התקווה | דניאל סעדון | קליפ
חתיכת אומץ היה לדניאל סעדון, להפוך את המנון המדינה למשחק מוזיקלי בסטייל "ערבי פלסטינאי", כהגדרתו.
בכאפיות ובכיפות, בג'לאביות ובציציות, שר סעדון בחפלאיות את מילותיו המרגשות של נפתלי הרץ אימבר בלחן כיפי, קליל, עמוס ברבעי טונים וגדוש בסלסולים קוליים.
כשני מיליון צופי הקליפ, מכל העולם, הפכו את השיר ה'כמעט קדוש' ל'כמעט ההמנון החדש' של מדינת ישראל. על פי התגובות, רבים מהם מקווים לתת ביטוי מוזיקלי-אזורי להמנון המפורסם ולהתחבר אליו מתרבות חייהם ועדתם. לצדן, כמובן, נשמעו על גרסתו של סעדון לא מעט ביקורות וזעקות 'חילול הקודש'.
סעדון, נדמה, מנסה ליצור שיח חדש בתרבות הישראלית, אומנותי ומקסים, ספק מתריס, כך הוא עושה גם בשירו השני 'אין לי ארץ אחרת', בסגנון כמעט זהה ל'התקווה'. שמיעת כיוון מזרחי-דרבוקיסטי לשירי הציונות הישנים יכולה להותיר מאזינים כועסים ויכולה להשאיר אותם בתחושת רעננות. אך היא ודאי לא יכולה להותיר אף אחד אדיש.
חג של חיבורים, אמרנו?
אבינו שבשמיים | JVocals חזני העולם | קליפ
תשעה עשר חזנים מסביב לגלובוס, לצד מקהלת הגברים היהודית של מוסקבה, יצרו ביחד גרסת 'זום' לתפילה המפורסמת שהלחין החזן סול זים, למילים שנאמרות באלפי קהילות ציוניות יהודיות מידי שבת בשבתו.
אמנם מדובר בגוונים רבים של גוון אחד, אך מסקרן להאזין לדיוקים הספציפיים בביצועי החזנים מהקהילות ומהמדינות השונות. העיבוד, כמו כמעט כל עיבוד 'זומי', אינו מפעים במיוחד, כך גם כלי הנגינה הממוחשבים והלופיים והביט הקצבי המעט מציק, דווקא בשל האיכויות הווקאליות, היה כדאי לחשוב על עיבוד יותר קולי ופחות כלי, במיוחד כשמדובר במחשב ולא בפילהרמונית.
חרף מגבלת ההפקה המוזיקלית, השירה עצמה מרגשת והיוזמה ברוכה. לשנה הבאה באולפנים המובחרים במקום הקלטות הזום הביתיות. אמן.