שכל אלה יינתנו לשעטנז המונה לא יותר מ- 19 חברי כנסת?! האם מי שרצה ממשלת נתניהו קיבל ממשלת גנץ?

ראש הממשלה נתניהו דוחה ודוחה את החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, צפון ים המלח ויישובי יהודה ושומרון במקום לנצל את חלון ההזדמנויות הקיים, כל עוד מעמדו של דונלד טראמפ טרם נחלש (אולי) עקב משבר הנגיף קורונה. במקום לזרז את ההחלטה על החלת החוק הישראלי נראה שהמחיר המופקע המשולם לגנץ כולל גם אפשרות לתקוע מקלות בגלגלי הריבונות, למשל בדמות היזקקות ל"הסכמה בינלאומית", שאינה אלא מתן זכות וטו ל"מעצמות" האירופיות צרפת, בריטניה ואפילו גרמניה, כאילו לא גורשו מזמן מן המזרח התיכון. גם הנוסח לפיו "ראש הממשלה יורשה ..." בהקשר זה אינו מבשר טובות. גם דחיקת הימין אל מחוץ לממשלה מעוררת ספקות שמא גם בנושא זה שילם נתניהו מחיר מופקע ואסוני, עד כדי בכייה לדורות.

כדי שהממשלה החדשה, שאיננה הממשלה הדרושה או המצופה, לא תתחיל לחלוטין את דרכה ברגל שמאל וללא אמון ציבורי, מן הראוי שמנהיגי המדינה יתנו דוגמא אישית קפדנית בהנחיותיהם לציבור בפרשת קורונה, ושעשרות שריה וח"כיה של הקואליציה המסתמנת יעשו את הצעד המתבקש והמתחייב מן המציאות ויוותרו על 20 אחוז לפחות משכרם, ויתור בפועל ולא הסתתרות מאחורי טענה שהם מוכנים אבל אינם יכולים לעשות כן. רק אז יוכלו לדרוש מארגוני המורים, למשל, לגלות צניעות ודוגמא חינוכית אף הם וייאותו לתרום את חלקם לתכנית שיקום ממשבר קורונה.