עניין אישי עם קטי שטרית

קטי שטרית, בת 60. תושבת בית שמש. נשואה, אמא לשלושה, סבתא לשניים. חברת כנסת מטעם הליכוד

שילה פריד , כ' באייר תש"פ | עודכן: 15:24

עניין אישי עם קטי שטרית-ערוץ 7
קטי שטרית
צילום: מירי שמעונוביץ

התחלה/ משפחה דתית־מסורתית בקזבלנקה, מרוקו. השנייה מבין חמישה ילדים. "גדלנו בבית ציוני מאוד. סבא מצד אמא היה אמיד ואמר לילדיו שהוא יפרנס אותם והם ילמדו תורה. החלום של אבא תמיד היה לעלות ארצה".

אבא/ רפאל פרץ, פעיל חברתי וחבר מרכז הליכוד לאורך שנים רבות. "הוא תמיד היה רואה איפה אפשר להוביל וליזום. מאז התקופה במרוקו, דרך כל התחנות, כולל המעברה, הוא היה פעיל. גם כשהייתי נשואה עם שני ילדים, הוא עוד היה יו"ר ועד ההורים בתיכון שלמדתי בו".

אמא/ ג'וזט, עבדה כפדיקוריסטית ומומחית לכף הרגל. "חינכה אותנו ללמוד ולבנות אופק. כילדים היא השקיעה את הכסף בלשלוח אותנו לחוגי שירה, נגינה וריקוד".

עולים לארץ/ כשהייתה בת שנה וחצי החלה משפחתה את המסע לארץ. "עברנו למרסיי, ומשם היה ברור לאבא שאנחנו עולים ארצה, למרות רעיונות להגיע לארצות הברית. בארץ הציעו לנו דירה ברמת אביב, אבל היה חשוב להורים לגור ליד הדודים שלנו, וכך הגענו למעברה בלוד".

אני גלגל/ את לימודי בית הספר היסודי החלה בבית הספר 'רמז' בלוד, ובכיתה ה' עברה ל'ויצמן' בעיר. "אבא חינך אותנו כל החיים ברוח ז'בוטינסקי - 'חסר גלגל - אני גלגל', ולא להתלונן על המצב אלא לתקן אותו. כך שתמיד הייתי בוועד הכיתה, מועצת התלמידים ותנועות נוער".

מגמה מדעית/ עם סיום בית הספר היסודי הגיעה לתיכון מקיף רמלה. "הייתה שם מגמת עיון, בניגוד לבתי ספר אחרים, שבהם למדו רק תעודת מקצוע. הייתי במגמת ביולוגיה והיסטוריה - שילבתי בין מדע לרוח. גם שם הייתי בסוד העניינים החברתיים, ארגנתי את המסיבות והאירועים כפי שחונכתי".

מורה חיילת/ בגיל 18 החליטה לא להתגייס ישר לצה"ל, אלא להגיע לצבא עם תואר. "למדתי תואר בחינוך בבית ברל, עם התמחות בחטיבות ביניים. כשהתגייסתי כיוונתי להגיע לעבודה עם נוער רפול, אך שובצתי להיות מחנכת כיתה ד' בדימונה כמורה חיילת. לרגע תהיתי, הרי התואר שלי הוא לחטיבת ביניים, אבל אמרו לי 'תסתדרי'".

לימונדה מלימון/ "למרות שהופתעתי מהתפקיד שלא תאם את הכשרתי - לא התייאשתי. למדתי מהמורות המקבילות, ומהלימון נהייתה לימונדה. קיימתי עם התלמידים שיחות על ציונות, אהבת הארץ, ערבי שירה. עד היום אני בקשר איתם".

פוליטיקאית צעירה/ בין תלמידיה בדימונה הייתה בתו של ראש העיר, גבי ללוש. "בקשר שיצרנו עם הורי התלמידים נחשפתי לסניף הליכוד בדימונה. אהבתי את הרעיון שמהסניף המקומי אפשר להשפיע על הפוליטיקה הארצית. השתלבתי בפעילות עם ללוש והתחלתי את דרכי בליכוד".

