בישיבות פרלמנט מיוחדות וכן בעצרות וטקסים ברחבי המדינות מציינים היום במדינות באירופה את יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
ציון יום הזיכרון לשואה באירופה נקבע ל 27 בינואר, שהוא יום השחרור של מחנה ההשמדה אושוויץ.
לדברי יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה נח פלוג המועד נקבע בשיתוף בין ארגוני ניצולי השואה, ובין נשיא גרמניה לשעבר רומן הרצוג.
לפני ארבע שנים העביר הנשיא הגרמני את ההצעה לממשלת גרמניה ולפרלמנט הגרמני, ואלה אישרו אותה פה אחד.
לדבריו, ציון יום הזיכרון אומץ בידי מרבית המדינות באירופה ובתוכם - פולין, צ'כיה, מדינות סקנדינביה, אנגליה וכמובן גרמניה.
פלוג, המשמש גם יו"ר הארגון הבינלאומי של אסירי אושוויץ לשעבר, אמר כי יום שחרור אושוויץ נבחר משום שאושוויץ מסמל את הרוע המוחלט בתולדות האנושות.
לדבריו, זכייתו של הסופר ההונגרי אמרי קרטש, שכתב ספר על חוויותיו באושוויץ, בפרס נובל לספרות, וכן נסיעתו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון, בן לניצולת שואה ממחנה אושוויץ, שלקח עמו מזכרות סמליות מיד ושם, לחלל, יש בהם ביטוי לזיכרון השואה ולניצחון המוסרי של היהודים על הנאצים ועוזריהם.
לקראת ציון היום ראיין הג'יואיש כרוניקל היוצא לאור בבריטניה צעירים יהודים וביקש מהם לספר על יחסם לשואה ועל משמעותה לחייהם. ג'ו אליאס, בן 20, תלמיד תיאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אמר כי חלק חשוב מהזהות היהודית הוא השואה, וכי אחד הרגעים החשובים ביותר עבור היהודים היה משפטו של אייכמן. אלו שהוא ביקש להשמיד זכו להגדרה עצמית, וזכו להעמידו לדין במערכת המשפט שלהם. אנו חיים, אומר אליאס, בתקופה חדשה, שבה אין יותר יהודים ההולכים כצאן לטבח. כמו כן ישראל אינה מדינה חלשה אלא מדינה עם קרקע משלה.
יונתן שפירא, בן 22, סטודנט אמריקני הלומד לתואר שני ביחסים בינלאומיים, אומר כי לפני התעוררותם של רגשות אנטי ישראליים באגודת הסטודנטים, הוא מעולם לא חווה אנטישמיות. זה מדגיש, אומר שפירא, את הצורך להילחם בכל שנאה ובכל גילוי של אנטישמיות. הוא ציין עוד כי באמצעות חוויה זו היה יכול לחוש במידה מועטת את מה שהרגישו יהודים בגרמניה בשנות ה 30.
דניאל סוויק, המנהל החינוכי של בני עקיבא באנגליה, אומר כי העיסוק בנושא השואה הוא מרכזי במערכת התכניות השנתית. בנושא זה מודגשת לא רק סכנתה של האנטישמיות בממד ההיסטורי אלא גם חשיבותה של הזהות היהודית בת זמננו.
מקס ג'וליוס, בן 21, סטודנט לאנגלית בקיימברידג', מדגיש כי חשוב ללמוד כיצד חיו היהודים לפני השואה ולא רק כיצד הם נרצחו. ג'וליוס מדגיש כי מזל שישראל קיימת, בעיקר כאשר קיימת סכנה להחמרת המצב באירופה. השואה מדגישה, אומר ג'וליוס, עד כמה חשוב קיומה של ישראל.
ציון יום הזיכרון לשואה באירופה נקבע ל 27 בינואר, שהוא יום השחרור של מחנה ההשמדה אושוויץ.
לדברי יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה נח פלוג המועד נקבע בשיתוף בין ארגוני ניצולי השואה, ובין נשיא גרמניה לשעבר רומן הרצוג.
לפני ארבע שנים העביר הנשיא הגרמני את ההצעה לממשלת גרמניה ולפרלמנט הגרמני, ואלה אישרו אותה פה אחד.
לדבריו, ציון יום הזיכרון אומץ בידי מרבית המדינות באירופה ובתוכם - פולין, צ'כיה, מדינות סקנדינביה, אנגליה וכמובן גרמניה.
פלוג, המשמש גם יו"ר הארגון הבינלאומי של אסירי אושוויץ לשעבר, אמר כי יום שחרור אושוויץ נבחר משום שאושוויץ מסמל את הרוע המוחלט בתולדות האנושות.
לדבריו, זכייתו של הסופר ההונגרי אמרי קרטש, שכתב ספר על חוויותיו באושוויץ, בפרס נובל לספרות, וכן נסיעתו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון, בן לניצולת שואה ממחנה אושוויץ, שלקח עמו מזכרות סמליות מיד ושם, לחלל, יש בהם ביטוי לזיכרון השואה ולניצחון המוסרי של היהודים על הנאצים ועוזריהם.
לקראת ציון היום ראיין הג'יואיש כרוניקל היוצא לאור בבריטניה צעירים יהודים וביקש מהם לספר על יחסם לשואה ועל משמעותה לחייהם. ג'ו אליאס, בן 20, תלמיד תיאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אמר כי חלק חשוב מהזהות היהודית הוא השואה, וכי אחד הרגעים החשובים ביותר עבור היהודים היה משפטו של אייכמן. אלו שהוא ביקש להשמיד זכו להגדרה עצמית, וזכו להעמידו לדין במערכת המשפט שלהם. אנו חיים, אומר אליאס, בתקופה חדשה, שבה אין יותר יהודים ההולכים כצאן לטבח. כמו כן ישראל אינה מדינה חלשה אלא מדינה עם קרקע משלה.
יונתן שפירא, בן 22, סטודנט אמריקני הלומד לתואר שני ביחסים בינלאומיים, אומר כי לפני התעוררותם של רגשות אנטי ישראליים באגודת הסטודנטים, הוא מעולם לא חווה אנטישמיות. זה מדגיש, אומר שפירא, את הצורך להילחם בכל שנאה ובכל גילוי של אנטישמיות. הוא ציין עוד כי באמצעות חוויה זו היה יכול לחוש במידה מועטת את מה שהרגישו יהודים בגרמניה בשנות ה 30.
דניאל סוויק, המנהל החינוכי של בני עקיבא באנגליה, אומר כי העיסוק בנושא השואה הוא מרכזי במערכת התכניות השנתית. בנושא זה מודגשת לא רק סכנתה של האנטישמיות בממד ההיסטורי אלא גם חשיבותה של הזהות היהודית בת זמננו.
מקס ג'וליוס, בן 21, סטודנט לאנגלית בקיימברידג', מדגיש כי חשוב ללמוד כיצד חיו היהודים לפני השואה ולא רק כיצד הם נרצחו. ג'וליוס מדגיש כי מזל שישראל קיימת, בעיקר כאשר קיימת סכנה להחמרת המצב באירופה. השואה מדגישה, אומר ג'וליוס, עד כמה חשוב קיומה של ישראל.