משפט סיני עתיק שמופיע ב'ספר הטאו' שיצא לפני כ-2,500 שנים על ידי לאו-צה, מלמד אותנו ש'קל זה נכון'. מה באמת יותר פשוט מזה?! הרי כולנו מחפשים, ובצדק מסוים, חיים קלים ונוחים.
כאשר האדם עושה דברים קלים שאינם מכבידים עליו הוא מרגיש משוחרר, נינוח ומלא עונג. לכן, כל הזמן ממציאים ומוכרים לנו כיום עוד ועוד מוצרי חשמל, גאדג'טים ושלל דברים שמטרתם להפוך את החיים שלנו לקלים יותר.
והנה, בתחילת פרשת בחוקותי, בתחילת הברכות, פותחת התורה במילים "אם בחוקותי תלכו", ומביא רש"י את דברי חז"ל: "שתהיו עמלים בתורה". גם בתחילת הקללות, כאשר התורה פותחת במילים "ואם לא תשמעו לי", מסביר רש"י על פי חז"ל שהכוונה היא "ואם לא תשמעו לי – להיות עמלים בתורה".
נמצאנו למדים שהברכות מחד והקללות מאידך, תלויות בדבר אחד: עמל או באי עמל בתורה.
על מנת שנזכה לברכות, הקב"ה לא מסתפק בכך שנדע תורה ונלמד תורה, אלא מצווה עלינו לעמול בתורה.
מדוע? מה רע בללמוד תורה ב'איזי' ובקלות?
אלא שצריך להבין כי תורתנו היא אלוקית ומקורה מעולמות עליונים, ואילו אנו בני אדם בשר ודם. כדי שהתורה הקדושה תוכל להיכנס אלינו קרוצי חומר, ולחולל בנו התפתחות אישית, אנו זקוקים לעמול בתורה.
רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד מלמדנו בספר התניא שהתורה דומה למאכל; כאשר אדם אוכל, המאכל מתעכל בגוף ונהיה לחלק מהאדם. כך גם כאשר אדם עמל בתורה; התורה הופכת להיות חלק מאישיותו של האדם, והופכת אותו להיות אדם טוב יותר.
צריך לשים לב לדבר נוסף: עצם העמל בתורה, עוד לפני שאדם בכלל מצליח להבין את מה שלמד, זה כבר יוצר שינוי לטובה בתוכו. עצם המפגש והניסיון להבין את דבר ה' כבר מחולל שינוי בלומד. העמל בתורה הוא לא רק אמצעי לידיעת התורה, אלא העמל בתורה הוא עצמו המטרה ומביא את כל הברכות בעקבותיו, כפי שהפרשה מלמדת אותנו. כאשר אדם מאמץ את מוחו בתורה, התורה חודרת לתוכו ונחקקת במוחו ובלבו, וכך הוא והתורה הופכים לאחד.
מסופר כי בזכות הערך העצום של עמל התורה, גדולי ישראל היו חפצים שידיעתם בתורה תגיע אליהם רק על ידי עמל בתורה. וכך מספר רבי חיים מוולוז'ין על רבו הגאון מוילנא: "שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו את רזי התורה ללא שום עמל, ולא הטה אזנו אליהם כלל. ואחד מן המגידים הפציר בו מאד, ולמרות זאת סרב לכך הגאון מוילנא וענה ואמר לו: איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו יתברך שמו על ידי שום אמצעי כלל וכלל. רק עיני נשואות לו יתברך שמו מה שרוצה לגלות לי וליתן חלקי בתורתו יתברך שמו בעמלי אשר עמלתי בכל כחי... וההשגות על ידי המלאכים המגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ".
מסיפור זה אנו רואים שהגר"א הבין שכאשר מקבלים תורה מ'מגיד' הרי שלומדים את התורה משליח של ה', אך כאשר עמלים בתורה לומדים תורה ישירות מה'.
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון הרבנים ברקאי