החצי השני/ באחד מאירועי הליכוד פגשה את אשר שטרית, שלימים הפך לבעלה. "אחרי אחד הכנסים ישבנו לקפה - ללוש, אני ומספר צעירים שעבדו במשרדי ממשלה בכירים. בני כשריאל, כיום ראש עיריית מעלה אדומים, הצביע על חבר שלו שהיה שם ואמר 'את תתחתני איתו'. זו הייתה בדיחה, אבל יום אחד אשר התקשר. אחרי קשר טלפוני ממושך נפגשנו, ולבסוף נישאנו ועברנו לבית שמש".

למען המורים/ עם הגעתה לבית שמש חזרה לעבוד כמורה. "הזכויות של המורים בעיר לא היו ראויות. התחלתי לשלוח מכתבים להסתדרות המורים. בהתחלה אמרו לי 'למה את צריכה את זה?' אבל פתאום מורים התחילו לקבל גם ימי השתלמות במלונות, הטבות וזכויות".

פוליטיקה מקומית/ "בעקבות הפעילות כתבתי טורים על חינוך בעיתונות המקומית. מועמד הליכוד לראשות העיר הציע לי להצטרף אליו למרוץ. הוא זכה, ובמשך שלוש כהונות כיהנתי כראש המטה שלו וכיועצת לענייני נשים, ועמדתי בראשות ועדות ואגפים במועצה. נבחרתי גם לראשות איגוד מנהלי לשכות מרחבי הארץ, וב־2005 נבחרתי כחברת מזכירות הליכוד".

מול המועמד החזק/ בשנת 2008 התמודדה על משבצת מחוז ירושלים ברשימת הליכוד לכנסת. "היו מולי שמונה גברים ובהם שמוליק סלבין, המועמד של נתניהו, לשעבר מנכ"ל משרדי האוצר ורה"מ. בסוף ניצחתי עם פי שלושה מהקולות של שמוליק. ראש הממשלה שאל אותי 'איך עשית את זה?' אמרתי לו - בזכות הקשר עם בן אדם אחד, ועוד אחד ועוד אחד".

לא נכנסת לכנסת/ בבחירות 2009 הליכוד קיבל 27 מנדטים, ואילו היא שובצה במקום ה־31. "חזרתי לעיריית בית שמש כמנהלת כספים, עד ששר החינוך גדעון סער הציע לי לשמש כראש המטה שלו. הרמנו מיזמים כמו ביקורי תלמידים בחברון ובירושלים וחידוני מורשת. לצערי, כשנכנס שר חדש הוא החליט למחוק בבת אחת תוכניות מפורטות ויוזמות שהוצאנו לפועל".

שוב בחוץ/ ב־2013 התמודדה שוב לכנסת על משבצת הנשים במקום ה־24. "ניצחתי נשים חזקות ביותר וזכיתי ב־21,500 קולות. אבל השילוב עם 'ישראל ביתנו' הוריד אותי ל־38, ושוב לא נכנסתי".

ביבשה, באוויר ובים/ אחרי הבחירות ביקש שר התחבורה ישראל כץ שתשמש כראש המטה שלו. "נפתחו לפניי עולמות חדשים של מטוסים, שמיים, יבשה, ים. טיסות לואו־קוסט ומיזמי רכבת ארציים. זה היה מדהים, אבל אחרי שלוש שנים וחצי הייתי מותשת. זו עבודה שוחקת".

הייטקיסטית/ בפסק הזמן שלקחה מהעולם הממשלתי עבדה כסמנכ"לית בקרן הון סיכוןBRM שמשקיעה בתחום ההייטק. "שמחתי להכיר את עולם ההייטק, עוד עולם שנפתח בפניי ולימד אותי הרבה".

המרצה/ לצד פעילותה בתחומים שונים הרצתה באוניברסיטת בר אילן. "זה היה תענוג. אני אוהבת את השיח בין מורה לתלמיד, לא משנה באיזה גיל. דחפתי את הסטודנטים לא להרפות ותמיד להמשיך ללמוד".

שוב פוליטיקה/ לקראת הבחירות ב־2019 החלה לעבוד כיועצת אסטרטגית לניר ברקת במעבר מהפוליטיקה המקומית לארצית. "כבר חשבתי שאחרי הפעמים הקודמות לא אתמודד שוב, אבל אם כבר עבדתי עם ברקת, ניצבתי כמועמדת על משבצת הנשים. לא השקעתי בזה את כל מרצי, זה היה על הדרך".

