יחסים מורכבים. נתניהו בכנס 'בשבע'
יחסים מורכבים. נתניהו בכנס 'בשבע'צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

רבים ניחשו שמפלגת ימינה תגיע לסיטואציה הפוליטית הנוכחית ואכן היא הגיעה. מפלגת הציונות הדתית נראית כעושה את דרכה אל האופוזיציה למרות הקרבה הרעיונית לכאורה למפלגת הליכוד המרכיבה את הקואליציה.

על ההיסטוריה של המתיחות בין הליכוד למפד"ל ההיסטורית ובנותיה שוחחנו עם חוקר הציונות הדתית, ד"ר רוני קמפינסקי, ראש החוג לאזרחות במכללת אפרתה, המדגיש כי עם ראשית ממשלות הליכוד החל הפרדוקס בו "לכאורה יש חיבור טבעי אידיאולוגי עמוק בין שתי המפלגות, אבל המפד"ל הבינה שבגלל החיבור הזה הרבה מהקולות הולכים כעת לליכוד, כי לכאורה גם המפלגה הזו משרתת את אותם אינטרסים בגדול.

''כך נוצר מאבק סמוי ולא סמוי בין שתי המפלגות כשהתחושה של המפד"ל היא שהליכוד לא מספיק מכבד אותה ואת הציונות הדתית ולא נותן לה את מה שמגיע לה".

"לכאן נכנס גם הנושא החרדי והטענה שהליכוד יותר נותן לחרדים מאשר לציונות הדתית", מוסיף ד"ר קמפינסקי המסביר כי הגורם לכך הוא הדימוי של החרדים ככאלה שיכולים לפנות למחנה האחר "ולכן היה להם יותר כוח מיקוח מאשר המפד"ל".

עם זאת הוא מציין כי "היו גם תקופות אחרות כמו בממשלת האחדות הראשונה ב-84' כשהחרדים היו חלק מגוש הימין והמפד"ל היא זו שהייתה לשון מאזניים".

את קשרי הליכוד והמפד"ל ההיסטורית מגדיר קמפינסקי כ"חיבוק דוב של הליכוד", חיבוק שתקף עד לשלב חלוקת התפקידים והתקציבים, ואז רואים המחובקים, קרי אנשי הציונות הדתית, שאלה עוברים דווקא לידיים חרדיות.

מנקודת המבט של הליכוד, מציין קמפינסקי, נוחה יותר השותפות עם החרדים מאשר עם 'ימינה' ממשיכת המפד"ל שהחלה לעסוק בעניינים לאומיים ובלתי מגזריים. "נוח לליכוד שהחרדים עוסקים במגזר שלהם ולא בתחומים הלאומיים, ודווקא בגלל שהמפד"ל של היום דואגת לעניינים האחרים הליכוד מרגיש סוג של תחרות".

ומה באשר ל'ימינה' עצמה? האם יש לה ברירה? מסתבר שלא. "אין להם חלופה וימים יגידו מה יהיו ההשלכות במידה ואכן ילכו לאופוזיציה. יכול להיות שהם יהיו בחוץ והציונות הדתית תקבל את מה שמגיע לה מהליכוד, והציבור לא ירגיש שיש איזשהו הפסד, או שהציבור הציוני דתי ירגיש שהוא מאוים ולא מקבל את מה שמגיע לו ועל זה בנט בונה".

מנגד נתניהו סבור שיוכל לדאוג לציונות הדתית דרך מפלגתו וליתר למעשה את 'ימינה' כך שבבחירות הבאות מצביעיה של הציונות הדתית יעברו אליו. "נתניהו מתכוון למנות את השרים הדתיים לתפקידים בכירים ויתכן שיש בכך רמז לכך".

האם זה רק עניין של נתניהו והציונות הדתית, או שמדובר ביחסי הליכוד ההיסטורית לציונות הדתית לאורך השנים והתקופות? "בתקופת בגין זה לא היה כך וגם החרדים לא היו עם אותו כוח פוליטי שיש להם היום. בתקופת שמיר יש שינוי מסוים ויש יחסים פחות טובים בין הליכוד למפד"ל. היה כעס על שמיר שאינו דואג לענייניה של הציונות הדתית. בממשלת שרון בתקופה הראשונה הציונות הדתית נותרה בחוץ, כך שיש עליות ומורדות".

עוד מזכיר קמפינסקי מרכיב משמעותי והוא יחסיהם האישיים של נתניהו ובנט. "אי אפשר להתעלם גם מהנקודה הזו ואם היה מדובר בראש ממשלה אחר הדברים היו אחרת". כשהוא מתבקש להטיל את האחריות למתח זה על אחד משני הצדדים או על שניהם בשווה אומר קמפינסקי כי להערכתו "הליכוד נוהג בפחות לויאליות מאשר ימינה".