אנחנו פה בזכותם

רמ"ח נפגעים, אל"ם עידית סולומון, כותבת למשפחות השכולות. "הגבורה של הבנים והבנות נטועה בכל פינה ובעיקר נטועה בליבנו".

אל"ם עידית סולומון , ד' באייר תש"פ

אל"ם עידית סולומון
אל"ם עידית סולומון
צילום: דובר צה"ל

ימי הזיכרון, השקט שורר ורק קול הצפירה נשמע, מפלח את הארץ ומאפשר התייחדות.

איש איש מכונס בכאבו, בגעגוע ובזיכרון אהובו שנפל. אז עולים וצפים זיכרונות רבים הצרובים עימנו- אותו מבט עיניים, חדוות החיים, צחוק מתגלגל, תווי פנים חרושים ניסיון או ניצוץ הנעורים. לוחמים ישראליים, מטובי בניה ובנותיה של הארץ, חיילים וחיילות ששרתו ונפלו בקרב, באירוע מבצעי או אירועים שבשגרה, משפחות רבות המשקפות כבבואה את החינוך שקבלו, הערכים, המקום שבו התעצבה דמותם.

הגבורה של הבנים והבנות הללו, פסיפס אנושי של צבא המורכב מעם, נטועה בכל פינה- בארץ, לאורך הגבולות ומעבר להם, ובעיקר- נטועה בליבנו.

משימת בטחון המדינה וחתירה לניצחון צבאי חשובים לעין שיעור - הם הבסיס להבטחת קיומנו, ולזכות לחיות בביטחון ושגשוג בארץ ישראל. עם זאת, יש לכך מחיר כואב- פציעה, נכות, שבי ואבדן חיי אדם, שראיתי לא פעם מקרוב. מחיר כבד מאוד שמשלמות המשפחות שלנו השולחות את היקרים לנו מכל, מתוך צדקת הדרך, להישבע אמונים על הגנת המולדת.

המפגש עם הכאב הוא כסערת נפש חשופה ושוכנות בה בכפיפה אחת ובעוצמה תחושות רבות- כמיהה לחיים, הורות, משפחה. שורות חסרות, אבדן, שברי חיים, צער עז וגעגוע. ערכיים של ציונות, הקרבה, רעות, אהבת הארץ. תעצומות נפש, אחיזה בחיים, גבורה ועוז רוח, מורשת מפוארת. אישי, אנושי ולאומי שזורים זה בזה.

אתם, בני המשפחות השכולות, הפצועים ונכי צה"ל - שגבורתכם מקופלת בבחירה לחיות, אתם הגיבורים שלנו; אתם, שנתתם את היקר מכול למען חירותנו, מהווים עבורנו מקור להשראה ומחויבותנו כלפיכם לאורך מסע ההתמודדות הצורב והמפרך, שלא תם לעולם, היא סמל לברית המוסרית בין החברה הישראלית לבין צה"ל.

מועדי האביב העוברים דרך חג הפסח, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה וציוני העצמאות, הם כמסע בתחנות ההיסטוריה שלנו ובו מצטיירים עברנו, ההווה שלנו ועתידנו כחברה, כמדינה וכעם. אך העת הזו אינה דומה לדבר שהכרנו; לראשונה מאז קום המדינה, נבצר מאיתנו לממש את הזכות לפקוד את קברי הנופלים ולהיות נוכחים לצד בני המשפחות, בבתי העלמין, בטקסים ובמפגשים הביתיים כפי שחונכנו, כפי שהתחייבנו. אך המרחק הפיזי אינו מעיד על מרחק הלב ואנו נערכים לציין את הזיכרון בדרכים אשר ישמרו, למרות המגבלות, על הקשר הייחודי שבין צה"ל, בני המשפחות השכולות והחברה הישראלית כולה.

המפקדים והחיילים ילמדו את סיפורי הנופלים, ובשיתוף מערך המילואים וגמלאי צה"ל ייקחו חלק בהדלקת נרות באתר "יזכור". מפקדים ייקחו חלק במפגשי זיכרון ברשת, חיילים וחיילות יניחו נר נשמה, זר ודגל ישראל על כל מצבה ויצדיעו לנופלים.

בהישמע הצפירה יעבור מטס הצדעה חסר מעל היכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים, ונקיים משמר נר באתרים מרכזיים ביניהם בתי עלמין צבאיים ואתרי הנצחה חיליים או חטיבתיים; ובעת שהדגל יורד לחצי התורן, נעמוד ונצדיע, בבסיסים ובגבולות: זוכרים כי אנחנו פה בזכותם!

אין מילים שינחמו את בני המשפחות הנושאים את הצער בכל נשימה. מפקדי וחיילי צה"ל, מתוך אותה הרוח ותחושת האחריות והשליחות, נכונים לכל משימה מבצעית או לאומית ומאמצים את המשפחות אל ליבנו.

בתקופה הזו, המורכבת ומלאת ההזדמנויות, אאחל, ימים של בריאות לעם ישראל ולחברה בישראל וביטחון בגבולותינו. נאחל בריאות לפצועי ונכי צה"ל השותפים למאמץ ההגנה ונייחל שהמאמצים להשבת נעדרי ושבויי צה"ל יישאו פרי במהרה. שנהייה ראויים לשליחות, לאחריות ולמחיר ושותפים להעצמת החוסן הלאומי של מדינת ישראל.

יהי זכר הנופלים ברוך.