הקריירה המוזיקלית של שולם למר נסקה בשנה האחרונה לשיאים חדשים. הוא יצא לסיבוב הופעות באצטדיונים ובאולמות ענק והופיע ב"פנוויי פארק" בבוסטון, "סיטי פילד" בניו יורק וב"ויוינט סמארט הום ארינה" בסולט לייק סיטי.

עבור שולם – שם הבמה שלו - כמו לזמרים היהודים הפופולריים מתיסיהו ודרייק - אלה היו הישגים משמעותיים, גם אם הקהל הגיע כדי לצפות בקבוצות ה"רד סוקס", ה"מטס" וה"יוטה ג'ז" ולא בו.

סיבוב ההופעות של שולם הוא תוצאה של הישג ייחודי: הוא הזמר הראשון שגדל כחסיד והוחתם על ידי חברת תקליטים גדולה, "דקה גולד", שהיא חלק מ"יוניברסל מיוזיק גרופ". (מתיסיהו, שבעבר עיטרו את פניו זקן ופאות, גדל במסגרת התנועה ליהדות מתחדשת, הפך לחרדי ואחר כך יצא בשאלה).

בסוף 2019 הוציאה "דקה גולד" את האלבום הראשון של שולם,The Perfect Dream. זהו אוסף שירים יהודים מסורתיים, לצד שירים חילוניים, מ"ירושלים של זהב" ועד ל-You'll Never Walk Alone של רוג'רס והמרסטין וללהיט של ויטני יוסטון ומריה קארי When You Believe (מפסקול הסרט "נסיך מצרים". בגרסה העברית של הסרט השיר נקרא "אם נאמין").

שולם שר בטנור עשיר ומלא תשוקה המסגיר את שורשיו בקהילת בעלז החרדית ואת עברו כחזן, תפקיד שהוא עדיין ממלא בימים הנוראים בבית הכנסת האורתודוקסי המודרני "אהבת תורה" באנגלווד, ניו ג'רזי. לאורך השנה הוא גם משמש חזן אורח בבתי כנסת אחרים.

שולם גדל בברוקלין, הצעיר מבין שמונה ילדים בבית שבו תמיד היה מוקף במוזיקה, אך לא בזמרים - שני הוריו אינם מיטיבים לשיר. אך שולם ואחיו ינקי - חזן מוערך בבית הכנסת האורתודוקסי "לינקולן סקוור" במנהטן - ירשו בכל זאת את גן השירה. "אבא שלי צוחק שכל הכישרון מגיע ממנו ושהוא נתן את כולו בלי להשאיר לעצמו כלום", אמר שולם.

שולם זכה להכרה מקומית מסוימת בזכות כישורי החזנות שלו והופעותיו מול קבוצות יהודיות, אבל היה זה סרטון ביוטיוב שמשך את תשומת לבו של גראהם פרקר, נשיא "דקה רקורס".

הנה חלקים מראיונות שערכנו עם פרקר ושולם במגוון של נושאים, ממשמעותה של הצלחה ועד לאנטישמיות.

JTA: איך התחלת לשיר?

שולם: תמיד נהניתי מהמוזיקה ששמעו בבית שלי. אבא שלי שמע הרבה חזנות. אחותי ז"ל, שנפטרה כשהייתה רק בת 23, עודדה אותי לשיר וללמוד שירים חדשים. בחתונה של אחי היא גררה אותי לבמה. באותו רגע הייתי במקום טוב. הייתי ילד ביישן וזה היה סוג של התעוררות.

לאחי ינקי ולי יש יום הולדת באותו יום, ושכנענו את אבא שלי לקנות לנו מערכת תופים שהתחלקנו בה, ובהמשך גם גיטרה, שלימדתי את עצמי לנגן בה. כשנסעתי ללימודים בישראל יצרתי מהר מאוד קשרים שם [בתעשיית המוזיקה] ושרתי קולות רקע בהקלטות. כשחזרתי לארצות הברית הצטרפתי למקהלת שירה [חרדית, בברוקלין]. שרתי שם כמה סולואים ומהר מאוד הגיעו אלי בקשות לעשות עוד דברים. הוצאתי אלבום בשנת 2015 [שם האלבום הוא "שולם"] והתחלתי לגבש קהילת מעריצים, לא רק בעולם היהודי החילוני, אלא גם בקרב נוצרים.

איך גילית את שולם ומה הייתה התגובה הראשונית שלך?

