טוויטר
טוויטרצילום: ISTOCK

טוויטר תמיד הייתה במה לדיונים פוליטיים כאלו ואחרים, כאשר שם אפשר למצוא אנשים מכל העולמות-עיתונאים, פוליטיקאים, פרופסורים ואנשי רוח קרובים הרבה יותר מבדרך כלל.

אבל בחודשים האחרונים יעידו משתמשי הטוויטר, יש יותר ויותר צייצנים מסוג חדש - בני הנוער.

הם מגיבים לנושאים שעל הפרק, מצייצים את דעותיהם ונכנסים לדיונים נוקבים עם חברי כנסת. המשתמשים הוותיקים לא אדישים לתופעה וישנם בני נוער עם עוקבים רבים ותפוצה רחבה.

מי שנחשב כמוביל ופורץ הדרך עבור רבים הוא נועם כץ בן ה-15 אשר נמצא כחמישה חודשים בטוויטר, ומאז גייס מעל חמשת אלפים עוקבים והתארח מספר פעמים באתרי החדשות והערוצים על תקן פרשן.

על הדרך הארוכה והייחודית מספר כץ, "התעניינתי בפוליטיקה מגיל צעיר ותמיד חיפשתי דרך להשפיע ודווקא בתקשורת מצאתי גוון שיותר משפיע מהפוליטיקה, מכיוון שהתקשורת היא זאת שמעבירה את המסרים ומעצבת את סדר היום. והיא גם זו שצריכה איזון".

כץ משבח גם את תופעת התרבות הדור הצעיר בטוויטר, "חשוב שעוד ילדים יביעו את דעתם מכיוון שיש לנער ראיה שונה מלמבוגר. ילד רואה מהצד את מה שמבוגרים עושים ומתרשם מנקודת מבטו. על העובדה שלקיחת ילדים בטוויטר ברצינות אני מסכים, זו בעיה. אינני מסוגל לספור כמה תגובות קיבלתי שבגופן היה כתוב ״כשתגדל תבין״, ואני מבין את המגיבים כך. לכאורה המבוגרים הם המחליטים וילדים צריכים לחיות ברוגע את שנות ילדותם, אך אני מאמין שילד, אם הוא מאמין בדבר מסוים, שום מהמורה איננה צריכה למנוע ממנו ליישם את אמונתו״.

מייד אחרי כץ גדלו עוד לא מעט חשבונות של בני נוער, ביניהם גם דרור מנדל בן ה-14, אשר מתפעל חשבון עם מעל אלפיים עוקבים וגם עברי הרשקוביץ ואלנתן אמיתי בני ה-13 אשר לרשותם מאות עוקבים.

מה מיוחד דווקא בטוויטר שמשך אתכם למעשה?

מנדל-"ברשתות החברתיות הדעה של כולם שווה אותו דבר, זה לא משנה אם אני ילד. למעשה, אם לא הייתי כותב שאני ילד ושם תמונת פרופיל אף אחד אפילו לא היה יודע מה הגיל שלי, וזו גם דרך להשפיע בצורה משמעותית אם יש מספיק עוקבים וחשיפה".

הרשקוביץ מוסיף על התרומה של טוויטר לראיית העולם-"הדיונים והציוצים עוזרים להבין לעומק את הציבור והפוליטיקה הישראלית, תרומה שחשובה לכל מי שמתעניין טיפה בפוליטיקה ובאקטואליה".

אמיתי: "בטוויטר אפשר למצוא שיח אמיתי וכנה ודעות בלי אינטרסים אישיים, במיוחד אצל הילדים".

מרכיב חשוב בהצלחתם של הילדים להגיע למרכז הבמה הוא תמיכה ממבוגרים מובילי דעת קהל, שמבינים את החשיבות שבנוכחות הילדים ועוזרים להם להצליח.

המרכזי שבהם הוא יענקי פרבר, כתב החוץ של "בחדרי חרדים" ומי שמכונה "האבא של ילדי הטוויטר" בזכות תמיכתו הרבה בהם. פרבר, אשר מתפעל בעצמו חשבון עם מעל עשרת אלפים עוקבים עוזר להם על ידי שיתופים, המלצות לעוקביו ועצות אישיות. בשיחה איתו ניסיתי להבין מה מניע אותו לקדם את בני הנוער מכתחילה-

"אני חושב שחשוב לעזור לנוער ימני להיות חלק מהשיח הפוליטי, הנוער הימני הם העתיד של הימין במדינה. אנחנו מדינה שהפוליטיקה היא חלק חשוב בחיי הצעירים, במיוחד בגלל שהם בסוף יגיעו לצבא, ולכן חשוב שהם יעצבו את השקפת עולמם באופן ימני עם חשיבות הדת וחשיבות הליברליות והטוויטר תורם לכך".

אם ככה אז למה חשוב שהם גם יביעו את דעתם ברשת ויתפעלו חשבונות גדולים?

"כי הילדים האלה הם העתיד שלנו, ואם המבוגרים רואים מה חשוב לילדים ורואים מה דעתם של הילדים הללו, הם מבינים שאי אפשר להתעלם מהעתיד של המדינה, וחייבים לוודא שהדור הצעיר הדתי ישאר גם ימני".