מטפלים בקורונה, לא מזניחים אף חולה אחר

שגרת הקורונה של בי"ח אסותא אשדוד כוללת הפרדה מוחלטת בין חולים בנגיף לחולים אחרים, ובימים האלה הוקם 'מסלול ורוד' מיוחד ליולדות

ניצן קידר - ערוץ 7 , ו' באייר תש"פ

מטפלים בקורונה, לא מזניחים אף חולה אחר-ערוץ 7
אסותא אשדוד
צילום: גלעד קוולרצ'יק

כולנו כבר הספקנו לשכוח כמעט לגמרי את משמעות המילה 'שגרה' כפי שהכרנו אותה לפני ימי הקורונה, אך בבית החולים אסותא אשדוד, כמי שמטפלים בלא מעט מהחולים בנגיף לצד המשך הטיפול בחולים האחרים, כבר פיתחו שגרה רפואית משלהם להתמודדות עם המצב המיוחד.

, מספר כי נעשתה היערכות ייחודית לקליטת החולים בקורונה, באופן שימנע מגע שלהם עם כל מטופל או מבקר אחר בבית החולים. "אנחנו ערוכים לטפל בחולי קורונה בהיבט של מחלקות ייעודיות לנושא. יש לנו שתי מחלקות שמטפלות בחולים - גם בכאלה שמצבם בינוני וקשה - ומחלקה אחת של טיפול נמרץ קורונה. ההיערכות שלנו כוללת מעל למאה מיטות לטיפול בחולי קורונה, מתוכן 33 מיטות של טיפול נמרץ", הוא מתאר בשיחה עם 'בשבע'.

לדבריו, "המחלקות מבודדות לגמרי משאר בית החולים. זה מתחם מבודד, עם מערכות מיזוג נפרדות, ונכנסים לתוכן רק החולים שצריכים להיות בבידוד, וצוות רפואי שכולו ממוגן. בנינו מסלולי גישה נפרדים למחלקות הללו בתוך בית החולים, כולל מעלית נפרדת, ויצרנו תיחום ברור בין מי שיש לו קורונה מוכחת לבין מי שאין לו".

אפשר להניח שגם הליך מיון החולים שיש חשש שלקו בקורונה מתבצע בנפרד.

"בכניסה לבית החולים מודדים לאדם שהגיע ולמלווה שלו חום ומדדים בסיסיים, ויש מקום נפרד שבו מאבחנים אנשים שהגיעו למיון מסיבות שאינן קשורות כלל לקורונה לעומת מי שבא מהסיבה הזו. גם המיון מופרד לגמרי, כדי להבחין בין מי שבאים עם תלונה על תסמינים שקשורים לקורונה, לבין החולים שבאים אלינו בשגרה. לכן, אין חשש לחשיפה לחולי קורונה בהליך המיון. אנחנו דואגים מאוד למבקרים ולצוות שלא ייחשפו בשום אופן לחולי קורונה ויידבקו".

מאירה אלדר, מנהלת שירות וחוויית מטופל באסותא אשדוד, מסבירה כי "דווקא בתקופה הזו אנחנו עמוסים יותר מבדרך כלל. ליחידה שלנו יש משמעות מאוד גדולה, כי אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב מחוץ לקופסה איך להיטיב עם המטופלים, לעזור להם לקבל שירות כאן ועכשיו, מנוטרל מכל מגע, כדי שכולם ירגישו בטוחים וירצו לבוא אלינו לקבל את השירות".

אלדר וצוותה עושים הכול כדי למצוא פתרונות עבור מטופלים שיש להם מקרים יוצאי דופן. "קיבלנו לפני הקורונה פנייה ממכון ההקרנות שלנו, בנוגע למטופל כבן 60, ערירי ועיוור. הוא צריך להגיע לקבל טיפולים אך אין לו בני משפחה שיכולים ללוות אותו, והתחבורה הציבורית גם היא מצומצמת, כך שאין לו איך להגיע. הפכנו עולמות כדי לחבר לו מתנדב - ובתקופה הזו גם למתנדבים יש בעיה להסתכן ולבוא לבית החולים. בסוף חיברנו לו מתנדב, שכל יום מגיע אליו הביתה, אוסף אותו ומלווה אותו לאורך כל הטיפול, ובסיומו מחזיר אותו הביתה. כבר חודש וחצי המתנדב צמוד לאותו אדם. זה מתאפשר מההיכרות שלנו עם השטח. זו רק דוגמה קטנה של מציאת מענה למטופל", היא מספרת.

בתקופה כזו, חוסר הודאות הציבורי מקרין גם על מטופלים?

