"וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ"

השימוש הערמומי בפסח שני והפיכתו ליום תמיכה במה שהתורה עצמה אוסרת ומגדירה "מעשה תועבה" הוא שקרי ומקומם.

מיכאל פואה , י"א באייר תש"פ

הלהט"ב
הלהט"ב
צילום: גילי יערי, פלאש 90

כמידי שנה, גם השנה בפסח שני שיחול ביום שישי הקרוב נעמוד כולנו מול מתקפת הסברה להט"בית שקרית. "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", יזעקו מי שמתגאים במה שהתורה מכנה מעשה תועבה.

כולנו נדרש להיות נחמדים ולכבד ולהכיל את מי שלא מכבדים את האחרים, ורודפים כל אחד שלא חושב כמוהם. 

השנה אני מבקש מעצמי ומכל חבריי וידידיי לא להיכנע, ולחשוף את השקר והמרמה שמאחורי המודעות הצבעוניות. ארגון שרודף אנשים כמו הבעלים של דפוס קשת ומוכן לרסק אותם כלכלית, רק בגלל שהם סרבו להיות שותפים בפרסום דעותיהם, לא יכול לבקש שיתייחסו אליו בכבוד.

מי שלא מכבד את הרב יעקב אריאל ומבקש למנוע ממנו את פרס ישראל על כל עשייתו וכתיבתו ותרומתו לחברה, רק בגלל שהוא מצדד בדגם משפחה שהתורה עיצבה – איש ואישה שכורתים יחד ברית של חיים. מי שבאופן שיטתי רודף ומשתיק כל דעה שלא מתאימה לדעתו, לא יכול לבקש מאתנו להיות חברים שלו. 

השימוש הערמומי בפסח שני והפיכתו ליום תמיכה במה שהתורה עצמה אוסרת ומגדירה "מעשה תועבה" הוא שקרי ומקומם. נכון שמי שהיה טמא בפסח ולא יכול היה להקריב את קורבן הפסח במועדו, יכול לעשות זאת בפסח שני. אבל מכאן ועד נתינת לגיטימציה למעשה פסול – הדרך ארוכה. 

טומאה אינה איסור וגם אינה מתועבת. אדם שטיפל במת עשה מצווה גדולה, ואף על פי כן הוא נטמא ולא יכול להקריב קורבנות עד שנטהר, כך גם אשה יולדת ועוד שלל דוגמאות. אין שום דמיון בין מי שבחרו להפוך את נטייתם המולדת או הטבעית לדרך חיים בה הם מתגאים, לבין מי שבאים להקריב ולהתקרב ל-ה' בפסח השני. אך זה הוא רק חצי מהשקר, השקר הגדול הוא שמי שטמא לא יכול להקריב גם את הפסח השני. ובאנלוגיה לקמפיין הסובלנות נאמר, פסח שני לא מתיר את הטומאה ובודאי לא את התועבה. הוא מאפשר תיקון, וגם בנושא זה אפשר לתקן. 

מי שהופך את השעבוד לנטיותיו המיניות לדגל של גאווה, פשוט לא שייך לפסח - לא לראשון ולא לשני. פסח הוא חג החרות לא רק מהשעבוד הפיזי שחווינו אלא גם מטומאת מצרים, שם משכב זכר היה מקובל. חשוב לציין שבמצרים משכב זכר לא הפך לאידאולוגיה, שמכשירה סחר בילדים וברחמן של נשים, כדי לחוות הורות.

ההתקרבנות של ארגוני הרס המשפחה ודרישתם לכבוד והכלה, נועדה להסתיר את העובדה שהם לא נוהגים בכבוד לא רק במי שחולקים עליהם, אלא גם במי שהם משתמשים בהם. ניצול מצוקתן של נשים שתמורת כסף מוכנות למכור את ביציותיהן ולהשכיר את רחמן, הוא לא מכבד ולא מוסרי והגיע הזמן שנשים לכך סוף. כך גם ביחס לגידול ילדים מיותמים מאב ואם בכוונה תחילה.

בפסח שני השנה אני קורא לכל אחד ואחת לחזק את המעגל המשפחתי הקרוב לו, לעזור בחום ובאהבה לכל מי שמתמודד עם נטיות לבני מינו, ולגנות ולהוקיע את כל מי שפועל בגאווה להרס המשפחה והחברה.