הפעם בפנים/ "במשבצת הנשים זכתה קרן ברק, מועמדת הליכודניקים החדשים, ואני במקום ה־31. הסקרים אז דיברו על בין 27 ל־29 מנדטים ולא חשבתי שאיכנס, אבל הייתה הפתעה והליכוד קיבל 35 מנדטים. היה מרגש מאוד להיכנס לכנסת, הגשמת חלום".

לחלום ולהגשים/ "שם המשפחה שלי, שטרית, מקבל יחס שונה גם היום בכנסת. כילדה מהמעברה אף פעם לא נתנו לי הרבה סיכוי. תמיד שאלו אותי – 'בשביל מה את צריכה בגרות? למה את הולכת ללמוד? אולי תעשי משהו אחר?' זה גם ביומיום. צריך תמיד לחלום, להעז ולעשות".

ח"כית פעילה/ בשנה האחרונה, לצד מערכות הבחירות החוזרות, הציפה מגוון נושאים על סדר היום. "את הנגשת מערת המכפלה אני דוחפת כבר שנה, שולחת מכתבים לשרים, לצבא ולמינהל האזרחי. שאחרים יקבלו את הקרדיט, שיהיה. הבאתי להחזרת הסייעות לילדים אלרגיים, ועכשיו אני במאבק על העברת קצבת הילדים המאומצים להורים המאמצים ולא להורים הביולוגיים, כפי שקורה".

הנחת/ שלושה. הבכור משה, בן 34, סגן וממלא מקום ראש עיריית בית שמש מטעם הליכוד. אבא לשניים. אסתר, בת 31, רואת חשבון. רפאל, בן 27, מהנדס חשמל ומחשבים בחברת הייטק. "וכלבה מתוקה בשם לונה, חלק מאיתנו".

אם זה לא היה המסלול/ "לא הייתי מוותרת על משהו במסלול שלי. יכולתי אולי להיכנס לכנסת צעירה יותר, אבל בכל תחנה שעברתי למדתי משהו, ובאתי למשכן עם הידע הדרוש והיכרות עם השטח".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ "קמה מוקדם מאוד, עוברת על כל העיתונים וההודעות שיש לי בנייד. בשעה 9 יוצאת לכנסת, שם אני עובדת עד השעות המאוחרות".

פלייליסט/ "שירים לועזיים של שנות ה־60'-70', ואלסים וטנגו שאבא שלי אהב בצרפתית ובספרדית ושירי ארץ ישראל".

שבת/ "הדבר שאני מחכה לו כל השבוע. אני מכינה ליום שישי בערב את האוכל הכי טעים ומפנק. בליל שבת אני קוראת עד מאוחר, ובבוקר מרשה לעצמי לישון יותר מהרגיל. בתפילת שבת בבוקר אני מודה לה' שזיכה אותי בשליחות ציבורית ומבקשת ממנו שיכוון אותי נכון גם לשבוע הבא. עכשיו בקורונה כולם מתפללים בחוץ ואני שומעת בבית את כל הנוסחים יחד, זה מיוחד".

דמויות מופת/ "מהתנ"ך - רות המואבייה. חוכמתה, תעוזתה והיכולת להוציא את הטוב הן נר לרגליי. ברמה הפוליטית - מרגרט תאצ'ר, מדינאית מוכשרת ומנהיגה דגולה שצמחה מלמטה. היא אמרה 'אם אתה רוצה שדברים ייאמרו - תבקש מגבר, אם אתה רוצה שדברים ייעשו - תבקש מאישה'".

מפחיד/ "שיקרה חלילה משהו למשפחה שלי. אני אמא וסבתא חרדתית".

משאלה/ "לחיות במדינה טובה ואוהבת שהאזרחים בה יאהבו אחד את השני, ושתהיה לי האפשרות לתת תמיד לציבור".

כשאהיה גדולה/ "אני נהנית מאוד מהשירות בכנסת, אבל יש לי רצון לחזור ללמד ולחנך".