'העותרים נגד נתניהו יודעים מה החוק'

מומחית לדין החוקתי: גם לעותרים ברור שהחוק מאפשר את המשך כהונת נתניהו ואין מקום להתערבות בג"ץ, אך היעד הוא דעת הקהל וחקיקה בעתיד

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"א באייר תש"פ

הדיון בבג"ץ בעתירות נגד נתניהו
הדיון בבג"ץ בעתירות נגד נתניהו
צילום: לע"מ

שאלת כשירותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה אמורה הייתה להיות שאלה פוליטית ומנהיגותית, אבל בשבוע זה, כך מתברר, היא גם ואולי בעיקר שאלה משפטית.

על הסעיפים בחוק שיכולים להתפרש בעד או נגד כהונתו שוחחנו עם עו"ד סוזי ארניה, מומחית לדין הפלילי והחוקתי, ולטעמה החוק ברור ובית המשפט לא יוכל לפסול את כהונתו של נתניהו לראשות ממשלה.

בדבריה מציינת עו"ד ארניה כי שופטי בג"ץ מוכיחים ניסיון להפריד בין הזירה הפוליטית לזו המשפטית. "הקו שבו נוקט בית המשפט העליון מאוד ברור ויש שם הבחנה ברורה בין הפוליטיקה והמשפט. בית המשפט מנסה להשאיר את עצמו בזירה המשפטית והוא עושה נכון. יש כאן נקיטת משנה זהירות".

באשר לתוכן הדיון סביב כהונת נתניהו קובעת עו"ד ארניה כי "המחוקק מאוד ברור וקובע שאך ורק אם ראש ממשלה מורשע בפסק דין חלוט רק אז תיפסק כהונתו. יהיה מאוד מרחיק לכת אם בית המשפט יחליט להתערב ולומר שבגלל הגשת כתב אישום ראש הממשלה לא יכול להמשיך בכהונתו".

עוד היא מזכירה את תוכן הדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה וגם לפיו אין אפשרות אחרת לפרש את החוק. "היועמ"ש בדו"ח שלו מפנה לבג"ץ ראשי הערים, ששם היה כתב אישום תלוי ועומד ונקבע שאין מניעה מהמשך כהונתם, ורק בעקבות התיקון בחוק הדברים השתנו והם לא יכלו להמשיך ולכהן, אבל רק לגבי ראשי ערים. יש הבחנה ברורה בין ראש ממשלה לראשי הערים ולא בכדי. אנחנו נזהרים לפני שאנחנו מפילים את מי שמנהל את המדינה ומגבילים את כהונתו".

באשר לעמדתם של העותרים המיוצגים על ידי משפטנים בכירים כדוגמת עו"ד אביגדור פלדמן אומרת ארניה כי הוא מנסה לבצע היקש ולפרש את הדברים בכיוון ההפוך, "אבל ההיקש כאן לא נכון כי המחוקק לא אמר את דברו בעניין אלא להיפך".

לטעמה מאחר וגם העותרים מכירים את החוק הרי ש"אין ספק שהעתירות נועדו להיות רק אקט של מחאה והם רוצים לייצר סוג של השפעה ציבורית להכוונת המחוקק לתקן את החוק בכיוון של פנחסי-דרעי או בג"ץ ראשי הערים. זה גם נובע מהאמונות הפרטיות שלהם ומהשיקולים הפוליטיים שלהם, אבל אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית והעם אמר את דברו על ראש הממשלה המכהן שעשה עבורנו דברים טובים ונפלאים וגם אם יש ביקורת הניסיון לשרבב בין הפוליטי למשפטי הפך כבר למאוד מסוכן והרסני. כאן צריך לומר די מול הדרישה לאקטיביזם השיפוטי שיגרור את המדינה לעוד משבר ועוד גרעון".

עוד נשאלה עו"ד ארניה אודות טענתו של עו"ד פלדמן ולפיה ראש הממשלה בהיותו נאשם אינו יכול למנות שורה של תפקידים של מי שיעסקו בענייניו המשפטיים כדוגמת פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה ואחרים. לטעמה גם אם יש היגיון בטענה זו הרי שלאחר שישראל מתנהלת בצורה מסוימת לאורך שנים לא ניתן לשנות את החוק רק משום שמדובר בנתניהו ודווקא את ידיו שלו לכבול.

עם זאת היא סבורה כי לטענה זו יש טעם, ולכן יש לשוב ולתבוע את ההפרדה בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, בין היותו מייצגם של הממשלה והעומד בראשה לבין תפקידו כתובע הכללי. "ההפרדה הזו חשובה אבל העובדה היא שההפרדה לא נעשתה עד היום.

ביומם השני של הדיונים עסקו שופטי בג"ץ בשאלת חוקיותם של סעיפי ההסכם הקואליציוני. לכאורה גם כאן יש התערבות משפטית בעולם הפוליטי, אך אולי יש היגיון לבחון את חוקיותם של סעיפים המשנים סדרי ממשל בישראל כדוגמת החוק הנורבגי המדלג ותפקיד ראש הממשלה החלופי? עו"ד ארניה רואה בסוג זה של טיעונים לא מעט צדק וטעם "כי ישנם דברים שראוי ונכון שבית המשפט העליון יאיר את עיניהם של העוסקים בדבר, דברים שעשויים להתפתח לדברים בעייתיים. אני מבינה שנדרשת קביעת מועד לתקופת החירום, שהדברים יהיו מוגבלים ותהיה יציבות וכך גם בסוגיית החוק הנורבגי. יתכן שיבדקו ויגלו שהחוק סותר חוק יסוד, אבל כרגע זו ביצה שעדיין לא בקעה וההתערבות של בית המשפט העליון מתנגשת עם זכויות יסוד ודין הבוחר. המבחן צריך להיות כשנגיע לשם".

על קביעתה לפיה בית המשפט העליון נוקט משנה זהירות על מנת שלא לייצר אקטיביזם מוגזם ולא להכניס את ראשו המשפטי לסוגיות הפוליטיות כל עוד אין בהן פגיעה בזכויות אדם, נשאלה ארניה אם יתכן והזהירות הזו נובעת מהמחאה הציבורית של השנים האחרונות.

"שופטים הם בשר ודם והדברים מחלחלים. הם מודעים למסגרת המגבלות של המחוקק לצד המערכת המשפטית, אבל לא זה מה שמנחה את המערכת המשפטית. בית המשפט תמיד נזהר מהתערבות בעניינים פוליטיים והוא יעשה את זה במשנה זהירות. אני רוצה להאמין שזה לא פופוליזם אלא הבנה של בית המשפט מה תפקידו ומה מקומו".