בשעות אלו יושב הרב רפי פרץ בביתו ומתפתל מייסורים. אחת לכמה דקות הוא מציץ במכשיר הסלולארי שלו כדי להתעדכן האם פרץ היצירתיות של ראש הממשלה הוליד משרד חדש לתפארת הגרעינים התורניים.
מחצית יממה קודם לכן הוא השיק את מופע הבגידה הגדול מחבריו למפלגה והתפתה להצטרף לשורותיו של נתניהו לבדו.
תחת סיסמת 'תן לי יבנה וחכמיה' הוא הסביר כי יש להציל את שנותר להציל עבור הציונות הדתית הדאובה. חלפו 12 שעות והתברר כי אין יבנה ואין חכמים. בקושי גדרה.
אבל לרב פרץ אין להלין אלא על עצמו. כרב בישראל הוא אמור להכיר את המדרש השגור בפי כל דרדק יהודי: 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך - שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל'.
עם כל הכבוד לכישוריו של הרב פרץ במערכת הפוליטית בת ימינו, כשאת האקלים מוביל הפוליטיקאי המנוסה של כל הזמנים, אין מנוס מלהיוועץ עם הזקנים - עם האנשים שעשו איתו קילומטרז' ארוך ומכירים את חולשותיו, את יתרונותיו, והכי חשוב: את נקודות התורפה שלו.
האנשים הללו לא נמצאים במרחק רב ממנו. גם לא מעברו השני של המתרס הפוליטי. אפילו לא במפלגה מתחרה בגוש. פרץ היה צריך להקשיב לנפתלי בנט. לאיילת שקד. אנשים שהיו שם ויודעים לשרטט את הלך המחשבה שלו.
הם מכירים את הטקטיקות ואת האסטרטגיות הפסולות שלו. לאחר כל כך הרבה הבטחות שניתנו להם ונותרו על הקרח הם למדו בדרך הקשה את צפונותיו של האיש. חבל שהרב פרץ לא הקשיב להם.
מצד שני, גם ראש הממשלה אמור להרגיש יותר בנוח מול הרב פרץ כשהוא מפר הבטחותיו מחצית יממה לאחר שאלה ניתנו. כלל יהודי נוסף ידוע: הגונב מן הגנב פטור.
לפני כמה חודשים השליך הרב פרץ את איתמר בן גביר דקותיים בלבד לאחר שצייץ כי אצלו 'מילה זו מילה' וחבר ל'ימינה' כדי להציל את עם ישראל ואת עתידו הפוליטי.
הבוקר הפקיר הרב פרץ את האינטרס הצרוף של מצביעי 'ימינה' בשלוש מערכות הבחירות האחרונות ויצא לרעות בבורות הנשברים בבלפור. נתניהו הסיק שמה שמותר לפרץ מותר גם לו. ת'כלס, נשמע הוגן.
איננו ממהרים להספיד את המהלך של הרב פרץ. ייתכן ובעוד שעה קלה הכל ייסגר לטובתו והצדדים ירימו 'לחיים'. גם ייתכן ובעוד כמה חודשים יתברר שיש יבנה ואולי תהיה גם ירושלים. אבל בפרספקטיבה רחבה יותר ובמיוחד בזירה הפוליטית, בגידה בחברים בדרך כלל לא מולידה דברים טובים.