תרופה למכה

בשבועיים האחרונים נראה שמדינות המערב עברו את הגל הראשון של הקורונה. במרבית מדינות אירופה חלה ירידה חדה במספר החולים הפעילים והמתים, ומדינות רבות החלו להפעיל את תוכניות הכניסה לשגרת הקורונה.

אפילו בישראל החל המשק לפתוח את שעריו בתחילת השבוע, תחת שורה של הנחיות מבלבלות ולא ממש מסודרות.

באיטליה, סמל המגיפה בעל כורחה, קטן לראשונה מספר החולים הפעילים במדינה, אחרי כמעט חודשיים שבהם מספרי החולים רק עלו ועלו וסך הנפטרים עבר את ה-20,000.

יחד עם זה, ברור לכל העוסקים בתחום כי ההתייצבות זמנית בלבד, ולמעשה העולם חווה עד כה רק את הגל הראשון של הקורונה. בסין, לאחר שפתחו את המשק, נאלצו השלטונות להטיל סגרים מלאים מחדש על עשרות מיליוני בני אדם בעקבות התפרצות חדשה במדינה.

סינגפור, שהתמודדה עם הגל הראשון בצורה מעוררת השתאות, עלתה לרמה של מעל אלף נדבקים חדשים ביום. במדינות מרכז אפריקה, שהשר בנט אוהב להסביר במסיבות העיתונאים שלו שהן לא נפגעו מהנגיף בגלל שהגיל החציוני בהן נמוך במיוחד, התגלו בשבוע האחרון אלפי מקרים בכל מדינה. ההבנה שהקורונה לא נעלמה, ושההתפרצות השנייה עשויה להיות אף קטלנית הרבה יותר, מובילה את העולם להמשיך במרץ בחיפוש אחר תרופה לנגיף.

אלא שמציאת תרופה בפרק זמן קצר זו משימה מורכבת במיוחד. "צריך לעשות כמה הבדלות כשאנחנו מדברים על תרופה לקורונה", אומר פרופ' שי ארקין, מרצה וחוקר במחלקה לכימיה באוניברסיטה העברית. "דבר ראשון, צריך להבדיל בין חיסון לתרופה. אלה שני דברים שונים, שפועלים במטרות אחרות לחלוטין ובשיטות שונות לחלוטין, וגם דרכי הפיתוח שלהם אחרות. החלוקה השנייה שצריך לעשות היא בתוך תחום התרופות: יש תרופות שצריך לפתח אותן מאפס, כלומר לגלות או ליצור כימיקל חדש שיתמודד עם המחלה, וזה תהליך מאוד מאוד ארוך שלוקח הרבה מאוד שנים. לעומת זאת, לעשות הסבה לתרופה שמטפלת במחלה מסוימת, ולגלות שהיא יכולה לטפל בהרכב כזה או אחר שלה גם בקורונה – זה תהליך הרבה יותר קצר".

אפשר לדבר על לוחות זמנים? כמה זמן נצטרך להמתין לחיסון, וכמה זמן עד שיגלו תרופה שיכולה לעבור הסבה?

"לגבי חיסון, נכון יהיה לומר שבשנה הקרובה לא יהיה לנו חיסון. התהליכים האלה לוקחים זמן, ותאריך ריאלי שאפשר לדבר עליו הוא רק בעוד שנה. לעומת זאת, הסבת תרופה זה משהו שיכול להתרחש בתוך חודש. השאלה היא מתי נגלה את הכימיקל שישיג תוצאות חיוביות אל מול הנגיף".

פרופ' ארקין מנהל בשבועות האחרונים מחקר מקיף על מנת לגלות את אותו כימיקל שפועל כנגד הקורונה. בניגוד למחקרים אחרים, ארקין וצוותו לא היו צריכים לחקור את הנגיף מאפס, מכיוון שמחקרם החל על נגיף הסארס המקורי, שמוגדר כבן דודו הקרוב של וירוס הקורונה הנוכחי. "אנחנו נמצאים במחקר הזה כבר 17 שנה, ומרגע שהתפרצה המגפה עשינו את ההסבה לחקור את הנגיף הנוכחי. אנחנו מכירים את הנגיף הזה טוב מאוד, ואנחנו מכירים רכיבים מרכזיים מאוד שקריטיים לתפקוד של הנגיף. לכן אנחנו יודעים על מה אנחנו צריכים לעבוד, ואיזה מרכיב בנגיף אנחנו צריכים לנטרל. מה שאנחנו עושים בשבועות האחרונים זה לקחת את כלל החומרים המאושרים לשימוש בבני אדם ולבדוק אותם אל מול הרכיב הספציפי של הנגיף. עד כה מצאנו שני חומרים שהניבו השפעות טובות, ובעוד כחודש נשלים את הסריקה של כל החומרים, ויהיו לנו תוצאות ראשוניות שנוכל לצאת איתן לציבור".

