"אני לא אצביע", הצהיר הערבי בעודו לוגם מהקפה השחור בבית הקפה אודינס, "הפוליטיקאים נזכרים בנו רק בזמן בחירות". בתיאור זה נפתחת כתבה של אתר usatoday העוסקת בתחושותיהם של המצביעים במגזר הערבי. בכתבה מצוין כי עיקר טענותיהם של הערבים אזרחי המדינה מופנות כלפי חברי הכנסת הערביים, המנצלים, לדעתם, את כוחם לקידום מטרות אישיות ולא כדי להתאחד ולפעול למען מטרות נכונות.
סאלח טאווי, מורה מטייבה, אומר כי על המנהיגים הערביים להתמקד בסלילת כבישים, בתיקון מערכת הביוב ובהתקנת גני שעשועים עבור הילדים.
בכך תומך גם קרוב משפחתו עומר טאווי. טאווי אומר כי יצביע "הצבעה יהודית" משום שלדעתו המחוקק הערבי מתעלם מבוחריו ועסוק בריצה לבחירות לתועלתו האישית.
הפולמוס בקרב ערביי ישראל בעניין החרמת הבחירות ניכר בעיתונות הערבית. תנועת "בני הכפר" והנהגת "הפלג הצפוני" של התנועה האסלאמית קוראות להחרים את ההצבעה, וזאת משום שלטענתם אין הם חשים שייכות למדינה ולמוסדותיה. לעומתם חברי הכנסת הערבים עצמם בעלי טורים רבים ואנשי "הפלג הדרומי" של התנועה האסלאמית קוראים לציבור הערבי לצאת לקלפיות ולהשפיע על תוצאות הבחירות. הרש"פ תומכת בהשתתפותם של ערביי ישראל בבחירות כדי לסייע למצנע ול"מחנה השלום". את הפולמוס, כפי שמשתקף מפרסומים שונים, מביא מכון ממר"י.
מזכ"ל תנועת "בני הכפר" מחמד אסעד כנעאנה פרסם מאמר בשבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב" וקבע בו כי "חברי הכנסת הערבים בכנסת הישראלית היו נתונים להסתה, לתוקפנות ולהשפלה ונזקקו תמיד להגנת הציבור... הערבים הבינו כי המשחק הפרלמנטרי אינו אלא בדיחה של פעם בארבע שנים שאת המחיר עליה משלמים בכל יום. המפלגות הערביות הן אלו שאחראיות למציאות הזו משום שהן מוכרות לציבור אשליות על שוויון, אזרחות מלאה, דמוקרטיה, השתתפות פוליטית, ושאר סיסמאות שלא התממשו מעולם ושלא יתממשו לעולם במסדרונות הפרלמנט היהודי וב'מדינת היהודים הדמוקרטית'".
השיח' ראיד צלאח, ראש "הפלג הצפוני" של התנועה האסלאמית, אמר: "אנו לא נשתתף בשום אופן בבחירות הישראליות מפני שאיננו חושבים כי זהו אמצעי להשגת דרישותינו וזכויותינו". במאמר שכתב צלאח בטורו הקבוע בביטאון התנועה "צות אל-חק ואל-חוריה", הוא מסביר: "מן היום הראשון שנכנס חבר כנסת ערבי לכנסת ועד עתה אפשר להסיק מסקנה בסיסית אחת והיא שהכנסת היא בימת מחאה ותו לא. הכנסת היא מוסד עליון של מדינה המגדירה את עצמה כמדינת העם היהודי, ולפיכך היא מוציאה מכלל חשבון את קיומנו. הכנסת היא המוסד העליון של המפעל הציוני, שאינו מכיר בנו לא כמיעוט לאומי ולא כאזרחים שווי זכויות. לכן הכנסת לא הייתה אף פעם מוסד עליון עבורנו, המיעוט הערבי הפלשתיני שבתוך [ישראל]..."
