מזיזים את העולם. עם ההקלות המתרחבות שמפרסם משרד הבריאות, כולנו נכנסים כבר למצב כוננות היום־שאחרי. אחרי החורף הנפלא הזה, כל החורשות, הפארקים, הנחלים, הגולן, הגליל ומדבר יהודה ממתינים לחוש את טביעותיהן של כפות רגלינו, לפני שהירוק המטריף הזה ייהפך לצהוב.
ולא רק הארץ הטובה והרחבה מחכה לנו כשתיגמר הקורונה. גם יהודי העולם מחכים לנו, היושבים בציון. כעת יותר מתמיד מבינים יושבי חו"ל, גם בגלות הזהב כמו ארצות הברית (שכל אוצרותיה הולכים ומתגלים ככושלים), שארץ ישראל היא המקום הנכון. לפני הכול, בזכות הקמת המדינה עולם התורה פורח. בן גוריון בוודאי מתהפך בקברו בחרטה על האישור שנתן למעמד בני הישיבות. אבל כמה בני ישיבות היו אז בארץ? אולי 300. וכמה יש היום? כ־30,000. ולמי שחושש להיות מובטל - אנחנו מובילים בתחום ההייטק, המדע, המחקר והרפואה. כשכל העולם יושב על המשבר ששמו מיס קורונה, מתגלה מדינת ישראל כמיילדת המוכשרת ביותר. בעזרת אלחוש מתאים, היצמדות לפרוטוקולים והרבה אכפתיות, היא מצליחה לייצר יולדת חייכנית ובריאה, גם אם על הדרך היו צירים קשים מנשוא.
הרפואה הישראלית היא מהמתקדמות בעולם - בתחום הקרדיולוגיה, רפואת הפריון, בתחום המחקר ועוד. לא לחינם זכתה פרופסור גליה רהב, שלימדה אותי במחלקה הפנימית בבית הספר לרפואה של הדסה, להדליק את משואת יום העצמאות. יש לי הרגשה שהחיסון שיחסל את מיס קורונה יהיה תוצרת כחול לבן.
והכלכלה העולמית מחכה לנו. אני חשה שלאחר הקיפאון והסגר, יפרוץ גם ההייטק הישראלי ויזיז את כל העולם קדימה.
והקב"ה מחכה לנו. אחרי הישיבה הממושכת בבתים והמנוחה הארוכה שנכפתה עלינו, נפרוץ קדימה כמו קפיץ ענק ששוחרר פתאום, ונתנפל על כל המשימות התורניות, החברתיות והלאומיות שעומדות לפנינו. ואז יימלא שחוק פינו על התקופה המשונה שעברה עלינו, ולשוננו רינה על התקופה החדשה שנזכה לראות ולחיות בעינינו, צעירים וזקנים, נערים וישישים, כולנו יחד בברכה שלמה.
לא מקטרים על פקקים. ומה אעשה אני כשתסתלק מיס קורונה? הדבר הראשון יהיה לחנוק את הילדים והנכדים בחיבוקים ובנשיקות, ללטף להם את היד ולי את הנשמה. ובלי נדר, לא אקטר אף פעם על צפיפות. שיבואו כולם יחד. נצטופף. נוסיף עוד קצת תבשילים לסירים. יהיה חמים ונעים. לצלילי המוזיקה של עשרות הנכדים המצטופפים בסלון ביתנו, אתענג כמוצאת שלל רב. אקפוץ איתם בטרמפולינה, נשחק במשחקי קופסה, ארקוד ואשתולל עם הנכדות, נכין יחד הצגות עם תחפושות, ואנצח הפעם את אלופי השחמט שבין נכדינו.
ולא אקטר על פקקים בכבישים, וגם לא על עומס, על השגרה הברוכה. ובעיקר - אצטייד בתובנות העמוקות שמקופלות בתעודת הדיפלומה שהעניקה לי מיס קורונה באדיבותה. בימי ההשתלמות בבית הספר של החיים בצילהּ, השכלתי ללמוד יותר מאשר בכל שנות לימודי הרפואה ולימודי ההמשך. היא לימדה אותי, בסבלנות אין קץ, איך להיות יותר בנחת, איך ליהנות מהדרך, איך להאט את הקצב. וכשישתרבב לתוכי פיתוי מזוכיסטי לייסר את עצמי בנימה ביקורתית בשאלה האלמותית "רגע, מה הספקת לעשות היום, גברתי?", מיס קורונה תענה בשבילי בנימה סמכותית וחד־משמעית: "עשית גם עשית, כי פשוט היית!".
הכוס המלאה. כשהיינו צעירים בשנים, גילינו עד כמה האדם ואשתו הם נוף ילדותם. אפילו במים שבברזים. האיש היה מקמץ מאוד בפתיחת הברזים, והסתפק בקילוח דל וסגירת הברז מיד אחרי השימוש, ואילו אני - מצחצחת שיניים עם ברז פתוח, והמקלחת קולחת בעוז ובהתלהבות יתר. וההסבר פשוט: הוא גדל בירושלים בתקופה שבה המים היו בצמצום והפסקות המים היו רבות, ואני - ברמת אביב. עולם אחר. אבל מאז עברו הרבה מים בכינרת, ושנות הצנע חלפו ואינן.
היום אין מצוקת מים. לא רק בגלל הגשם הטוב ששטף את ארצנו בחורף האחרון, והחזיר לכינרת את חסד נעוריה, אלא כי אנחנו יודעים לטפל במים. תשעים אחוזים מהמים שזורמים היום לביוב הופכים, במכוני טיהור שפכים והתפלה, למים ראויים לשתייה. בצפיית פני העתיד, הולך ונבנה ליד חופי נתניה מתקן ההתפלה השביעי בארץ, שיהיה החדיש מכולם. גם שיטת ההשקיה בטפטפות, שהיא תוצרת כחול לבן, מאפשרת להזרים מים בדיוק לשורשי הצמחים במקום שיישפכו על פני כל השדה. נבנים גם סכרים ומאגרים האוצרים את מי השיטפונות כדי שיחלחלו לתוך האדמה במקום להישפך לים, וחלק גדול מהמים האלה מחדשים את מלאי מי התהום שנשאבים מרגבי האדמה. ארה"ב ומדינות אירופה ואוסטרליה מתדפקות על דלתנו כדי ללמוד מניסיוננו.
דוהרים בפול גז. וסיפור הגז במדינת ישראל הנבנית, גם הוא חלק מהתוכנית האלוקית הנרקמת מול עינינו. שנים תמהתי בליבי איך המדינה שלנו מוקפת אויבים מבורכים בנפט, ורק היא ללא אוצרות טבע. והנה, לאחר קדיחות הנפט המאסיביות שבהן התגלו מרבצי גז ענקיים, אנחנו מייצאים גז למצרים, לירדן ולקפריסין, ובקרוב נייצא ליוון, לאיטליה ולכל אירופה. המדינה שלנו דוהרת קדימה בפול גז.
ואם ישבנו וגם בכינו על כך שכל המזרח התיכון מלא נפט ורק לנו אין, פתאום עכשיו מחיר הנפט צונח בגלל הירידה העולמית בצריכה בעקבות הקורונה והשפעותיה, והארצות שכלכלתן בנויה עליו אובדות עצות. במקביל, הגז הנקי שאנו שואבים מהים התיכון, ונשאב אותו עוד שנים רבות, הוא מוצר עובר לסוחר. כך שגם בנושא הזה כל העולם מתהפך עלינו לטובה דווקא. כי הרבית טובות אליי.