בכירי ימינה - שקד, בנט וסמוטריץ'
בכירי ימינה - שקד, בנט וסמוטריץ' צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מה שמסתמן שימינה עפה ליציע בעקבות הקמת ממשלת הספק אחדות ספק חירום של ביבי וגנץ. ולא רק שהיא נדחקה לאופוזיציה, היא הפסידה מנדט אחד חשוב, אם כי למרבה הצער הרב רפי פרץ ברמה האישית איננו אבידה גדולה.

ואולי אפילו ניתן לברך על עזיבתו ב"ברוך שפטרנו". סביר להניח שהוא יצטרף לחבורת חיילי נתניהו, אוחנה, מירי רגב, אמסלם, מיקי זוהר ועוד. כבוד מפוקפק, ועמדת השפעה מיזערית.

בדיעבד ניתן אולי אפילו לברך על הניתוק והפרידה מנתניהו, שניצל באופן ציני את נציגי ימינה והציבור הדתי לאומי. ועוד תגיע השעה שניתן יהיה לבוא איתו בחשבון, אבל עדיין לא. ניתן לקוות ואף לשער שהוא לקראת פרישה, ולא ירחק היום שזה יקרה. פרישה כואבת ושקטה, בסגנון הסכם טיעון רך,  שיותיר לו אפילו סיכוי קטן להיבחר לנשיאות, או בפיצוץ מחריש אוזניים, פוליטי ומשפטי.

במצב זה יהיה נוח לצפות בתהליך מהיציע, לא להיות מעורב בכל הליכלוך והדם הרע, וכנראה שניתן יהיה להיות מורווחים פוליטית. ניתן לקוות שניתן יהיה למזער את הנזק למדינה במהלך פרישתו, ולא לאפשר לו ולמשפחתו הלא נעימה לתגובה הרסנית, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". לא נראה שירחק היום...

ימינה עברה טלטלות רבות במהלך למעלה משנה במהלך שלוש מערכות הבחירות האחרונות. לכאורה לקראת הבחירות האחרונות הצליחה לגבש הרכב יחסית מבטיח, אך התוצאה של ששת המנדטים הייתה מאכזבת. שרים מוצלחים במיוחד נכשלו בהבאת קולות בוחרים, והתגלו כקמפיינרים חלשים, אולי בינוניים.

אולי ניתן לתת להם הנחה שבמצב של כן או לא לנתניהו, שחור לבן, התגייס הציבור הדתי לאומי ברובו להצלת נתניהו. ולכן התוצאה החלשה. בנסיבות פוליטיות אחרות, הוא עשוי לשוב בהמוניו לימינה ולמצות פוטנציאל מעבר למה שהושג בעבר.

חשוב לימינה לא להישאב לכל מבקשי הנקמה בנתניהו ולחבור ללפיד, שלח ליברמן ובוגי, שמרוב רגשי זעם ונקמה מדברים "לא לעניין".

בנט הוכיח במהלכים האחרונים הרבה בשלות, בגרות פוליטית ויכולת איפוק, וניתן לקוות שהוא יצליח לנתב את האנרגיות הגבוהות שלו לפעילות לכיוון חיובי, ומתון ככל שניתן. זמנו הפוליטי עוד יגיע, וזו הזדמנות בשבילו לצבור נקודות פוליטיות חיוביות בעידן שלאחר נתניהו. סיפור הריבונות נתון בספק בשל אי יציבות ממשל טראמפ. במידה ונתניהו יצליח לנווט ולקדם אותו מה טוב, ואם לא אלוהים גדול. עדיין המהלך במזרח התיכון הוא בכיוון חיובי מבחינת ישראל, ותהיינה הזדמנויות נוספות.

סך הכל ניתן לברך על הקמת הממשלה אשר עדיפה על בחירות רביעיות, וזו איננה ממשלת שמאל, כמו גם לא יותר מדי ימין. תפקידה הוא לייצב את המצב בתקופת הקורונה ולהתמודד עם המשבר הכלכלי הנורא שאנו רק בתחילתו. רצוי לא לשפוך הרבה מדי זעם וכעס על נתניהו, ולא לשרוף את מועדון הימין. עוד נכונו לימינה הרבה אתגרים, ולהיות קצת ב"סגר" ביציע, לא אידאלי, אבל גם לא נורא. 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו