
25,000 מתנדבים/ עם מינויו לתפקיד המנכ"ל החל לעמול על הפיכת 'ידידים' למיזם ארצי שיכול לתת מענה לכל אחד. "שינינו את כל המערך, הקמנו מוקד רב קווי שמקבל פניות עם זמן מענה ממוצע של ארבע וחצי שניות.
המוקד מכיל יותר מ-350 מוקדנים, שרבים מהם אנשים עם מוגבלויות ונוער בסיכון שכך מוצאים את דרכם ללב החברה הישראלית על ידי התנדבות מהבית. יחד עם הסמנכ"ל לייזי שטרן חילקנו את הארץ למחוזות, מרחבים וסניפים. יש לנו 25,000 איש שקופצים לעזור לכל אדם בכל מצוקה בכביש, ומהמנכ"ל ועד אחרון הפעילים – כולם מתנדבים".
שיחה מהשרה/ לקראת יום העצמאות נבחר אלמסי להשיא משואה בטקס המרכזי בהר הרצל. "עשו לי מתיחה. התקשרו אליי ממשרד ההסברה ואמרו שהם רוצים לצלם כתבה יחד עם 'כאן 11' על הפעילות, ושהכי טוב לצלם את הפעילות בבני ברק. באמצע הצילומים אחד מאנשי המשרד נתן לי טלפון ואמר 'יש לך שיחה'. על הקו הייתה השרה מירי רגב שאמרה לי להקפיא את הפעילות ליום העצמאות כי צריכים אותי בהר הרצל'".
התחלה/ שכונת הר נוף בירושלים, הבכור מבין שבעה אחים. "גדלנו בבית חרדי מודרני, מכיל ופתוח עם אהבה לכל אדם".
אבא/ יתרו אלמסי, בעל חנות למוצרי חשמל בשכונת מאה שערים בירושלים. "זה מקום לא פשוט לזכות בו לאמון הציבור. בזכות חביבותו ומאור פניו הוא הצליח. קיבלנו ממנו רגישות לכל אחד".
אמא/ זהבה אלמסי. "אמא כפשוטו. תמיד קיבלה אותנו במאור פנים וארוחה חמה. בפשטות, אחלה אמא".
תלמיד מצטיין/ עוד בגיל צעיר עברה משפחתו לקריית יערים, שם למד בתלמוד תורה 'הרי יהודה'. "הייתי תלמיד שמשתדל להיות הכי מצטיין והכי טוב, אבל היה לי חשוב לא להיות טוב לבד. ניסיתי לעזור לתלמידים שיותר התקשו. גם לילדיי אני אומר: פחות חשוב במה הצלחת היום, אלא למי עזרת היום".
סדר יום נוקשה/ בגיל שלוש עשרה החל למוד בישיבה הקטנה 'רינת התורה' בירושלים. "בניתי שם את יסודות חיי התורניים. זה היה מוסד תובעני, קשוח ובלי ויתורים. חזרנו הביתה פעם בחודש, אבל מה שלא הורג מחשל".
ראש פתוח/ אחרי הישיבה הקטנה עבר לישיבת 'נתיבי התלמוד' בשכונת הר נוף בבירה. "אחרי העומס בישיבה הקטנה, הרגשתי שם שאני בראש יותר פתוח והלימוד היה בכיף ומבחירה".
החצי השני/ בגיל 19 הכיר בשידוך את ציפי, שהייתה אז בת 18. "הספיקה לנו פגישה של שעה וחצי כדי להחליט שהיא תהיה אם ילדיי. אחרי הפגישה השנייה כבר הגעתי להוריה, ותוך שלושה חודשים התחתנו. היום היא עורכת דין שעובדת קשה, ויותר מהכול החברה כי טובה שלי".
בגלל התאונה/ כשהיה כבר אבא לשני ילדים עבר תאונת דרכים, ובעקבותיה התגייס לשירות אזרחי בעמותת 'אור ירוק'. "נסעתי עם שני ילדים ברכב, ונער שנהג תוך כדי שיחת טלפון נכנס בי מאחור. ברוך ה' יצאנו מזה בשלום, אבל החלטתי שאני רוצה להגביר את המודעות לנהיגה בטוחה. ב'אור ירוק' ליוויתי בני נוער בזמן לימודי הנהיגה, העברתי להם הדרכות והוראות ביטחון בכביש".
עבודה ראשונה/ מיד לאחר נישואיו החל לעבוד ברשת חנויות הביגוד 'מענטש', שהייתה בבעלות גיסו. "ניהלתי את היבוא ברשת, כל העבודה מול הספקים והקופות. הייתי מתחיל לעבוד בבוקר ומגיע הביתה אחרי אחת עשרה בלילה. ראשי ורובי היו בעבודה, והיה לי קשה להיות רק 'אבא של שבת' בבית, ושבמשך השבוע הילדים כמעט לא פוגשים אותי".
בלי תואר/ בתחילת צעדיו בשוק העבודה החל ללמוד תואר אך לא סיים. "למדתי חשבונאות וייעוץ מס במכללת מבחר, אך עם הזמן הבנתי שאני איש של שטח ופחות של משרד. לא סיימתי את התואר, אבל אני מסתדר בלעדיו".
חמש בבוקר בכביש/ במקביל לעבודה ברשת הביגוד היה מחלק עיתונים בשעות הבוקר המוקדמות. "בוקר אחד יצאתי מהבית בחמש בבוקר והרכב לא הניע. חיברתי כבלים למצבר וחיכיתי שיגיע רכב שאוכל להעביר ממנו חשמל. שעה ורבע, בקור ובגשם, ואף אחד לא עצר לי. אני מודה לכל האנשים האלה, בזכותם יש היום את 'ידידים'".
מתחיל בווטסאפ/ מאותו בוקר החליט שאף אחד לא ימצא את עצמו במצוקה כזאת. "פתחתי קבוצה בווטסאפ וקראתי לה 'כבלים'. התחלתי לצרף אליה אנשים מכל הארץ. המטרה הייתה שמי שנתקע בכביש יוכל לבקש עזרה בקבוצה, ומישהו באזור יעזור לו. צירפתי לקבוצה את כל מי שפגשתי בעבודה או בסביבה, עד שחבר אמר לי שיש ארגון בשם 'ידידים' שעונה על מטרה זו".
המנכ"ל/ "פגשתי את מייסד הארגון מאיר וינר, בעל קיוסק ממודיעין עילית. נפגשנו בנקודת השפל של הארגון. בזמן הקמת הארגון דרך התקשורת שלו הייתה במירס, מכשיר שכבר היה בדעיכה, כשהעולם עבר לווטסאפ. הוא אמר שאני מוזמן לקחת פיקוד. הפכתי למנכ"ל והוא מונה להיות נשיא. הכול בהתנדבות".
ניהול פרויקטים/ אחרי תשע שנים בעבודה ברשת הביגוד החליט לעשות לביתו ולעמותתו. "הייתי במצב שאני כמעט לא רואה את הילדים והחלטתי שאני רוצה שהם יכירו את אבא שלהם. עברתי לנהל פרויקט ארצי בחברת אשראי, עבודה שמאפשרת לי גמישות בזמנים. בין הנסיעות למוקדי הניהול אני נמצא בצהריים בבית עם הילדים, וכמובן יכול להקדיש זמן לפעילות 'ידידים'".
הנחת/ יאיר, בן 13 וחצי, לקראת לימודים בישיבת מערבה. אורי, בן עשר, תלמיד כיתה ד', הילה בת חמש ואיתי שבמעון. "אני אבא-חבר. יש אצלנו הרמוניה מקסימה בבית. אני שמח על כל הישג שלהם, ומלמד אותם לשים לב למי שפחות מצליח ולעזור לו".
מבצע קורונה/ עם תחילת משבר הקורונה קיבל פנייה מפיקוד העורף לסייע ככל האפשר לאזרחי ישראלי, וכמובן נענה מיד בחיוב. אחת הבקשות הראשונות הגיעה מהקב״ט בעיר ילדותו קריית יערים. "400 משפחות היו בבידוד, כולם נשענים על מכולת קטנה שהייתה בקריסה. לכל המבודדים היה צריך לעזור לקבל אוכל הביתה. הגענו לשם עם צוות של מתנדבים שארז ושלח משלוחים לכל מי שצריך, והפעילות הורחבה לכל הארץ".
בלב העשייה/ "גייסנו לצורך הקורונה עוד 4,000 מתנדבים. אנחנו אנשי כביש שיודעים לעבוד בדרכים, ובתקופה זו אנחנו עושים הכול כדי לעבוד עם הכביש ולספק לכל מי שצריך תרופות, קניות, אוכל. משנעים משלוחים. לפני שנפתח המטה המיוחד של פיקוד העורף הם ישבו גם איתנו. יש לנו נציג שנמצא שם מדי יום והוא מעורב בכל צעד והחלטה ובכל עזרה שצריך לתת לאזרחים".
הכרה מהממסד/ "זה היה רגע גדול מאוד. הממסד מכיר בפעילות שלנו. התרגשתי מהבשורה. זו לא איזושהי מחווה אישית לי. איתי על הבמה בהר הרצל יעמדו כל המתנדבים והמתנדבות היקרים שלנו. חרדים, חילונים, יהודים וערבים שעובדים יחד כדי לעשות טוב ולעזור בכל מצב ולכל אחד".
אם זה לא היה המסלול/ "אם במקום שירות אזרחי הייתי בצבא – היום הייתי רמטכ"ל".
במגרש האישי
בוקר טוב/ "קם מוקדם, בשש כבר מחוץ למיטה. תפילת שחרית, פיזור של הילדים ושל אשתי, שאותם אני מחזיר אחר הצהריים. אחר כך עבודה בחברת האשראי וכמובן 'ידידים'".
פלייליסט/ מרדכי בן דוד, ישי ריבו, נתן גושן.
שבת שלום/ "שקט. מסיימים את השבוע באחדות עם המשפחה ומחשבים מסלול מחדש לשבוע הבא. מעל הכול זה זמן לצבור חוויות עם הילדים ולהכיר את אשתי בכל שבוע מחדש".
דמויות מופת/ משה רבנו, "המנהיג המיתולוגי של עם ישראל. דרכו אני לומד על מנהיגות ישראלית בכל הקשור לניהול המתנדבים הרבים שלנו", והאדמו"ר מנדבורנה, "שאותו זכיתי להכיר לפני כמה שנים ומאז הוא דמות מפתח בחיי ברמה האישית".
מפחיד אותי/ "כשיש אמונה אין פחד".
משאלה/ "שלא יהיה אדם במדינת ישראל ובהמשך גם בכל העולם שזקוק לסיוע ולא יודע שיש את 'ידידים' לצידו. אנחנו כל הזמן מפתחים את הפעילות ומשכללים אותה כדי להגיע לשם".
כשאהיה גדול/ "להשפיע ולתרום בכל דרך לאחדות החברה הישראלית, ולראות את הילדים ממשיכים בדרך שלי".