מעונות הם לא עסקים, וילדים הם לא לקוחות

מתווה החזרה לפעוטונים ולמעונות היום מתחשב בהורים, בצוותים ובשאר המשק. אבל מה עם קולם של הילדים? אסור לשפוך את התינוק עם המים

רווית רביב , ט' באייר תש"פ

מעונות הם לא עסקים, וילדים הם לא לקוחות-ערוץ 7
רווית רביב
צילום: מכון אדלר

אין ספק שהקורונה מוציאה מאיתנו צדדים יצירתיים. היא מאלצת אותנו לחשוב מחוץ לקופסא ולהמציא את עצמנו מחדש על מנת להמשיך ולשרוד כלכלית עד כמה שאפשר.

רק חבל שבתוך כל המשבר הזה, שכחנו דבר אחד: את הילדים. ילדי הגיל הרך הם לא עוד ״עסק״ שאני צריכה לעשות לו התאמה למציאות העכשווית.

מתווה החזרה לפעוטונים ולמעונות היום, כפי שהוחלט והוצג לציבור, מתחשב בהורים, בצוותים ובהתנעת המשק כולו. ובתוך כל אלה, נבלע קולם של הילדים וחשוב להשמיע אותו, על מנת להיזהר ולא ״לשפוך את המים עם התינוק״.

ילדים רכים עובדים כל הזמן, והם יודעים לעשות את העבודה שלהם מצויין. הם עסוקים בלגדול ולהתפתח. אנחנו, מאידך, צריכים לא להפריע להם ולספק להם את כל התנאים התקינים והנכונים להתפתחותם. והנה התנאים:

זמן

ילדים עד גיל שנתיים-שלוש נמצאים בשיא התפתחותם הקוגניטיבית והמוטורית. כל חודש בגיל הזה הוא עולם ומלואו יקר מפז שלא יחזור. ולכן בגילאים האלה כל כך חשוב לתת את המרחב הלימודי וההתפתחותי המותאם.

ביטחון

בגילאים האלה חשוב מאד הרצף. זהו גיל של חרדת נטישה ולרוב לפעוטות לוקח זמן לקבע מערכת יחסים תקינה, שמבוססת על אמון וביטחון, עם איש צוות. אחד הכלים המשמעותיים להצלחת התהליך הוא שמירה על הרצף, ההתמדה ולדאוג לאנשי צוות קבועים.

שפה

זהו גיל של רכישת השפה והיא מתבצעת בשני אופנים: שמיעתי וחזותי. הילדים שומעים אותנו, שומעים את הסובבים אותם, ולאט לאט רוכשים את השפה. אבל הם גם מסתכלים עלינו, איך אנחנו הוגים את המילים, איך אנחנו מקשרים מילה למימיקה של הפנים, מתי אנחנו בוחרים להדגיש מילים מסויימות ומתי לא. כל אלה יחד מהווים קרקע פוריה ותקינה לרכישת השפה.

מוטוריקה

בגילאים האלה הילדים מפתחים את גופם. הם זוחלים, מתחילים ללכת, נוגעים, מכניסים לפה, רצים, מטפסים, קופצים, הולכים, מציירים, מדביקים, גוזרים, בונים, מרכיבים. אמרנו כבר: עובדים. ילדים הם יצורים עסוקים מאד.

תקשורת

ילדים, כמה מפתיע, הם יצורים חברתיים, שזקוקים לתחושת שייכות ולתקשורת בינאישית עם אנשים וקבוצת הגיל שלהם. כך הם לומדים את העולם. צוות חינוכי שמתקשר כל הזמן עם הפעוט: בארוחות, בהחלפות, בהשכבות, במשחק חברתי, חשוב והכרחי לצורך התפתחותו התקינה.

פניות ותיווך

ילדים חייבים שנהיה פנויים אליהם, רגשית, נפשית ופיזית. הם צריכים צוות שיודע להכיל ומסוגל לתווך מצבים ואירועים שמתרחשים במהלך היום. הם צריכים צוות שפנוי ללמד ולהדריך אותם. הם צריכים צוות זמין ונכון.

עכשיו בואו נבדוק את הנחיות המתווה. כל ילד יבלה בגן חצי שבוע. פעוט שיגיע לגן לסירוגין ולא באופן רציף, יחווה בכל פעם מחדש את קשיי הקליטה וההסתגלות. הוא לא יחוש בטוח, יתקשה לפתח מערכת יחסים טובה וקבועה עם הצוות ויחווה קשיים בהסתגלות לגן. כל אלה יקשו עליו להתפנות ולעשות את העבודה שלו כמו שצריך: להתפתח.

מיגון ומסיכה: איך הילדים אמורים לפתח את השפה, כשהצוות חינוכי מתנהל מולם עם מסיכות ומיגון פנים? המילים והמשפטים נשמעים עמומים ולא ברורים, הפה מוסתר, כך שהפעוט לא יכול לראות אם אנחנו מחייכים, רציניים, צוחקים, הוא גם לא יכול לראות את ההגיה של המילים שאנחנו אומרים.

שמירת הגיינה: הגיינה היא חשובה כל הזמן, ולא רק בימי קורונה, אלא שכאן, הרחיקו מעט... לשטוף את המשחקים לאחר כל מגע, לדאוג שילדים לא יכניסו לפה, לדאוג שישטפו ידיים לעיתים קרובות, לנקות את המתקנים לאחר כל טיפוס ו/או מגע, לדאוג שלא יתקרבו ולא יגעו אחד בשני, כל אלה ועוד, הן דרישות לא ריאליות ולא ישימות במקום בו נמצאים פעוטות וילדים צעירים. כל התקנות הללו, מובילות במהירות לסעיף הבא:

פניות

אם הצוות יהיה עסוק כל היום בחיטוי וניקוי מתקנים, מי מהם באמת יהיה פנוי רגשית ופיזית להכלה, ללמידה ולתיווך הנכון של הילדים?

תקשורת

צוות מוטרד, שדואג שלא להידבק, שעסוק בחיטוי וניקוי כל היום, לא יהיה פנוי באמת לתקשר עם הילדים בשגרת היומיום. החשש הגדול שהצוות יעשה את המוטל עליו, ויעבוד טוב עם הפעוטות, אבל רוב תשומת ליבו תתמקד בצד הפיזי. עם כל טרדות היומיום ואמצעי המיגון על הפנים, יהיה קשה מאד לנהל שיחה עם הקטנטנים בזמן הארוחה, ההשכבה, ההחלפות. דבר שהוא חשוב לעין ערוך.

אז עכשיו תגידו: טוב, זה מצב זמני. זה יגמר. זה לא אמור להישאר לנצח. חייבים להתניע את המשק. הכל נכון. אבל כאן נכנס הסעיף הראשון לפני כולם: הזמן. כל יום שעובר לא חוזר, וכל חודש הוא עולם ומלואו של התפתחות ולמידה אצל פעוטות וילדים רכים.
אז אולי ננצח את הקורונה וניצלח את המשבר הכלכלי, אבל בדרך הילדים שלנו עלולים לשלם את המחיר.

רווית רביב היא מומחית בגיל הרך ומדריכת הורים במכון אדלר

--

ביום רביעי הקרוב (6.5) בשעה 17:30 ייערך כנס "יחסנו לאן?" של מכון אדלר, אשר ייתן מענה לנושאים שחשובים לכולנו: משפחה, זוגיות, חינוך ועבודה. מדובר בכנס דיגיטל הגדול ביותר שהתקיים בנושאים אלו.