ח"כ אופיר סופר בתום ישיבת הסיעהחזקי ברוך

מתחילת נגיף הקורונה, חזרתי שוב ושוב על הצורך של מדינת ישראל באחדות. המפלגות השמאליות הלכו על כל הקופה, ונראה שלימין לא השאירו כלום.

לאור ההישגים הרבים של מפלגות כחול לבן והעבודה (ניסקורן במשפטים, גנץ בביטחון, פרץ עם רשות ההסדרה של הבדואים ועוד ועוד ועוד) היה מצופה מנתניהו להבהיר לכלל הציבור שאחדות זו אחדות ולתת אף לימינה המהווה את הסמן הימני- תפקידים משמעותיים.

אך מסתבר שנתניהו לא כל כך בעניין. האם זהו עניין חדש? כלל וכלל לא. בחירות אחרי בחירות, נתניהו מבהיר שהציבור הציוני דתי לא שותף אמיתי, רק צורך המנוצל לפי הצורך. שותפות אין כאן. תראו לי שותף אחר שמעביר את כל מסריו באמצעות צד ג׳ (הטוויטר והתקשורת במקרה של נתניהו).

ביקשנו את הפיקוח על הבנייה בכדי לחפות על מסירת רשות הבדואים לעמיר פרץ ונענינו בשלילה. ביקשנו את מנהלת ההגירה בכדי להביא לפתרון אמיתי לבעיית המסתננים ונענינו בשלילה שוב. כשמצרפים את כל אלה לעובדה שהוועדה למינוי דיינים ניתנה לש״ס בניגוד לסיכומים בעבר- מתברר שאין כאן רצון לממשלת אחדות כי אם לממשלת שמאל.

האחדות דורשת ויתורים רבים, וידענו זאת היטב ואף היינו מוכנים להתפשר על הרבה מאוד דברים שהיו חשובים לנו - אך לא נקפל את כל דגלנו ונוותר על כל ערכנו.

פירוק השותפות של ימינה והליכוד על ידי רוה״מ נתניהו - לא מותירה לנו ברירה אמיתית. אך לא הגענו עד הלום כדי למכור את ערכינו תמורת תפקיד כזה או אחר, נעדיף להישאר עם האמת שלנו באופוזיציה.

אם הממשלה תפעל בהתאם לעקרונותינו ותחיל ריבונות ללא הכרה במדינה פלסטינית ביהודה ושומרון- נתמוך. אם רוה״מ ימשיך למשוך שמאלה במסווה של ימין- נהיה אופוזיציה לוחמת.

אמשיך לפעול בעבור כל אחת ואחד מכם.