העורך הראשי של השבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב", זוהיר אנדראוס, אומר, "ממשלות ישראל לדורותיהן הניפו כרטיס אדום לעבר בני המיעוט הלאומי הערבי פלשתיני, שהם חמישית מתושבי הארץ, שנגזר עליהם לחיות במדינה העברית, בעוד הם בעלי הארץ המקוריים... אני אומר בגאווה רבה: 'זוהי מולדתי. זו אינה מדינתי...'" הוא ממשיך וכותב, "עלינו להגיב כקולקטיב פלשתיני. הפתרון היחיד שעשוי לזעזע את המדינה העברית, את מנהיגיה ואת מוסדותיה לסוגיהם השונים ואשר יוכיח לעולם הנאור כי מדיניות ישראל גזענית, טמון בהחרמת הבחירות לכנסת.
"מדוע איננו חושבים להקים פרלמנט ערבי בתוך המדינה העברית שייצג את שאיפותינו ואת רצונותינו ושיביע את כאבינו ואת תקוותינו? מדוע איננו חושבים להסלים את המחאה נגד המדינה העברית ולהעביר אותה בכוחות עצמנו אל הזירה הבינלאומית? אנו, בעלי האדמה המקוריים, צריכים להקים תנועת מחאה עממית בשטחי 48 שתקרא בפומבי להחרים את הבחירות בפרלמנט הישראלי מבלי ללכת סחור סחור..."
במאמר שכותרתו "הבחירות לכנסת? לא תודה" כותב עלי זבידאת, חבר ב"תנועה העממית להחרמת הבחירות לכנסת": "הכנסת אינה שלנו והיא לעולם לא תהיה שלנו. להפך, הכנסת היא היריב המושבע ביותר של הציבור שלנו. לפיכך יש להחרים את הבחירות האלה. בואו נצעק פה אחד: 'הכנסת אינה הפרלמנט שלנו'. בואו נחרים את הבחירות הבאות."
ראש ועדת המעקב העליונה שוקי חט'יב קרא באיגרת לציבור הערבי להצביע: "אנו חייבים להשמיע באופן ברור את קולנו בבחירות האלו בעניין כל הסוגיות הגורליות העומדות על הפרק ובייחוד בעניין הסוגיות הנוגעות לעתידנו ולעתיד שני העמים. [הדבר צריך להיעשות] באמצעות השתתפות פעילה בבחירות הבאות במטרה להביא מספר גדול ביותר של חברי כנסת אשר יפעלו בגלוי ובאופן שיטתי לטובת הבעיות הלאומיות והאזרחיות שלנו וכן במטרה לבלום את ההצבעה למפלגות הציוניות המתנכרות לזכויותינו הלאומיות והאזרחיות והמתנגדות לשלום צודק על בסיס הקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים".
סאלח טאווי, מורה מטייבה, אומר כי על המנהיגים הערביים להתמקד בסלילת כבישים, בתיקון מערכת הביוב ובהתקנת גני שעשועים עבור הילדים.
בכך תומך גם קרוב משפחתו עומר טאווי. טאווי אומר כי יצביע "הצבעה יהודית" משום שלדעתו המחוקק הערבי מתעלם מבוחריו ועסוק בריצה לבחירות לתועלתו האישית.
הפולמוס בקרב ערביי ישראל בעניין החרמת הבחירות ניכר בעיתונות הערבית. תנועת "בני הכפר" והנהגת "הפלג הצפוני" של התנועה האסלאמית קוראות להחרים את ההצבעה, וזאת משום שלטענתם אין הם חשים שייכות למדינה ולמוסדותיה. לעומתם חברי הכנסת הערבים עצמם בעלי טורים רבים ואנשי "הפלג הדרומי" של התנועה האסלאמית קוראים לציבור הערבי לצאת לקלפיות ולהשפיע על תוצאות הבחירות. הרש"פ תומכת בהשתתפותם של ערביי ישראל בבחירות כדי לסייע למצנע ול"מחנה השלום". את הפולמוס, כפי שמשתקף מפרסומים שונים, מביא מכון ממר"י.
מזכ"ל תנועת "בני הכפר" מחמד אסעד כנעאנה פרסם מאמר בשבועון הערבי ישראלי "כל אל-ערב" וקבע בו כי "חברי הכנסת הערבים בכנסת הישראלית היו נתונים להסתה, לתוקפנות ולהשפלה ונזקקו תמיד להגנת הציבור... הערבים הבינו כי המשחק הפרלמנטרי אינו אלא בדיחה של פעם בארבע שנים שאת המחיר עליה משלמים בכל יום. המפלגות הערביות הן אלו שאחראיות למציאות הזו משום שהן מוכרות לציבור אשליות על שוויון, אזרחות מלאה, דמוקרטיה, השתתפות פוליטית, ושאר סיסמאות שלא התממשו מעולם ושלא יתממשו לעולם במסדרונות הפרלמנט היהודי וב'מדינת היהודים הדמוקרטית'".
