בימים אלה אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה, הפחד של אזרחים להגיע לבתי החולים מחשש להידבק בנגיף הקורונה.
אנו קוראים בתקשורת על מקרים קשים שיכלו להימנע במידה ואותם אנשים לא היו חוששים ומגיעים לקבל טיפול בבתי החולים, תושב בת ים שסבל מכאבי ראש עזים בשל דימום מוחי וחייו ניצלו ברגע האחרון.
בחורה בת 19 וחצי שחששה להגיע למיון ונפטרה בעקבות דלקת קרום המוח. דיווח מהיום בבוקר ב'ידיעות אחרונות' על כמות לידות הבית העולה בשל הפחד של נשים להגיע לבתי החולים ועל חולי הסרטן שמצויים במצב מוחלש של המערכת החיסונית שנזהרים ולא מגיעים ועוד.
לפי דיווחים של אנשי מקצוע ומהנתונים המפורסמים עולה כי בחלק מבתי החולים נרשמה לאחרונה ירידה של עד כ- 80% בהגעת חולים לחדרי המיון.
בכל בתי החולים חדרי המיון פתוחים ופועלים כרגיל, מד"א וקופות החולים מפנים כל אדם במצב חירום שנדרש לכך. חשוב לציין, בחדרי המיון קיימת הפרדה בין חולים עם תסמינים נשימתיים או בעלי חשד לקורונה לבין שאר החולים שמגיעים לצורך קבלת טיפול רפואי אחר.
אנשי הצוות שומרים על מיגון והגיינה, הם מקפידים הקפדה יתרה בכדי לא לסכן את המטופלים ואת עצמם. הציבור צריך לדעת כי המחיר עלול להיות קריטי, חולים עם חשד לשבץ מוחי בו הזמן הוא מרכיב חשוב, חולים הסובלים מדלקות, זיהומים, מחלות לב ,מחלות כרוניות ועוד עלולים להחמיר את מצבם עד כדי הגעה למצבים מסכני חיים.
להיבדק זה לא בהכרח להידבק- הגעה לטיפול רפואי במקרים רבים מצילה חיים. עם זאת, כחלק מההיערכות למגיפת הקורונה הורה משרד הבריאות לבתי החולים לצמצם בשירותים אחרים, הצמצום בא לידי ביטוי גם בהיקף השירותים הרפואיים הניתנים בקהילה.
מבין הפעולות שצומצמו ניתן למנות טיפולים וניתוחים אלקטיביים המותירים את המטופלים להתמודד עם מצבים רפואיים לא פשוטים העלולים בטווח הארוך להדרדר ולגבות מחיר בריאותי גבוהה. גם מערך השיקום נפגע קשות, מערך זה כולל שורה של מטפלים.
כל מי שעבר ניתוח, אירוע מוחי, נכים, אנשים המחלימים ממחלות כגון : שבץ, סרטן, אירועי לב, פציעות אורטופדיות ועוד, כולם זקוקים לטיפול שיקומי שוטף בכדי לחזור לתפקוד. טיפולים שיקומיים כוללים בין היתר : פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד. הטיפול השיקומי נצרך, הכרחי ומונע הדרדרות והגעה למצבים מורכבים של נכות וסיעוד.
בנוסף, הבידוד החברתי הנכפה על האוכ כולל בתוכו ניוון פיזי - מצבים של שכיבה ממושכת וחוסר תנועה בשילוב מחסור בתמיכה רגשית ונפשית של פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ועוד עלולים להוביל למצבי אסון ולכך שהמערכת תוצף ביום שאחרי בבת אחת ללא יכולת לתת מענה לכולם יחד.
בתקופה בה אנו נכנסים ל 'שגרת חירום' לצד הקורונה מערכת הבריאות צריכה לעשות כל שניתן בכדי לאפשר לחולים להמשיך ולהגיע לטיפולים שוטפים, תומכים ולקבל מענה טיפולי מיטבי אם לא בבית החולים אז בקהילה.
זה הזמן לעשות חישוב מסלול מחודש, הזדמנות לשנות את הנדרש שיפור בשירותי הבריאות, להרחיב את כלל השירותים ולא לצמצם, לרווח זמני תורים בין מטופלים, לנהל סיכונים, בעיות הבריאות לא נעלמות, הן נערמות. חשוב לזכור, יש לנו אחריות אישית על החיים והבריאות שלנו ושל הסביבה הקרובה לנו - הורים מבוגרים וילדים.
אנחנו חייבים לפתוח את העיניים, להתעניין בשלומם ולהפעיל שיקול דעת גם לאור ההקלה במגבלות. ההנחיות המוגדרות לכולנו "מלמעלה" הן הוראות לכלל האוכלוסיה, אין בהם איסור או מניעה של קבלת טיפול רפואי אלא להפך - לכו להיבדק כשצריך, זה מציל חיים