"לרוב הנגיפים אין תרופה מוצלחת"

הניסוי של ארקין הינו אחד מיני רבים שמתרחשים כעת ברחבי העולם, כולל בישראל, במטרה למצוא תרופה לנגיף. התרופה שעיני מערכות הבריאות העולמיות נשואות לעברה היא תרופה ניסיונית של חברת גיליאד, ושמה רמדסיביר. מדובר בתרופה אנטי-ויראלית, שנמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים. הצפי של החברה לפרסום תוצאות ראשוניות של המחקר הוא בשבועות הקרובים. "הסיפור של רמדסיביר הוא די מעניין בעולם התרופות", אומר פרופ' רן ניר-פז, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדסה. "ההייפ סביב התרופה החל כאשר פורסם מאמר שמתאר שימוש בתרופה במסגרת טיפול חמלה (טיפול בתרופות ניסיוניות הניתן לחולים במצב קשה, א"מ), שנראה היה שיש לה השפעה נגד הנגיף. אחר כך התפרסמו שתי הדלפות ממחקרים שונים שכביכול סותרים האחד את השני. הראשון הגיע משיקאגו, מדיון פנימי שם נאמר שהתרופה משיגה תוצאות טובות, והשני היה תוצאות חלקיות ממחקר בסין, שם נטען שהתרופה בכלל לא עובדת. בסך הכללי מדובר בתרופה מאוד מבטיחה, אבל אנחנו עוד לא יודעים האם היא באמת עובדת".

ניר-פז הוא אחד המומחים הגדולים בארץ בהתמודדות מול נגיף הקורונה. הוא היה בין הנציגים שנשלחו לספינת נסיכת היהלום ביפן, כך שהוא אחד הרופאים הראשונים שהתמודדו אל מול הנגיף. מאז שחזר לארץ הוא עורך שורה של מהלכים בהתמודדות מול הנגיף, ובשבועות האחרונים הוא מעורב יחד עם בית החולים הדסה בשני ניסויים עולמיים למציאת תרופה לנגיף. יחד עם זה, ניר-פז מזהיר מאופוריה, ומסביר את הקושי למצוא תרופה לקורונה. "צריך לזכור שלרוב הנגיפים אין תרופה מוצלחת. הסיבה לכך היא שלרוב הנגיפים יש זמן פעילות קצר יחסית. לקח הרבה מאוד שנים ואינסוף מחקרים כדי למצוא תרופה שתאפשר התמודדות טובה עם האיידס. גם לטיפול בדלקת הכבד לקח הרבה זמן למצוא שילוב של חומרים שמהווים טיפול טוב".

זה נכון גם למקרה של הקורונה? הרי מדובר במחלה שמגיעה מבעלי חיים, ואצל בעלי חיים יש טיפול טוב מאוד.

"העובדה שיש תרופה לקורונה אצל בעלי חיים אכן מהווה נקודת פתיחה חיובית, אבל זה עדיין דורש מחקר רב. צריך לראות שזאת אכן אותה קורונה, צריך להתאים את התרופה מבעלי החיים לבני אדם, בהרבה מובנים זה כמו לפתח תרופה מחדש. מהעבר השני, את התרופה לסארס המקורי הפסיקו לפתח כשהנגיף נעלם, כך שגם אין בידינו את הטיפול לקרוב המשפחה של הקוביד-19, ולכן אנחנו נאלצים להתחיל כמעט מאפס. מה שאנחנו כן יכולים לדעת מאותן תרופות זה שאפשר למצוא תרופה לקורונה".