השיח' ראיד צלאח, ראש "הפלג הצפוני" של התנועה האסלאמית, אמר: "אנו לא נשתתף בשום אופן בבחירות הישראליות מפני שאיננו חושבים כי זהו אמצעי להשגת דרישותינו וזכויותינו". במאמר שכתב צלאח בטורו הקבוע בביטאון התנועה "צות אל-חק ואל-חוריה", הוא מסביר: "מן היום הראשון שנכנס חבר כנסת ערבי לכנסת ועד עתה אפשר להסיק מסקנה בסיסית אחת והיא שהכנסת היא בימת מחאה ותו לא. הכנסת היא מוסד עליון של מדינה המגדירה את עצמה כמדינת העם היהודי, ולפיכך היא מוציאה מכלל חשבון את קיומנו. הכנסת היא המוסד העליון של המפעל הציוני, שאינו מכיר בנו לא כמיעוט לאומי ולא כאזרחים שווי זכויות. לכן הכנסת לא הייתה אף פעם מוסד עליון עבורנו, המיעוט הערבי הפלשתיני שבתוך [ישראל]..."
העורך הראשי של השבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב", זוהיר אנדראוס, אומר, "ממשלות ישראל לדורותיהן הניפו כרטיס אדום לעבר בני המיעוט הלאומי הערבי פלשתיני, שהם חמישית מתושבי הארץ, שנגזר עליהם לחיות במדינה העברית, בעוד הם בעלי הארץ המקוריים... אני אומר בגאווה רבה: 'זוהי מולדתי. זו אינה מדינתי...'" הוא ממשיך וכותב, "עלינו להגיב כקולקטיב פלשתיני. הפתרון היחיד שעשוי לזעזע את המדינה העברית, את מנהיגיה ואת מוסדותיה לסוגיהם השונים ואשר יוכיח לעולם הנאור כי מדיניות ישראל גזענית, טמון בהחרמת הבחירות לכנסת.
"מדוע איננו חושבים להקים פרלמנט ערבי בתוך המדינה העברית שייצג את שאיפותינו ואת רצונותינו ושיביע את כאבינו ואת תקוותינו? מדוע איננו חושבים להסלים את המחאה נגד המדינה העברית ולהעביר אותה בכוחות עצמנו אל הזירה הבינלאומית? אנו, בעלי האדמה המקוריים, צריכים להקים תנועת מחאה עממית בשטחי 48 שתקרא בפומבי להחרים את הבחירות בפרלמנט הישראלי מבלי ללכת סחור סחור..."
במאמר שכותרתו "הבחירות לכנסת? לא תודה" כותב עלי זבידאת, חבר ב"תנועה העממית להחרמת הבחירות לכנסת": "הכנסת אינה שלנו והיא לעולם לא תהיה שלנו. להפך, הכנסת היא היריב המושבע ביותר של הציבור שלנו. לפיכך יש להחרים את הבחירות האלה. בואו נצעק פה אחד: 'הכנסת אינה הפרלמנט שלנו'. בואו נחרים את הבחירות הבאות."
ראש ועדת המעקב העליונה שוקי חט'יב קרא באיגרת לציבור הערבי להצביע: "אנו חייבים להשמיע באופן ברור את קולנו בבחירות האלו בעניין כל הסוגיות הגורליות העומדות על הפרק ובייחוד בעניין הסוגיות הנוגעות לעתידנו ולעתיד שני העמים. [הדבר צריך להיעשות] באמצעות השתתפות פעילה בבחירות הבאות במטרה להביא מספר גדול ביותר של חברי כנסת אשר יפעלו בגלוי ובאופן שיטתי לטובת הבעיות הלאומיות והאזרחיות שלנו וכן במטרה לבלום את ההצבעה למפלגות הציוניות המתנכרות לזכויותינו הלאומיות והאזרחיות והמתנגדות לשלום צודק על בסיס הקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים".