בשבת הקרובה, ה-9 במאי, יצוין ברחבי העולם יום הניצחון על הנאצים. האירוע מצוין מדי שנה במצעדי הצדעה לווטרנים שלחמו בצבא הנאצי ויכלו לו.
השנה לא יתקיימו מצעדים שכאלה. יעקב שנקמן, חוקר ההיסטוריה של ארץ ישראל, מתייחס ליום המיוחד שלא תמיד זוכה להערכה וציון, בעיקר לא בקרב הציונות הדתית.
"בנושא מלחמת העולם השנייה יש בישראל מודעות עצומה לשואה, אבל צריך לזכור שלא רק 6 מיליון נרצחו, אלא היו גם מיליון וחצי לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית ועוד כמות עצומה של פרטיזנים. מדובר ב-550 אלף לוחמים יהודים בצבא ארה"ב, בצבא האדום חמש מאות אלף יהודים ועוד עשרות אלפי פרטיזנים".
"היו ביניהם גנרלים יהודים, היו טייסים, היו בעלי עיטורים, הם עשו תפקידים רבים בהם מפקדי טייסות, מפקדי צוללות, מפקדי חי"ר ושריון, כולל מפקד השריון הראשון שנכנס לברלין ואין לדברים הללו מודעות", אומר שנקמן ומציין כי מדובר ביום שהוא חג רשמי בישראל.
"ברית המועצות סבלה מההתאכזרות של הנאצים ולכן הייתה מוטיבציה גדולה להילחם וגם לשעוט לתוך גרמניה ולנקום כפי שלא עשו מדינות אחרות", מעיר שנקמן.
"במקומות שונים הוקמו אנדרטאות בעקבות העלייה הרוסית, יש גם מצעדים של ווטרנים וזה יום שמח ועליז, אבל עם רבות השנים רבים מהם נפטרו. גילם של הנותרים הוא בערך 95. נותרו מעטים שמצבם הגופני לא מאפשר להם לצאת, אבל רואים אותם עם המדים והמדליות המפורסמות כאשר על כל שחרור עיר הוציאו מדליות וישנם גם עיטורי גבורה. מניפים את הדגל הסובייטי, בעיקר בחיפה, למרות האסוציאציות השליליות. אל לנו לשכוח שזהו דגל הניצחון שהונף על הקרמלין". עוד מזכיר שנקמן כי "במצעדים של היום אנשים מביאים תמונות וקולבים עם מדי הקרובים להם שנפטרו ובכך הם מזכירים את האנשים הללו".
על יחסה של הציונות הדתית לתאריך ולאנשים הוא אומר כי מאז 95' הוא עוקב אחר האירועים ו"לצערי למען זאב אלקין לא ראיתי כמעט נוכחות של מנהיגות הציונות הדתית ביום הזה שהוא יום מאוד מאוד חשוב. לאנשים הללו חלק נכבד בהקמת צה"ל. אנחנו חייבים לאנשים הללו את הכול".
לזאת הוא מוסיף ומספר כי "יש ארגון דתי של יוצאי בריה"מ שרוצה להפוך את התאריך, כ"ו אייר, לחג רשמי בבתי הכנסת, לציין את האירוע ולהכיר טובה לאנשים שהעולם החופשי חייב להם הרבה".
עוד מתייחס שנקמן למוזיאון שאמור היה להיפתח, מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון. המוזיאון, שאמור להיות מוקדש ללוחמים היהודים בכלל הצבאות במלחמת העולם, כבר עומד אבל אין תקציבים לפתיחתו.
"יש לנושא הזה חשיבות עצומה. כשהבן שלי חזר מסיור בפולין סיפרתי לחבריו על המוזיאון ואמרתי להם שהם ראו רק חצי תמונה, רק את ההשמדה, אבל הם לא ראו את ההתנגדות של מיליון וחצי לוחמים ועוד הרבה פרטיזנים". בעיניו של שנקמן המוזיאון ההולך ומוקם בלטרון הוא מעין השלמה ל'יד ושם'.
