עומר עמוס זנקו
עומר עמוס זנקו אולפני רחובות

פירסום הדיונים בבג"ץ לעיני הציבור הוא צעד שנועד להכשיר סופית את מערכת המשפט בצעד התקדימי בדיון בעתירות שהוגשו כנגד ראש הממשלה נתניהו וכנגד ההסכם הקולאציוני עם כחול לבן.

פרסום בלייב של הדיון בבג"ץ נותן לו לגיטמציה והכשר גם לעתירות כאלה בעתיד לבוא ולהיענות אליהן בכל זמן אשר יידרשו. בקיום דיונים מן הסוג הזה נחצה קו אדום, זאת משום שהדבר נראה פסול למראית עין הן בהיבט הפוליטי והן בעקרון הפרדת הרשויות שנדמה כי הופר מעצם קיום הדיון עצמו הנוגע בשאלות להן השלכות בגוון פוליטי מובהק.

המהלך של בג"ץ בחשיפת הציבור להליך משפטי מורכב וסבוך כמו זה, מעיד על צעד מתוחכם מצד הרשות השופטת שמאפשרת שקיפות, זהו צעד שיתפרש עבור רבים באור חיובי וחשוב. בדיון עולות שאלות משפטיות בנושא הרכבת ממשלה על ידי ראש ממשלה שנמצא תחת שלושה כתבי אישום ובנוסף דיון בנושא ההסכם הקואליציוני שגובש בין הליכוד לכחול לבן.

במהלך זה מנסה בג"ץ לשפר את מעמדו בניסיון לרכוש את אמון הציבור ובכך לחזק את מערכת המשפט במדינת ישראל. סביר להניח שלגבי שקיפות אין אנשים שיחלקו על חשיבותה או יראו בה כצעד נפגם, אלא בדיוק ההפך היא רק דבר מבורך בכל דמוקרטיה מתוקנת, ולכן זהו מהלך שבג"ץ נקט בכדי לתת קונצנזוס מסוים גם לקיום דיון בעתירות מן הסוג הזה.

הסכמה לדון בעתירות הללו מראה על הניסיון והכוח שיש לרשות השופטת להעמיד פעם אחר פעם את הדמוקרטיה הישראלית ואת שכבות הרשויות האחרות במבחן חדש, זאת על אף שיש את חוק יסוד הממשלה שאומר בצורה ברורה כי רשאי רה"מ לכהן תחת כתבי אישום עד לפסק דין חלוט של בית משפט.

רבים מיהרו לשמוח לאחר חתימת הסכם האחדות בין נתניהו לבין גנץ, אך את השמחה השביתו העותרים כנגד ראש הממשלה נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני המנופח שכמובן זכה לביקורת רבה בקרב כלל הציבור בשל פשרות רבות שנעשו בין המפלגות שכל מטרתן להביא לממשלת אחדות ובכך להרכבת הממשלה ה-35 לישראל.

נדמה היום כי אנחנו ניצבים בפני פלישה שיפוטית אל תוך הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ושהכאוס הפוליטי עבר למתחם המבוצר של שופטי בג"ץ שעל פיהם יישק דבר. האחריות הנכבדה העומדת בהכרעה ניצבת לפני הרכב של 11 שופטים שיפסקו, בשאלות בעלות משמעות רבה לעתידה של המדינה בייחוד בתקופת קורונה שלה השלכות רבות.

גם אם בג"ץ יפסוק, כי נתניהו אכן רשאי להרכיב את הממשלה, עדיין קיימת סכנה להרכבת ממשלה זו, משום שלפתחו של בג"ץ גם עומד ההסכם הקואליציוני ובו סעיפים שונים שכבר מעלים סייגים שונים. ישנו סיכון גבוהה לפסילה של סעיפים חשובים עבור כל אחד מן הצדדים, אשר יוכלו לסכן את הרכבת הממשלה שעליה הצדדים חתמו.

בג"ץ בכניסתו לדון בסוגיות הפוליטיות הללו מראה בעצם לעם מי כאן הריבון, במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון הוא הלך ובחר את נציגיו לכנסת, אך במציאות המורכבת והסבוכה שאנחנו חיים בה, הרשות השופטת בחסות עתירות חוזרות ונישנות של התנועה לאיכות השלטון כנגד הרכבת הממשלה על ידי ראש הממשלה, בוחרת להתערב באופן מודע מכניסה את ראשה לתוך מעמקי הבחירות שנעשו כאן רק לאחרונה.

למצב העגום אליו אנחנו הולכים ישנה אחריות רבה לממשלת הימין שלא עשתה די לעצור את האקטיבזם השיפוטי אליו אנו חשופים היום באופן גלוי ושקוף. עוד בטרם הלכנו למערכות בחירות יכלו לבצע מהלכים בכדי לאזן ולבלום את מערכת המשפט שלא תגלוש לפוליטיקה של הרשות המחוקקת, צעד חשוב שנחסם בפני ממשלת הימין היה כאשר שר האוצר משה כחלון סירב להצביע בעד פיסקת ההתגברות, ולכן בחירות רביעיות אם כך שוב על הפרק והכל מתאפשר בחסות הכוח השיפוטי שיש במצב הנוכחי לבג"ץ.

בג"ץ יכל להחליט מראש, כי אינו מתערב בסוגיות הללו, אך הוא לא יכל להישאר אדיש ולעמוד מנגד, מכיוון שאופיו שהנחיל השופט אהרון ברק לא מאפשר לו לעשות אחרת. אנחנו חיים בתקופה בה הרשות המחוקקת והמבצעת כפופות לתכתיבים שונים שיעוצבו על ידי הרשות השופטת ולא משנה מה החוק אומר כלשונו, מכיוון שבמצב הנוכחי לבג"ץ יש את היכולת לפרש חוקים וחוקי יסוד בנימוקים שונים ומתפלפלים שמשאירים הרבה חופש וגמישות עבור השופטים ובסופו של דבר העם הוא זה שיצא הנפגע הראשי מהמצב.

במצב מורכב בו אנו נמצאים אנחנו רואים כיצד הרשות המחוקקת והמבצעת מאבדות מעוצמתן וכוח המשילות שאמור להיות למערכות אלה באמצעות ביטול של חוקים שונים בחסות מערכת המשפט, אם הממשלה הבאה שתורכב כאן לא תעשה דבר בנדון אנחנו נמצא את עצמנו בלופ חוזר שיהיה קשה לעצור.

הכותב הוא סטודנט שנה ג' לממשל חברה ותקשורת פוליטית

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו