מהצד השני/ "כמי שהיה בצד של המועמדים ועכשיו נמצא בצד הבוחן, חשובה לי מאוד העדינות. אני רוצה בכל חידון, וכמובן בחידון העולמי, לבנות שאלות הוגנות, להיות רגיש לתלמידים, ולתת לכל אחד תחושה הכי נוחה ובטוחה".
לא בחומר/ בגיל 18 החל ללמוד בישיבת ההסדר שעלבים. "כשהגעתי לישיבה הייתי חתן ממש טרי. כל פעם שהרב רצה להביא דוגמה מהתנ"ך, הוא היה מתחיל פסוק ומבקש ממני להשלים. חלק מהפעמים ידעתי וחלק לא, כי החידון הוא על ארבעים אחוז מהתנ"ך ולא הכול. הייתי עונה 'לא בחומר'. חבריי למדו את הטריק, וכשהרב היה שואל שאלה את כולם והם לא ידעו, הם ענו 'לא בחומר'. בכל מקרה, לא רציתי להישאר עם פער כזה, אז השלמתי את החסר ולמדתי את כל התנ"ך".
התחלה/ פרדס חנה, הבן השלישי מבין ארבעה. "גדלנו בבית חם, אוהב ומשפחתי עם הרבה פשטות. זה היה בית דתי־לאומי, למרות שההבדלים בין הציבורים לא היו משמעותיים כל כך".
אבא/ עזרא שלוסברג. נולד בהרצליה ואביו היה רבה הראשון של העיר. "אבא למד בפוניבז', הכיר את ראשי הישיבה והיה מתפלל אצל ה'חזון איש' בבית. הוא למד הרבה תורה וזכיתי לקבל ממנו את אהבת התורה והגמרא. לאחרונה סיימתי מחזור שני רצוף של לימוד דף יומי".
אמא/ מרים שלוסברג, ילדת בורמה. "אמא עלתה לארץ כשהייתה בת עשר, גרה במעברה ועברה את כל המסלול של העולים החדשים בראשית שנות המדינה. היא למדה בבית הספר היסודי בפרדס חנה ודוד שלי היה מורה שלה. הוא חלם פעמיים שצריך לשדך אותה לאחיו, אבא שלי. כך עלה לו הרעיון לעשות את השידוך והוריי נישאו".
נגד הזרם/ בילדותו למד בבית הספר 'ישורון' בפרדס חנה. "הייתי תלמיד רגיל מצד אחד, ומאידך אחד שאף פעם לא הולך בתלם. זה המוטו שלי בחיים, ללכת נגד הזרם ולהיות מחוץ למסגרת. היו לי אוספים של בולים, קופסאות גפרורים, פקקים, כל מה שאפשר".
כל התנ"ך/ את חיבתו לתנ"ך גילה כבר מגיל צעיר. "הבית שלנו לא היה בית של תנ"ך בהוויה, אבל בכיתה א' עברתי על כל התנ"ך בעצמי, למדתי בעל פה את סדר מלכי ישראל ויהודה, את שירת דבורה, והייתי בקיא בספר איוב".
בעקבות מודעה/ בתום בית הספר היסודי עבר ללמוד במוסדות המדרשיה - החטיבה בכפר סבא והתיכון בפרדס חנה. "בכיתה י' חבר אמר לי שראה מודעה על מועמדים לחידון התנ"ך, והציע לי להתמודד. עליתי לשלב הארצי, הייתי כפסע מהשלב העולמי, אבל נפלתי בשאלה אחת, והחלטתי לנסות שוב בשנה הבאה".
באדיבות כאן 11
נופל וקם/ "בכיתה י"א נפלתי כבר בשלב המחוזי בגלל שאלה שלא ידעתי. כל הדרך חזרה מהחידון הביתה בכיתי. ההורים אמרו שכדאי לוותר ולא לגשת בשנה הבאה, אבל בכיתה י"ב שברתי את תקרת הזכוכית. כדי שלא תהיה עין הרע למדתי בסתר בעזרת נשים, בלי שיראו. בסופו של דבר זכיתי בתואר. למדתי כל כך הרבה פעמים, שגם אחרי החידון נשארתי עם כל הידע".
חתן צבאי/ במסגרת ההסדר שירת בחיל החינוך כמפתח חידונים. "הייתי אחראי על חידון ידיעת הארץ של מאז"י, הפקה ענקית עם המון מידע. מדי שנתיים היה נערך חידון תנ"ך בין חיילים, שבו השתתפו בדרך כלל חתני נוער מהשנים האחרונות. התמודדתי וזכיתי מבין החתנים שהיו איתי על הבמה".
סטודנט לתנ"ך/ את לימודי התנ"ך המשיך גם באקדמיה, כשלמד באוניברסיטת בר אילן מדעי המדינה ותנ"ך. "היה לי ידע של כל התנ"ך, אבל ברמת הבקיאות. הלימודים בבר אילן בהחלט העשירו לי את הידע העיוני וההתעמקות, לצד לימודי התורה בכולל של האוניברסיטה".
החצי השני/ במהלך לימודיו באוניברסיטה פגש סטודנטית צעירה, לימים אשתו, ד"ר גליה שלוסברג. "פגשתי אותה כמה פעמים בקמפוס, ופתאום היה נראה לי שאני מכיר אותה. ראיתי אותה בשבת הורים בשעלבים בשיעור א', פניתי לאח שלה, העיתונאי אמוץ שפירא, שהיה איתי בישיבה, והוא הוציא לפועל את השידוך".
לא מתאים/ אחרי שהתחתן ניסה את מזלו בעולם החינוך, אך עד מהרה התברר שיצטרך לחפש תחום עיסוק אחר. "הייתי מורה שלושה שבועות במכללת טומשין, זה היה בבחינת בלון ניסוי. אני לא מורה בנשמתי וגם לא מתאים לי להיות שכיר. אני אוהב ליזום וליצור בעצמי, ולכן עברתי להיות עצמאי".
התחביב הופך למקצוע/ אחרי שעזב את מקצוע ההוראה הקים את חברת 'חידון החוויה' המפתחת ומפיקה חידונים. "כאחד שעבר את המסלול הזה, אני אוהב חידונים ומאמין בהם. העניין הוא לא רק לכתוב את השאלות. תנ"ך זה ידע, ואפשר להעשיר אותו באמצעות משחקי מחשב, שחקנים, זמזמים וסרטונים, ולהפוך את הלמידה לחוויה של ממש".
לא רק תנ"ך/ מעבר לשאלות הקבועות ולימוד תנ"ך, הוא יצר והפיק חידונים בנושאים שונים. "מגיעים אלינו לפעמים מעיריות או מועצות אזוריות, ומבקשים לערוך לילדי העיר חידון על המקום, על ההיסטוריה והמתרחש בו. הכנתי לא מעט מקראות של ערים עבור ילדים ונוער שהשתתפו בחידונים יחד עם ראשי ערים. זו חוויה מגבשת ומלמדת מאוד".
קורא מהמרפסת/ בצעירותו היה קורא בתורה מדי שבת. בשבועות האחרונים, בצל משבר הקורונה, הוא קיים יחד עם שכניו 'מניין מרפסות' שבו התנדב להיות הקורא בתורה. "זה מתנהל לא רע, אני חייב לומר. אבל לקרוא את הפרשה מהחצר שלנו כך שכל השכנים ישמעו, זה לא כל כך פשוט. הלך לי הגרון".
מחבר החידון/ בחנוכה האחרון חיבר את חידון התנ"ך העולמי למבוגרים, ולקראת יום העצמאות התבקש להחליף את נריה פנחס, שחיבר את החידון לנוער במשך שנים רבות. "בהתחלה לא ראיתי את זה כאתגר מיוחד, רק כשנכנסתי לעומק המשימה הבנתי כמה זה דבר גדול, משמעותי ומרגש, להיות בתפקיד מחבר החידון העולמי".
שומר על המסורת/ "אני לא רוצה להגיע בשלב הראשון וכבר לעשות מהפכות. יש סדר קבוע לאירוע, וצריך לבוא עם הרבה ענווה. בכל מקרה היו לי כמה רעיונות יצירתיים שהכנסתי. מי שעקב היטב אחרי השאלות בשלב ה'ראש בראש', אולי היה יכול לשים לב. השנה לא היה אפשר לצאת לטייל, אז היה לנו רייטינג גדול הרבה יותר מבכל שנה".
הנחת/ שישה ילדים. ספיר בת 23, לומדת שנה רביעית אופטומטריה, מלאכי בן 21, קצין בשריון, ברקת בת 19, חיילת ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, אביבית בת 16, תלמידת תיכון, ודקלה ומורג בנות 15, שנולדו כמה שבועות אחרי הגירוש מגוש קטיף וקרויות על שם היישובים שפונו. "כשהן שומעות מה היו הרעיונות לשמות שלהן לפני הגירוש - הן מברכות על הרעיון להנציח את היישובים בשמן. פחות אהבו את השמות של הילדים האחרים".
אם זה לא היה המסלול/ "בטוח הייתי עובד במשהו אחר שדורש יצירתיות. אולי אם הייתי מתחיל ללמוד נגינה בגיל מוקדם, הייתי עולה על מסלול בתחום המוזיקה".
במגרש האישי
בוקר/ "קם לתפילה, אחר כך ארוחת בוקר. כעצמאי אף פעם אין שעת השכמה קבועה ואף פעם אין לו"ז קבוע. מדי פעם גם חדר כושר בבוקר. הכול לפי המשימות של אותו יום ואותו שבוע".
פלייליסט/ "בשנות השמונים הייתי אלוף במוזיקה לועזית, הייתי מאזין ל'עקוץ את התקליטייה' ברשת ג' ויודע את רוב התשובות. היום מאזין לכל סוגי המוזיקה, ומעת לעת לשיעורי תורה".
שבת שלום/ זמן משפחה. בכל שבת אחרי סעודת ערב שבת מגיע הזמן הטוב ביותר שלי ללימוד תורה. יושב עם ספרים עד שאני מתעייף".
דמויות מופת/ "מהתנ"ך אני בוחר ביוסף, הדבקות שלו באמונה - גם בשיא השפל שעבר וגם בשבתו על כיסא המלכות - מעוררת התפעלות. מדמויות בנות זמננו זה הרב יוסף צבי רימון ומרים פרץ, המקדישים את כל זמנם ומרצם לעבודת ציבור. בתחום העבודה על המידות - רבי אריה לוין זצ"ל".
מפחיד אותי/ "שום דבר. הבוטח בה' חסד יסובבנו. ובכל זאת, לא הייתי עושה קפיצת בנג'י".
משאלה/ "בריאות ושהילדים שלי יביאו בשורה לעולם, כל אחד בתחומו. וגם אני".
כשאהיה גדול/ "שביל ישראל עם אשתי".