ומי שומר על ילדי החזרה לשגרה?

ילדי א'-ג' חוזרים לשגרה, אך ללא משמרות זה"ב. מי מגן על פעוטות עד גיל 4 עם חזרת ההורים לעבודה? האם הבטיחות בתמונת השיבה לשגרה?

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"א באייר תש"פ

ומי שומר על ילדי החזרה לשגרה?-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: istock

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מתריעה מהחזרת הילדים לגנים הפרטיים מבלי לקחת בחשבון את סוגיית הבטיחות, אך לא רק. החזרה לשגרת מערכות החינוך עשויה לכלול בתוכה גם לא מעט סכנות לילדים.

"אנחנו מודעים לקושי סביב הקורונה ולבעייתיות ועם זאת ממליצים לבחון דרך החזרה לשגרה שני דברים. לדעתנו אין מסגרות טובות מהמסגרות הקבועות לילדים, כי חוק הפיקוח על הגיל הרך קבע סטנדרטים להתנהלות בטוחה של ילדים. המערכות שיודעות לשמור על הילדים הן המערכות הכי טובות וכל פתרון אחר יהיה פחות טוב. יחד עם החזרה לשגרת קורונה צריך לקחת בחשבון את נושא בטיחות הילדים וזהו הנושא הבא שצריך לקחת בחשבון".

סילבינגר מציגה מספר נקודות אותן היא רואה כמורכבות יותר כיום: "אנחנו במצב שבו חלק מהמערכת חזרה לשגרה וחלק עדיין לא. כיתות א-ג יצאו לבית הספר, אבל אנחנו בקשיים בטיחותיים בשני כיוונים –האחד הוא שמשמרות הזה"ב, שעוזרות לילדים להגיע אל בית הספר וחזרה, לא חזרו לתפקוד מאחר ומדובר בילדי הכיתות הגבוהות יותר שנותרו בבית. עולה השאלה להורים, איך הילד מגיע בבטחה לבית ספר ובחזרה, כאשר ההמלצה היא שילד מתחת לגיל 9 לא יחצה לבד את הכביש?".

לטעמה של סילבינגר הפתרון יכול להיות בדמות "אוטובוס מאסף של הורים", כלומר ש"הורה אחד יכול לקחת את הילדים מבית לבית ולהשגיח על מעבר הכביש כאשר סומכים על ההורים שיבחרו את המסלול הבטוח ביותר". פתרון שכזה מגיע מכיוון ההורים בכל מקום ומקום ולא באופן מערכתי, כלומר מדובר במעין אילתור. סילבינגר אינה מתכחשת להיות המענה הזה אילתור, אך לטעמה "כשחושבים על אילתורים צריך לקחת בחשבון גם את מרכיב הבטיחות".

"סוגיה נוספת היא השהות של הילדים בבית כשהצהרונים לא חזרו לתפקוד רגיל. עולה השאלה מה קורה עם אותם ילדים. חלק מהמשפחות יחשבו שבגלל שהילדים הגדולים יותר לא חזרו למערכות, לכאורה הגדולים יוכלו להשגיח על הצעירים, אבל חשוב לזכור שהילדים הגדולים יותר נמצאים בלמידה מרחוק וצריך לוודא שאכן השגחה כזו אכן מתבצעת והיא אפשרית בכל מקום".

לדבריה על ההורים להציב סימני שאלה ולוודא שאכן ישנם סימני קריאה ותשובות לשאלות תוך בחינה ווידוא שהתשובות מותאמות לשינויים שחלו בשגרה.

סוגיה נוספת היא סוגיית הפעוטונים ש"עדיין לא חזרו לשגרה ועדיין לא ברור אם יחזרו ביום ראשון הבא. ההורים חוזרים לעבודה, מה קורה עם הילדים הקטנים? זה הקושי הגדול ביותר. אחים גדולים לא יכולים להשגיח על הילדים הקטנים. מדובר בילדים מגיל לידה ועד גיל 4. אלו ילדים בסיכון הגבוה ביותר לתאונות. הם לא יודעים לבקש עזרה או להתריע על מצוקה וילדים גדולים יותר יתקשו לשמור עליהם".

לפי שעה בסוגיה זו אין לסילבינגר הצעה לפתרון והיא "מצפה ממשרד החינוך ומשרד הרווחה למצוא מענה".

בנוסף מוטרדת סילבינגר משובם של הילדים לרחוב, מה שהופך אותם לחשופים הרבה יותר לסכנות שבחוץ. סילבינגר מזכירה כי בתקופת החופש הגדול, שבה הילדים אינם במסגרות מגוננות, ישנה עליה של 30 אחוזים בהיפגעות ילדים. "כשהילדים לא במערכות שיודעות שלמור עליהם הם בסיכון יתר ועצם העובדה שהחופש הגדול, כלומר השהיה מחוץ למסגרות, התחיל חודשיים לפני הזמן יש בכך סיכון מוגבר פי 2 להיפגעות, ולכך דרוש פתרון משותף".