גדעון סער לצד האב השכול
גדעון סער לצד האב השכולצילום: ללא קרדיט

במהלך השנים השתתפתי פעמים רבות בהלוויות קשות, בעיקר בהלוויות של חיילי צה״ל, שנפלו בדמי ימיהם. ההלוויה של לוחם גולני סמ״ר עמית בן יגאל הי״ד, הייתה אחת הקשות ביותר.

בחלקה הצבאית של בית העלמין בבאר יעקב ומחוצה לה התגודדו רבים שבאו להצדיע לעמית בדרכו האחרונה. אין עין שנשארה יבשה.

את אביו, ברוך, שלו היה עמית בן-יחיד, אני מכיר שנים רבות. ברוך הוא מורה, פעיל בולט בארגון המורים העל-יסודיים. בתקופת כהונתי כשר החינוך, נרקמו בינינו יחסי ידידות והערכה ומאז שמרנו על קשר מתמיד.

ברוך הוא איש חינוך וכך גם האם - נאוה, שהיא גננת.

כאשר שומעים את הסיפורים על עמית, על מידותיו, על ערכיו, על אופיו, על רגישותו - מבינים היטב כיצד גדל ואיך הפך למי שהיה. הוא חונך על ערכים של אהבת המולדת. כבן-יחיד הוא התנדב כדי להיות בראש החוד של החטיבה מספר אחת: חטיבת ״גולני״. כך חי וכך נפל.

עמית נרצח מ״בלוק״ שהושלך על ראשו מגג בנין ביעבד, שבשומרון. בדומה לרונן לוברסקי הי״ד, לוחם ״דובדבן״, שנרצח לפני כשנתיים מפלטת-שיש שהושלכה מגג סמוך לרמאללה.

בשטחי יהודה ושומרון אבנים ובלוקים הם כלי נשק לכל דבר המופעלים כדבר שבשגרה נגד אזרחינו ונגד חיילינו. יש פציעות רבות מאוד של אזרחים (כולל ילדים) וחיילים שבקושי מוזכרות. חלקן בדרך נס לא הסתיימו במוות. תופעה זאת מחייבת אותנו להתייחס לכל מקרה של יידוי אבנים כנסיון לרצח ולטפל בה באופן החמור ביותר.

היום בבוקר הייתי בביקור תנחומים אצל ברוך ונאוה. איני מכיר מלים שבכוחן לנחם אבא ואמא על מותו בטרם עת של בנם. זה המחיר הכבד של קיומנו בארץ הזאת. צעירים כמו עמית וחבריו מבטיחים את קיומנו כאן. כך היה וכך הווה ולמרבה הצער כך גם יהיה בעתיד הנראה לעין. עמית הבין זאת היטב.

הצעירים המופלאים האלה מוכנים להתנדב, להלחם ולמסור את הנפש כי אלה הערכים שספגו. כי הם יודעים שללא קיר המגן הצבאי - אין לנו קיום באזור בו אנו חיים.

אני זוכר את הבר-מצווה של עמית. קשה לתפוס שהשתתפתי אתמול בהלווייתו. אני מתכוון לסייע בהנצחתו של הלוחם עמית בן יגאל ז״ל, גיבור ובנם של גיבורים.

יהי זכרו ברוך וחרוט בלב האומה.

סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל מובא למנוחותרן כרמי בוזגלו