פרקר: גיליתי את שולם ביוטיוב, במיוחד בסרטון עם השיר "חד גדיא" שהוא העלה כמה שנים קודם לכן. הבנתי מיד ששולם חרדי חסידי, אבל לא ידעתי לאיזו חצר הוא שייך. השילוב של הקול המדהים שלו, האישיות שלו והיותו אדם מאמין הפכו אותו לאדם שרציתי מאוד להכיר.

אתה יהודי. הייתה לכך השפעה על תהליך החשיבה שלך?

פרקר: כן, אני יהודי, והיהדות שלי חשובה לי מאוד. מבחינה מקצועית, היהדות שלי לא השפיעה עליי בהחלטה לגבי שולם, אם כי היא עזרה לי כי ידעתי לא מעט על דתיות, מסורות, עשה ואל תעשה. גדלתי כיהודי, התחתנתי עם גבר יהודי שגדל במסגרת דתית מאוד ואנחנו מגדלים את שני ילדינו כיהודים. הבית שלנו כשר לגמרי ואנחנו שומרים שבתות וחוגגים חגים באופן שמתאים לנו כאנשים וכמשפחה,

מה ההגדרה שלך להצלחה בפרויקט הזה?

פרקר: ההחלטה להחתים את שולם הייתה נועזת למדי. המטרה שלי היא לראות אם שולם, באמצעות הקול שלו, המוזיקה שלו והמסר שלו על אמונה, יכול להגיע מעבר לקהילה היהודית ושקהלים מכל הדתות והמסורות יוכלו להתחבר אליו.

שולם, מה ההגדרה שלך להצלחה עבור עצמך?

שולם: קודם כל, הצלחה היא היכולת לפרנס את המשפחה שלי. [שולם עבד עד לאחרונה במשרה חלקית כמנהל שיווק בסטארט אפ טכנולוגי.] אבל הצלחה היא גם היכולת להתחבר לכמה שיותר אנשים ולעורר בהם השראה. מוזיקה היא שפה בינלאומית, דרך לפתוח דיאלוג, לשלוח מסר של אחדות, חיוביות ותקווה. אני רוצה להפיץ מסר של אהבה בין בני האדם באמצעות המוזיקה.

כמובן - אבל מה לגבי השאיפות האישיות שלך בתעשיית המוזיקה?

שולם: אני לא חולם להיות מפורסם. אני לא רוצה להיות משהו ספציפי. הזדמנות אחת מובילה לאחרת, ואני מרוצה מכל מה שמגיע איתן.

האם ההזדמנויות האלה מוגבלות כיוון שאתה חרדי?

שולם: יהיו מגבלות ואתגרים. אני לא אופיע בשבת, כמובן, אבל יהיו גם סוגיות שאינן בהכרח בשחור ולבן. אני אתייעץ עם הרב שלי בהתאם לסיטואציה. בחוזה שלי כתוב שאני יכול לסרב לכל מה שלא מתאים לי מבחינה דתית. אני לא אשיר דואט עם אישה, לדוגמה. רצו שאני אשיר עם אישה בשיר הנושא של הסרט "המשחק של קזון" [העוסק בתוכניתו של נשיא הפיליפינים מנואל קזון לספק מקלט ליהודים גרמנים ואוסטרים במלחמת העולם השנייה. טרם יצא לאקרנים]. סירבתי ונתנו לי לשיר לבד.

נמאס לך לפעמים שנועצים בך מבטים במרחב הציבורי? זה קשה יותר כשאתה דמות מוכרת?

שולם: זה משהו שקרה מאז ומתמיד, גם כשהייתי ילד קטן. אבל זה תלוי גם במקום שבו אני נמצא. אם אני באזור ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט, כבר מכירים חרדים. במקומות אחרים נועצים בי מבטים ושואלים אותי איך הפאות שלי כל כך מסולסלות.

מה שיותר גרוע הוא האנשים באינטרנט שמסתתרים מאחורי מסך. התחלתי לקבל הרבה הודעות שנאה אנטישמיות. בהתחלה חשבתי שאלה רק מילים, אבל אז היו אירועי הירי בג'רזי סיטי ובמונסי. זה הפך למציאות וזה מפחיד. אני יודע שזה רק אנשים בודדים, אבל לא צריך הרבה אנשים כדי שיקרה משהו. יש לנו סידורי אבטחה. אני יודע שאנשים רבים, חברים ועמיתים, משיגים כלי נשק. זו האווירה עכשיו.

איך הפאות שלך כל כך מסולסלות?

שולם: אני שם מוס ומלפף אותן סביב האצבעות שלי.

האלבום של שולם, The Perfect Dream
האלבום של שולם, The Perfect Dreamדקה גולד