"בכל בוקר הצוות שלנו יוצא לסיור בוקר, מסתובב במחלקות, לראות אם יש מטופלים שצריכים עזרה, שיש להם שאלות. בגלל הקורונה יש שירותים שצומצמו, ומטופלים לעיתים לא יודעים למי לפנות ואיך לקבל מידע. ביחידת פניות הציבור לא צמצמנו שירות, ואנחנו עונים אפילו מעבר לשעות הרגילות. כשמזהים אתגרים או בעיות, אנחנו שם לתת מענה. הייתה מישהי שאִמה, קשישה בת 95, אושפזה באחת המחלקות, והיא ניסתה להשיג את המחלקה ולא הצליחה. היא פנתה אלינו בפייסבוק ביום שישי בשעות הצהריים ועזרנו לה להגיע למענה. בסוף, מסוג של כמעט תלונה היא כתבה מכתב תודה. אלה דברים שהם יחסית בשגרה, כי יש השתדלות סביב השעון לתת מענה או פתרון, גם מעכשיו לעכשיו".

יש עוד יוזמות שנעשו למען החולים בתקופה הזו?

"נוסף על התפקידים הקבועים, קיבלנו על עצמנו גם לעשות יוזמות לטובת הצוותים והמטופלים. אנחנו מרכזים את נושא התרומות לבית החולים. שמנו לב שהמאושפזים שבאים אלינו למחלקת קורונה מגיעים בלי מברשת שיניים, שמפו, מרכך ודברים בסיסיים. פנינו לכל מיני גורמים והכנו למאושפזים ערכה מאוד יפה. הכשרנו עבור מטופלים מאושפזים שרוצים ליצור קשר עם המשפחה שלהם טאבלטים ייעודיים, הכנסנו אותם לתוך המחלקה והם מנהלים שיח עם בני המשפחה. אנחנו מנסים כל הזמן לראות איך אפשר לתת למטופלים את התחושה שאנחנו שם בשבילם.

"כדי שהמטופלים יהיו מעודכנים אונליין על כל השירותים שפועלים ואלה שאינם פועלים, הצבנו מסכים גדולים שמקרינים מידע למטופלים, הנחיות של משרד הבריאות ועוד. אנחנו מקבלים על המהלך הזה פידבקים מאוד חיוביים. יש לנו גם ליצנים רפואיים, וכמו הצוותים, ציוותנו אותם באופן קבוע למחלקות מסוימות, והם מביאים המון שמחה למטופלים. לצערנו, למחלקת קורונה אסור להם להיכנס. אבל דווקא בתקופה הזו רואים היטב את החיבור שלהם למטופלים, ולא רק לילדים ולנוער, אלא גם למבוגרים ולקשישים. בתקופה הזו שבן משפחה לא יכול לבקר, הקשר שנוצר עם מטופל הוא מאוד משמעותי".

מגינים על היולדות

הבהלה מפני הקורונה בולטת במיוחד בתחום רפואי אחד - היריון ולידה. נשים רבות בהיריון, שמודעות היטב לנזקי הקורונה, חוששות מאוד להגיע לבתי החולים ולהידבק בנגיף במהלך השהות שם. פרופ' מוטי פנסקי, מנהל מערך נשים ומיילדות בבית החולים אסותא אשדוד, מסביר שבמחלקתו אין אפשרות ריאלית לצמצום פעילות. "אנחנו מתמודדים עם שני אתגרים: האחד הוא לשמור עד כמה שאפשר על הבטיחות של היולדות והיילודים, והשני, במקביל, הוא לשמור כמה שיותר על בריאות הצוות. היו לנו כבר כמה מקרים של צוותים שנאלצו להיכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה או חשד לחשיפה, וזה פוגע קשה מאוד בתפקוד של המחלקה כולה, כי כפי שידוע, כמות התקנים תמיד בחסר. כל רופא או אחות שאנחנו מאבדים לשבועיים, מבחינתנו זו בעיה גדולה".

לדבריו, השלב הראשון היה כמובן לחלק את הצוות לצוותים קבועים. "כדי לעמוד בדרישות ובהקטנה של חשיפת הצוות לקורונה, עברנו לעבוד במשמרות, וכל המערך חולק לשלוש קבוצות. הצוותים עובדים במשמרות של 12 שעות ומתחלפים, ובצורה כזו אנחנו נחשפים רק לחברי הצוות שלנו. כך, אם יש בעיה וצוות מושבת, הוא לא חושף צוותים אחרים. יש כמובן מגע בשעות החלפת המשמרת, אבל זה נעשה מרחוק ועל פי כל הכללים, ולעיתים אפילו במפגש 'זום' כדי שהצוותים הרפואיים השונים לא יצטרכו להיפגש יותר מדי זה עם זה".

