לכבוד הנשיא ראובן ריבלין, חג עצמאות שמח,
אני מורה באמצע הדרך.... לא מהצעירות ולא מהמבוגרות. צפיתי בך בהערצה בשעת נאומך. אני מלמדת עליך בכיתה, מקרינה אותך מספר סיפור לילדי ישראל, מלמדת עליך כדמות מופת. ואני אכן חושבת שאתה ראוי לתואר זה.
נשארתי מזועזעת אתמול עד עמקי נשמתי, מושפלת, ומתוך בכי מטלטל, של ייאוש ובזיון, אפילו אתה כבוד הנשיא - לא טרחת להודות לצוותי ההוראה בתקופת קורונה זו, ולכן אני כותבת לך מכתב זה.
כבוד הנשיא,
אולי אינך יודע שבתי הספר הם הם מקום החינוך לילדי ישראל. אולי אינך יודע שמורים מוסרים את נפשם עבור חינוך ילדי ישראל.
מורים מדירים שינה מעיניהם, מוותרים על הפסקות בזמן הלימודים כדי להיות קשובים בכל רגע ורגע לתלמידים שלהם. מתמודדים עם תוכניות לימודים מטורפות, המשתנות בהתאם לשרי החינוך המתחלפים, ומשתלמים בכל השתלמות אפשרית בשעות אחר הצהריים ובחופשים. מוותרים בכל רגע נתון על נוחות, הגינות וצרכים אישיים. כפופים למערכת הנשלטת בידי מנהלים שגם הם מעדיפים תמיד את רצון המערכת על טובתם.
כלומר- ברור שהנך יודע דברים אלו. ברור לי שלא חידשתי עבורך דבר. כעת, אני רוצה לשתף אותך בכמה מילים בודדות מתקופת הקורונה ומקווה שתשכיל לקרוא בין השורות.
אני אם לילדים שגם להם יש לימודים. לא ישבתי לרגע עם ילדי, לא מבחירה, אלא מפני חוסר פניות ויכולת להתפצל לכל כך הרבה תפקידים. מערכת למידה מרחוק- בה מתבקש המורה להכין חומרים כדי שהתלמיד יוכל ללמוד עצמאית בביתו דורשת מחשבה עמוקה כיצד לעשות זאת. מדובר בתלמידים בכיתות יסודי. ימים ולילות של הכנה, לדאוג לכל תלמיד באופן אישי, להבין במה התקשה, להיות מורה פרטית לכל תלמידי כיתתי ולכיתות הנוספות בהן אני מלמדת. לדאוג לכל הילדים שלא משתפים פעולה, להבין, להכיל, לעודד ולתמוך.
הילדים שלי לא פגשו את עיני כבר כמה שבועות. בכל שעות היום העיניים שלי נמצאות בפלאפון, קוראות הודעות של תלמידים, קוראות הוראות הנהלה, משיבות למיילים. אינני מדברת כלל על אחוזי משרה, עבדתי מאז פורים משרה מרובעת ומחומשת. עבודה בתנאי לחץ וחוסר שפיות.
לא ביקשתי ממך כלום כבוד הנשיא, רק מילה אחת- להודות לנו צוותי ההוראה. כן, ציפיתי בכיליון עיניים למילת תודה. להודות לכל כך הרבה אנשים.
יכולת לנצל את מעמדך ולהודות למורים. הודית למתנדבים, המורים התנדבו מרצון ללמידה זו, ואתה מתוקף תפקידך כנשיא היית צריך להסביר את הפלונטר אליו נכנסו.
אתה מבין כמה ילדים – תלמידים צפו בך? אתה מבין כמה מילות התודה שלך יכלו לגרום להם להעריך את המורים שלהם?
היית יכול לתקן במשפט אחד נזק בלתי הפיך של התקשורת. של התלמידים שיחזרו לבתי הספר לאחר שראו את השיח הכל כך נמוך והלא מכבד בתקשורת נגד המורים. התלמידים שלנו קיבלו בתקופה זו תוקף לחוצפה נוראית, שאת תוצאותיה נראה בכיתה. ואיתה נמשיך להתמודד ואותם נמשיך לחנך על אף ולמרות.
כבוד הנשיא, בשמי ובשם צוותי המורים בבתי הספר במדינת ישראל, אני מבקשת ממך, שתעלה שידור מיוחד ובו תתייחס לכל מה שכתבתי.
חותמת בדמעות של כאב,
חוי פרקוביץ, מורה במדינת ישראל
נציין שר החינוך הרב רפי פרץ הגיב למכתב: קראתי בכאב. אמצא כל דרך להעצים מיוחדותם ומסירותם של עובדי ההוראה בישראל.