סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאירצילום: אייל בן יעיש

הנה כמה מספרים שכדאי להצטייד בהם, כי יום העצמאות מאחורינו, ועוד מעט השיח השגרתי חוזר. לכן כדאי להיערך מראש, אפילו לשנן. בכל פעם ש"סערה" חדשה תפרוץ כאן, בכל דיון סוער נגד אחד המגזרים בחברה, בכל פעם שיגידו לנו שוב שהכול פה קורס ומתפרק – חיזרו אל העובדות הפשוטות האלה, כדי לא להתבלבל.

ובכן, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף נפשות. היום חיים בה 9.1 מיליון. מקום המדינה הגיעו לישראל 3.3 מיליון עולים, אנשים שעקרו ממולדתם כדי להצטרף לסיפור המשותף שלנו. בישראל חיים כיום 45% מהיהודים בעולם. ישראל היא נס דמוגרפי, בהשוואה לאירופה ולארצות הברית: כמעט מיליון ילדים בני 0-4 חיים בה, וזאת בגלל שיעור הילודה הגבוה בכל המגזרים. ישראל התגברה השנה על משבר פוליטי חמור (יש ממשלת אחדות אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות) ועל משבר בריאותי עולמי חסר תקדים (היא נמצאת כיום בראש טבלת המדינות שמתגברות על הקורונה).

המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע השבוע כי רוב מוחלט של הציבור, 90%, מרגיש חלק מהמדינה. בציבור היהודי מדובר על 92.5% אבל גם בציבור הערבי – 77% חשים כך (בשנה שעברה – רק 42% מהערבים). אלה התוצאות הגבוהות ביותר בעשור האחרון. זכרו זאת בכל סיקור של המגזר הערבי והפוליטיקאים הערבים בשנה הקרובה. אולי צריך להקרין על המסך את הנתון הזה, תוך כדי דיון.

גם בציבור היהודי, בכל הקבוצות שעל הרצף החרדי-חילוני חלה עלייה בתחושת השייכות. בקרב החרדים חלה עלייה עצומה – מ-68.5% לפני שנה ל-93.5% (יותר מהממוצע!) כיום. אל דאגה, 6.5% האחוזים שנותרו ימשיכו לספק אינספור אייטמים עסיסיים. רוב הציבור סבור כי שיעור ההצלחות של ישראל עולה על שיעור הכישלונות – 63%. רק 8% סבורים שלישראל יש יותר כישלונות מהצלחות. זכרו גם את זה כשהעיסוק בכישלונות ייראה לכם לעיתים כחזות הכול.

פעם שאלו את הרב אביגדור נבנצל, רב העיר העתיקה, למה יציאת מצרים מוזכרת כל כך הרבה לאורך סדר יומנו – מזכירים את האירוע הזה בקידוש, בפרשיות התפילין, במזוזה, בסידור. הוא אמר שהמציאות כל הזמן משכיחה את יציאת מצרים, אז צריך לחרוט אותה על לוח ליבנו. להבדיל, אולי כך צריך לעשות עם הנתונים הסטטיסטיים הפשוטים והאופטימיים האלה, עם פתיחת שנתנו ה-73 כאן.