ומה לגבי היולדות עצמן? כיצד שומרים עליהן מפני הדבקה?

"ברמת היולדות יש לוגיסטיקה מורכבת. הגבלנו את מספר המלווים שיכולים להיות עם היולדת - גם בתוך חדר הלידה. כיום מותרת כניסת מלווה אחד, בעוד שבעבר לא הגבלנו כלל וזה היה תלוי הרצון היולדת. המלווה הזה גם לא יכול להתחלף, והוא מלווה את האישה מתחילת הלידה ועד סופה, ובשאיפה גם אחר כך, במחלקת היולדות. מתנהל רישום ומעקב אחר המלווים כדי להקפיד על כך. צעד נוסף שנקטנו לשם הזהירות והקטנת המגע הוא שנכון להיום, נשים שיולדות נמצאות עם היילודים שלהן באותו חדר, בעוד שלפני הקורונה האם הייתה יכולה לבחור כמובן אם התינוק יהיה איתה או בתינוקייה. בצורה הזו האימהות לא נחשפות ליולדות ומלווים אחרים שנמצאים במחלקות. האחיות של מחלקת יילודים מטפלות ביילודים בתוך חדרי האימהות".

לצד כל זאת, מאפשרת המחלקה גם שחרור מוקדם של היולדת והתינוק או התינוקת. "נוהל נוסף שקבענו במטרה לצמצם את השהות של היולדות לאחר הלידה בבית החולים למינימום הוא שאנחנו מאפשרים להשתחרר מוקדם יותר מבית החולים - בלידה רגילה אחרי 36 שעות ובלידה קיסרית אחרי 48 שעות, וזאת כמובן בתנאי שמצב היילוד תקין והוא מקבל את כל האישורים של מחלקת יילודים", מסביר פרופ' פנסקי.

המסלול הורוד ליולדות
צילום: גלעד קוולרצ'יק

המסלול הוורוד - לשקט נפשי

יוזמה מיוחדת של בית החולים הוא 'המסלול הוורוד'. "מדובר במסלול מיוחד ובלעדי ליולדות, שמביא את היולדת ישירות למיון, בלי חשיפה כלל לאנשים אחרים", אומר פרופ' פנסקי. אלדר מציינת כי "המסלול הוורוד הוא מסלול ישיר מהכניסה לבית החולים אל חדר הלידה, והוא מבודד מהכניסה הראשית של בית החולים. יצרנו כניסה נפרדת לגמרי, במטרה לנטרל את המגע של היולדת והמשפחה שלה משאר המטופלים בבית החולים. אנחנו מכניסים את היולדות דרך השער הדרומי, בכניסה קצרה יותר, לחניון מיוחד שנשמר עבור היולדות בקומה מינוס 1. הולכים שם כמה מטרים ומיד מגיעים למעליות שמובילות לחדר הלידה. זו הדרך הכי מהירה ובטוחה שיש".

אילו תגובות קיבלתם לפתיחת המסלול המיוחד הזה?

"אנחנו מקבלים תגובות מאוד טובות. 'איזה רעיון מדהים', 'כמה טוב שחשבתם עלינו במיוחד בתקופה הזאת'. נשים מאוד פחדו להגיע ללדת בגלל הקורונה, אחת השאלות המרכזיות שקיבלנו שוב ושוב היא 'האם בטוח ללדת אצלכם?' נשים שואלות אם הן עלולות לפגוש מטופלים אחרים, אם הן עוברות במקום שיש סיכוי שעברו בו קודם חשודים בקורונה או חולים בנגיף, אם חדרי הלידה מבודדים, אם חדרי המיון של היולדות סמוכים למיון הכללי. זה מרגיע אותן לגמרי".

ד"ר ברנבוים מוסיף: "ראינו עלייה בכמות הלידות, כי חלק מהטיפול הוא מתן השקט הנפשי ליולדות. כבית חולים, לא הכול זה מספרים ונתונים, אלא חלק חשוב מהעניין הוא איך אנשים חשים ואיך אנחנו מעניקים להם תחושת ביטחון. זה חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלנו".

פרופ' פנסקי מספר כי הוא מקבל לא מעט פניות מדי יום מנשים בהיריון ששואלות כיצד לנהוג בתקופת הקורונה, והמסלול הוורוד מרגיע חששות רבים. "יש בהחלט חשש, אנחנו מקבלים הרבה מאוד שאלות, יש הרבה נשים שמתלבטות אם לבוא או לא לבוא. אנחנו אומרים לכולן - וזה מסר מאוד חשוב - כל מי שחושבת שיש לה בעיה ובעיתות שגרה הייתה מגיעה לייעוץ, שתגיע. כל המסלולים מוגנים - גם האישה מוגנת, גם המלווה מוגן, וכמובן הצוות הרפואי. הסיכוי להדבקה בתוך בית החולים הוא מאוד קטן. עד היום לא הייתה שום הדבקה של יולדת שלנו, בתוך בית החולים ואני יודע שזה נכון גם לבתי חולים אחרים. אין סיבה לאחר ללידה או לא להגיע בגלל המחשבה הזו.