הביורוקרטיה מתקצרת

אחד הניסויים שפרופ' ניר-פז לוקח בהם חלק הוא של חברת קריופארם, בתרופה סלינקסור. קריופארם היא חברה אמריקאית שהוקמה על ידי מומחים ישראלים, ופועלת לרוב למציאת תרופות למחלת הסרטן. גם סלינקסור, שאושרה ע"י ה-FDA ביולי האחרון, נועדה במקור לטיפול בסרטן הדם מיאלומה נפוצה. "כשאנחנו מחפשים תרופה להתמודדות עם מחלות כלשהן, אנחנו צריכים להבין מהו מנגנון הפעולה של אותן מחלות, ולנסות להתאים תרופה שכבר פועלת על אותו מנגנון. זאת הדרך המהירה ביותר למצוא תרופה למחלה", אומר רן פרנקל, סגן נשיא בכיר ומנהל תפעול ופיתוח ראשי בקריופארם תרפיוטיקס.

"אנחנו הבנו שיש מכנה משותף בין הסרטן שאנחנו פיתחנו תרופה כנגדו, לבין אופי הפעילות של הקוביד-19. סלינקסור למעשה חוסמת את אחד החלבונים בתא האדם. ברגע שחוסמים את אותו חלבון, למעשה מקשים על סרטן המיאלומה להתרחב. מסתבר שאותו חלבון, או אותה קבוצת חלבונים, חיונית מאוד להשתכפלותו של נגיף הקורונה. המשמעות היא שלמרות שמדובר במחלות שונות לחלוטין, עבור שתיהן, כל אחת במינונים הרלוונטיים לה, יכולה התרופה לעבוד. לגבי הסרטן כבר קיבלנו את האישור של ה-FDA ביולי האחרון, וכעת אנחנו בודקים את התרופה אל מול הקורונה ומקווים למצוא תוצאות חיוביות".

את הניסוי הקליני מקיימת החברה מול 40 מוסדות רפואיים וכ-250 חולים ברחבי העולם. ארבעה מתוך המוסדות הללו נמצאים בישראל. הצפי הראשוני לתוצאות של החברה הוא כחודש. "העבודה המרכזית שלנו בשלב הזה היא לסנכרן בין כל המוקדים בהם המחקר מתבצע, ולנתח כמה שיותר מהר את המידע. יש חולים שכבר החלו לקבל את התרופה, אבל ייקח שבועיים לפחות עד שנתחיל לראות תוצאות. בינתיים הצוותים שלנו עובדים על זה בלי הפסקה 24 שעות ביממה".

עד כמה ההתגייסות העולמית הנרחבת מסייעת לקצר תהליכים במציאת תרופה?

"בצורה משמעותית. זה ההבדל בין פיתוח תרופה בימי שגרה לפיתוח תרופה בימי מגפה. יש הרתמות בינלאומית פנומנלית של כולם. אישורים בירוקרטיים שלרוב לוקח שנים לקבל, השגנו תוך שבוע. הסכמי שיתופי פעולה מחקריים עם אוניברסיטאות ומחלקות רפואיות שלרוב לוקח חודשים לחתום, נחתמו מיד. ההערכות לקראת המחקרים הקליניים לוקחות לרוב זמן רב, והפעם פשוט מקצרים תהליכים. זה משהו שאפשר לעשות כשיש מוטיבציה לפתח תרופה כמה שיותר מהר, וכשמספרי המתים ברחבי העולם עולים בקצב מהיר – המוטיבציה הזאת קיימת. כמובן, את כל זה אפשר לעשות רק לגבי תרופות קיימות, שאנחנו מכירים את תופעות הלוואי שלהן, כך שאת מחקרי הבטיחות לא צריך לבצע".

"הבעיה הגדולה של העולם הרפואי בכללותו היתה שהוא הפסיק לחקור את נגיף הסארס המקורי, כי הוא חשב שזה נעלם ולא יחזור", אומר פרופ' ארקין. "השאננות הזו הובילה לעצירת כל תהליכי הפיתוח של התרופות, שסביר להניח שהיו יעילות מאוד אל מול הנגיף הנוכחי בגלל הדמיון הגדול מאוד בין השניים. את המסר הזה ארגוני הבריאות העולמיים הבינו, והחליטו להתגייס בצורה מוחלטת למציאת תרופה לקורונה".