ביזיון בחסות הקורונה?

אם אכן החמאס פרגמטי יותר, למה אנחנו צריכים לשלם את המחיר של שיחרור מחבלים רוצחים?

חגי הוברמן , ל' בניסן תש"פ

ביזיון בחסות הקורונה?-ערוץ 7
צה"ל ושב"כ במצוד אחר המחבלים
צילום: דובר צה"ל

חרש חרש, בחסות הקורונה, הולכת ונרקמת ככל הנראה עיסקה חדשה בין ישראל והחמאס.

עיסקה שמקבלת את התואר 'חילופי שבויים' – למרות שאין בה שום שבויים. החמאס ישחררו שני אזרחים מעורערים בנפשם שנכנסו לשטח הרצועה מרצונם, ועוד שתי גופות של חיילים חללים, ובתמורה הם עשויים לקבל מחבלים, חלקם רוצחים.

הגורמים הרשמיים בישראל, כמקובל במקרים כאלו בעבר, ממלאים פיהם מים. בקירבתו של בנט הכחישו את הכוונה לשחרר מחבלים רוצחים, אבל עד השבוע הבא יכול להיות שבנט כבר לא יהיה שר הביטחון. נתניהו, בכל מקרה, נשאר ראש הממשלה.

המידע מגיע ממקורות ערביים, ופה ושם מהדלפות לעיתונאים ישראלים. העיתון הלבנוני 'אל אח'באר' דיווח בשבוע שעבר, כי חמאס מוכן לספק לישראל מידע אודות גורלם של חיילי צה"ל שנפלו במבצע 'צוק איתן', הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, תמורת שיחרור 700  אסירים פלשתינים חולים, 200 קטינים, 60 זקנים וכ-40 נשים.

תמורת שיחרורם של האזרחים הישראלים הנמצאים אצלו בשבי, אברה מנגיסטו והישאם אל-סייד, ישראל תצטרך לשחרר מהכלא הישראלי כ-70  מחבלים רוצחים ששוחררו ב'עסקת שליט' ונעצרו מחדש ע"י השב"כ הישראלי לאחר שחזרו לפעילות טרור.

כצפוי, מול דעת קהל ישראלית מתנגדת לדרישה הסחטנית הזו, החלו להישמע קולות בשמאל התקשורתי, הקוראים לישראל לקבל את ההצעה. יואב לימור כתב בטורו ב'ישראל היום' ביום שישי שעבר: "כעת, תחת הקורונה, השתנה משהו בעזה. חמאס מוכן לדבר. הוא פרגמטי יותר. כפי שפורסם אתמול בישראל היום, בצמרת המדינית-ביטחונית סבורים שיש כעת שעת כושר נדירה להגיע לעיסקה, שתחזיר הביתה את גופותיהם של חללי צה"ל הדר גולדין ואורן שאול, ואת האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.

"עיסקה כזאת לא תיעשה בחינם. אפשר לשכוח מכך. היא תדרוש ויתורים גם מישראל, חלקם כואבים. אסירים ישוחררו. רובם מבוגרים וחולים, אבל חמאס מתעקש גם על שיחרור מלא של כל משוחררי שליט שנכלאו מחדש בשנים האחרונות. מתישהו בקרוב זה יגיע להכרעה. בצה"ל  ובשב"כ סבורים שמדובר בהזדמנות פז לסגור לא רק את הנושא הזה, אלא גם לייצר גשר משמעותי מול חמאס. אם ישראל תשכיל להצמיד לכך גם סיוע הומניטרי ורפואי נדיב מול הקורונה, האופק להסכם רחב בהרבה פתוח".

ואני מתקשה להבין את ההיגיון: אם אכן החמאס פרגמטי יותר, למה אנחנו צריכים לשלם את המחיר של שיחרור מחבלים רוצחים? נניח שישנו אינטרס ישראלי לשחרר קשישים וחולים, שימותו בעזה ולא אצלנו. אבל לשחרר מחבלים שיחזרו כמעט בוודאות לבצע פיגועים? הרי משוחררי עיסקת שליט שנכלאו מחדש נכלאו בדיוק בגלל הסיבה הזו: כי הם חזרו לבצע פיגועים. אם אכן החמאס פרגמטי יותר בגלל המצב הבריאותי, התגובה הישראלית חייבת להיות ברורה: מחבלים לא ישוחררו, נקודה. לא תמורת גופות חיילים, ולא תמורת אזרחים שלמדינת ישראל אין שום מחוייבות מיוחדת כלפיהם. לא רוצים – אז אין עיסקה.

הפרשן המדיני הוותיק שמעון שיפר כתב ביום ראשון ב'ידיעות אחרונות': "יש במערכת שלנו מי שדורשים להתנות את אספקת הסיוע ששלטון חמאס מבקש לשם המאבק במגפה, בשיחרור גופות החיילים ושיחרור האזרחים. הנוסחה שלהם: מכונות הנשמה בתמורה לגופות של חיילי צה"ל. ההתניה הזו מסכנת אותנו: ישראל חייבת לספק כל ציוד שניתן להעלות על הדעת לתושבי הרצועה, כדי למנוע הפצה של המגיפה. מכונות ההנשמה הללו מיועדות קודם כל להציל אותנו – כי הווירוס לא עוצר במחסום".

הפוך, שיפר, הפוך. נגיף הקורונה הוא אחד הבודדים בהיסטוריה הרפואית המודרנית, שעוצר רק במחסום. כל המאבק בקורונה מבוסס על מחסומים בין אוכלוסיות, על הצבת גבולות נוקשים ביבשה באוויר ובים, בין איזור לאיזור ובין מדינה למדינה. התפרצות של קורונה בעזה תהיה בעיה של עזה ורק של עזה, אם נדע לחסום את המעברים לרצועה בזמן.

ולכן התנאי 'מכונות הנשמה בתמורה לגופות של חיילי צה"ל' הוא ההגיוני והמוסרי ביותר. רוצים להציל חיי פלשתינים בעזה? שחררו את האזרחים השבויים, החזירו גופות, ותקבלו מיכשור מציל חיים. אסור באיסור חמור לשחרר מחבלים רוצחים לצורך המלחמה בקורונה. תהיה זו יותר מאירוניה מרה אם ישראל תצא מגדרה להציל חיים בעזה – כדי לקבל בחזרה טרור שירצח את אזרחיה.