"המחלה הזו תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה. זה שאנחנו כביכול מנסים לחזור לשגרה, זה לא אומר שהווירוס איננו. הוא קיים, אך שיעור ההדבקה שלו נמוך, כי אנשים מקפידים יותר. אבל אם נחזור לשגרה מלאה ולא נעמוד בכל הכללים, אנחנו נקבל גל חדש של נדבקים ובלאגן שלם איתו", מוסיף פרופ' פנסקי.

לא להסס, לבוא לקבל טיפול

מנכ"ל בית החולים, ד"ר ארז ברנבוים, מודאג בימים אלה מסוגיה שנגזרת אומנם מהשפעת תוצאות הקורונה, אך לא קשורה לחולים בנגיף. "הסוגיה המרכזית שמטרידה אותי כרגע היא לא חולי הקורונה, כי בנינו להם מסלול מאוד מסודר. אני בעיקר מוטרד מהחולים ה'רגילים' שלנו, שמהססים להגיע לבית החולים בגלל שיש היסטריה עצומה, שאני יכול להבין אותה. אנחנו מזהים שיש המון חולים שמעדיפים שלא להגיע לבית החולים בימי הקורונה. אנחנו פוגשים חולים במיון ועולה החשש שרבים מהם היו צריכים להגיע בשלב מוקדם יותר, הם מגיעים במצב פחות טוב משהיו יכולים להגיע, ואני קורא להם: אל תוותרו, תגיעו לקבל טיפול. אנחנו אומנם מטפלים בקורונה, אבל לא מזניחים אף חולה אחר. כולם זוכים לתשומת הלב המרבית ולטיפול הטוב ביותר".

יש גם שירותים רפואיים שלא פועלים, בשל הוראות משרד הבריאות.

"אכן, יש עצירה בחלק גדול מהפעילויות המשמעותיות ביותר, כמו גילוי סרטן מוקדם וכדומה, בעיקר בגלל הוראות של משרד הבריאות. אנחנו מאוד רוצים שהחולים יחזרו לקבל את הטיפול בזמן, במיוחד לאור העובדה שאנחנו מזהים מגמה של עומסים ברגע שישחררו את האפשרות לצאת מהבתים כרגיל. אנחנו ערוכים היטב הן לקורונה והן לחולים הרגילים, ומחכים שמשרד הבריאות ייתן הנחיה שאפשר לחזור לפעילות רפואית שגרתית. מובן שזה ייעשה תחת אמצעי המיגון, כי גם אנחנו כצוות רפואי וגם האזרחים נזדקק למסכות עוד הרבה זמן.

"חשוב לומר שפעילויות חיוניות כמו טיפולי דיאליזה, טיפולים כימותרפיים ושירותי הדמיה נמשכים כסדרם, וכל הצוותים המשיכו לפעול בעניין הזה. כמובן, גם במספר ההפניות לטיפולים אלה יש ירידה, שנובעת מהירידה ברפואה בקהילה. החשש שלנו הוא שהדברים לא מבוררים באופן הנכון בתקופה הזו, ולאחריה נידרש לטיפול ביתר שאת באותם חולים".

במבט קדימה הוא מקווה שההשקעה במערכת הבריאות בימי הקורונה, לא תפגע בבתי החולים בהמשך. "משרד הבריאות השקיע בתקופה הזו השקעה משמעותית, אבל היא נגעה בעיקר לדבר אחד - לקורונה. אנחנו כבר שנים משוועים להשקעה בתחומים רבים ובתשתיות. אנחנו חוששים שמיד אחר כך יאמרו לנו: 'השקענו בכם הרבה', ובסוף נישאר עם תשתיות מכוונות קורונה באותן מחלקות, ולא כאלו המותאמות לחולים אחרים. זה מאוד מטריד אותנו. ברור לי המצב הכלכלי בארץ, אבל אם זה יהיה המצב, נישאר מאחור כמו שהיינו בשנים האחרונות, ואנחנו חוששים לחזור לאותה נקודה בעייתית שהיינו בה בעבר. האתגר כאן הוא של משרד הבריאות, איך הוא ממשיך להשקיע במערכת - ולא מדובר במותרות, אלא בצורך קיומי של ממש", הוא מסכם.